מסכת סנהדרין ערב פורים ופורים - דף פו - פז

 ב"ה

בפורים התשפ"ה הדף הוא פז. בסנהדרין ובו מזכיר פורים מפורש, וכן היה כמה פעמים בפורים בשנים שעברו כמו שהערנו.

פו. רש"י ד"ה של בית פלוני, ז"ל לא רצה להזכיר שמם שחשובין היו, ובזה לא היו נוהגין כדת שהיו הרבה דרין בבית אחד אנשים ונשים והיו מצויין תמיד עם נשי חביריהן, ולא שמתייחדין, ע"כ.

עיין ספר המידות ערך חתון י. מי ששומר את עצמו מללון וגם לדור שני זוגות בבית אחד, על ידי זה זוכה ללחתנותא כהנים ובני אדם חשובים גדולים, ע"כ.

פז. ממך זה יועץ פרש"י שנחלק בעיבור השנה הקרוי סוד ועצה כדמפרש לקמן, ע"כ.

כיון שסוד ועצה הם באים במובן אחת, הרי מש"כ רבינו בספר המדות ערך עצה א. אל תשאל עצה אלא ממי שיודע סתרי תורה, ע"כ.

נ נח נחמ נחמן מאומן

עצה זה רק ממי שיודע סתרי תורה

 ב"ה

ספר המידות

עצה א. אל תשאל עצה אלא ממי שיודע סתרי תורה, ומהרנ"ת ציין לישעיה ג:ג – שר חמשים ונשוא פנים ויועץ וחכם חרשים ונבון לחש, שמובא בחגיגה דף יג. על פי מהר"צ. ועוד רמז נראה לע"ד מהפסוק ותשועה ברוב יועץ (משלי יא:יד כד:ו), כי 'רב' זה בחי' רוח הקודש בחי' רב עוד יוסף בני חי (בראשית מה:כח) שנאמר אחר שיעקב אבינו קיבל חזרה את הרוח הקודש, שהוא בחי' ידיעת סתרי תורה (ובפרט הקץ, שיעקב עמד לגלות עד שנעלם ממנו הרוח הקודש).

ויותר מאלו י"ל על פי משלי טו:כב הפר מחשבות באין סוד וברב יועצים תקום, שתרגומו – בטולא דמחשבתא היך דלית רזא ובסוגעא דאלין דמתמלכין עצתא תקום. ופרש"י ז"ל הפר מחשבות באין סוד, בלא עצה לא תקום מחשבה, ע"כ.

נ נח נחמ נחמן מאומן

לדעת לעשות הפדיון הנכון

 ב"ה

ספר שמואל ב'

ב:יז:א ויאמר אחיתפל אל אבשלם אבחרה נא שנים עשר אלף איש ואקומה וארדפה אחרי דוד הלילה.

ויאמר אחיתפל בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. שר אלף, עם הב' תיבות והכולל, בגמטריא רב נחמן מברסלב. איש – אלף יוד שין, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

הראשי תיבות של: אל אבשלם אבחרה נא שנים בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

ספר מי השילוח: מה שאמר רק שנים עשר אלף, ולא יעץ לו שיקבץ כמה שיוכל, כי באמת היה יודע את כח דוד המלך עליו השלום, כי בכחו לעורר רחמים גדולים וישועה על ידי תפלתו, אך לזה בחר רק שנים עשר אלף, שחשב כי נגד שנים עשר אלף יבטח דוד בכח עצמו ולא ירבה בתפלה, ואז ינצחו אותו מפני החטא, ע"כ. וק"ק כי מבואר בפסוקים (פסוק כג) ועצת אחיתפל אשר יעץ בימים ההם כאשר ישאל איש בדבר האלקים וכו', ולפי פירושו קובע אם כן שדוד באמת היה טועה וסומך על כחו ולא ירבה בתפלה. ונראה לתקן לשונו, שבין כך ובין כך דוד המלך לא היה סומך על כוחו והיה מרבה בתפלה, רק בזה היה טועה לדעת מאיפה הגזרה, ואיפה צריכים לעשות את הפדיון. כמבואר כי יש כ"ד בתי דינים כמבואר בזוהר ובספר חיי מוהר"ן נה, ולפעמים צריך לעשות פדיון על כולם, ולפעמים צריכים לעשות אפילאציע (ערעור – appeal) מבית דין לבית דין, ויש גם את הענין של 'אנדענסעניא' דהינו לשלח הדבר להקיסר בעצמו, כמבואר כל זה בספר שיחות הר"ן קה (ועוד עיין בסיפורי מעשיות משנים קדמוניות, מעשה ממלך ענו). וכאשר יראה רק שנים עשר אלף איש יסתפק לעשות פדיון באחד מהבתי דינים הנמוכים ולא לעשות אפילאציע וכדומה.

נ נח נחמ נחמן מאומן

שיר חדש ועצה חדשה שאין אחריה שום צרה - נ נח נחמ נחמן מאומן

ב"ה

בספר חיי מוהר"ן אות תל. אין דרכו לדחק על שום דבר שיהיה דוקא כך וכו' גם אני יודע שכל טובות עולם הזה אין טובתו שלמה, וכל טובה מטובות עולם הזה מכרח שיתגלגל ממנה איזה דבר שאינו טוב. כי אי אפשר שיהיו טובות עולם הזה שלמות לגמרי, על כן אינו רוצה לגזר ולדחק את האדם שיעשה דוקא כרצונו, פן בסוף, כשיתגלגל איזה דבר לא טוב מזה יתרעם עליו וכו' ע"ש.

הנה דברי רבינו הקדוש פה הם ממש כמו שמצינו ברש"י סוף פרק שני של מסכת ערכין (יג: - הבאתי הלשון בערך שיר חדש – שירה חדשה) שהגמרא שם אומרת שבימות המשיח הכנור יהיה של שמונה נימין, ורק לעולם הבא יהיה של עשר ויהיה נקרא שיר חדש לשון זכר, ובפירוש רש"י ז"ל כך תשועות הללו (אפילו של ימות המשיח, הם בחי' נקבה כי) סופן לילד צרות, אבל שיר של עולם הבא לשון זכר שאינו יולד, עכ"ל.

ולפי זה, לענין השיר חדש שגילה רבינו הקדוש בפתק, נ נח נחמ נחמן מאומן, היה ראוי שיצוה דייקא עליו (אכן היה לרבינו עוד הרבה טעמים שלא גילה כמש"כ כאן). אכן מה ששייך לעולם הבא הוא כולו רצון בלי שום כפיה.

ובשיחות הר"ן (קפה) רבינו גילה שכל הנהגה שהוא מצוה הוא סגלה ותקון ומועיל על מה שעבר ועל העתיד ולאחר ההסתלקות של האדם, ולימות המשיח, ולתחית המתים ולעתיד לבוא, ע"כ. הרי שבדבר הצואה היה לו התוקף של עולם הבא, רק עם כל זה, כאשר היא פועלת בזמנינו על כרחך יהיה משהו לא טוב מתגלגל ממנו כפי גשמיות העולם. ולפי זה י"ל גם לענין השיר חדש שגילה רבינו, שכל עוד ששרים אותו בעולם הזה בזמנינו עוד יתגלגל מהישועות שלו איזה צרות רחמנא ליצלן. אי נמי, הגם שיש בכל ציווי תוקף המגיע ומועיל ומתקן אפילו לעתיד לבוא, אינו לגמרי בשלמות של עולם הבא, ואילו השיר חדש, שהוא לגמרי בחינת עולם הבא, כי על כן נקרא שיר חדש, ולא שירה חדשה כנ"ל, אין שייך אחריו שום צרה כלל, אפילו כאשר שרים אותו בעביות עולם הזה.

נ נח נחמ נחמן מאומן

להשיג טהרה צריכים לטהר אחרים - אין עצה אלא הפצה - כא מנחם אב

ב"ה

למדתי אתמול דבר מר' חיים בריסקר, והיום בא לי לפתח דבריו למעשה והנה ראיתי שהוא יום הירצייט שלו, אז שיהיה לעילוי נשמתו קצת נ נח נחמ נחמן מאומן שהוא דבר יקר מאד אין לשער למעלה בעולמות העליונים.

בחידושי רבנו חיים הלוי (טומאת אוכלין פ"ז ה"ה ד"ה והנה י"ל) ביאר שגדר הזריעה של השקה לטהר מים הטמאים הוא משום שהמים הטמאים עצמם נעשים על ידי זה מקוה, שהמחובר למקוה חל עליו שם מקוה, וממילא נטהר מהכתוב "מקוה מים יהיה טהור (ויקרא יא:לו)", והמים שהושקו נעשו בעצמם מקוה, עד כאן מהגר"ח.

ויוצא מדבריו שכדי שהמים יטהרו הם צריכים להפוך להיות מקוה לטהר אחרים. וכן הוא לענין האדם, כי רבינו כבר גילה בלקוטי מוהר"ן תורה יא שהאדם הוא בחינת מים, כי האדם נתהוה ממיין דוכרין וממיין נוקבין ע"ש.

ודומה לזה שמענו מבנו הגרי"ז, שדייק בלשון הזמירות של שבת קודש, בסוף הזמר כי אשמרה שבת, "על כן אכבס בו לבי כבורית (-כסבון)" שלכאורה היה צריך להיות - לבי בבורית, אמור מעתה שלא מספיק לכבס את הלב עם סבון, אלא שצריך להפוך את הלב להיות הסבון....

וזה הענין של הביטוי המצוי אצל הננח: אין עצה אלא הפצה! והבן.

וכן מצינו בהלכות יורה דעה שבשר שעסוקה להפליט אינו בולע, וכבר מובא סברה זו למוסר השכל, שמי שעוסק להפיץ את האור של נ נח נחמ נחמן מאומן הוא ינצל מבליעת האיסורים הנמצאים שם על הרחוב והאינטרנס ואיפה שלא יהיה.

וטרם אכלה לדבר עוד יהלום לעילוי נשמת הגר"ח.

הדוד שלי ר' יצחק סאלאוויציק שהוא נין ונכד להבית הלוי, האבא של הגר"ח, כבר משנים סרב לדבר איתי והוציא אותי מבנין הישיבה שלו, כי אין "חלות דין" נ נח בעולם. ובאמת רבינו כבר גילה (לקוטי מוהר"ן תנינא תורה ח) שעל ידי תפילה בדין הצדיק האמת בחי' פנחס הוא אליהו הנביא, מוציא בלעו מפי הס"א, ומזה נולד השיר של חסד - חסד לא חלות דינים ח"ו, שיר פשוט כפול משולש מרובע - נ נח נחמ נחמן מאומן!

לטוס למשיח - לא מספיק ברוח הקודש או אפילו דרך הטלפון עם שיחת ווידיו

ב"ה

יש דיבור במסורה בברסב מרבינו, והובא במכתבים של שארית ישראל - והובא בשיח שרפי קודש (א:תקב) ז"ל:

הִנֵּה רָאִיתִי בְּמִכְתָּב הָעִתִּים מוּזֶעט הַנִּקְרָא יוּד מַה שֶּׁעַתָּה נִתְעוֹרְרוּ בְּחוּץ לַמְּדִינָה לַעֲשֹוֹת בָּאֲוִיר סְפִינָה עַל 500 אִישׁ וְלֵילֵךְ בְּשָׁעָה 150 וֶוערְסְט מַה שֶּׁזֶּה מִן הַסִּימָנִים הָאַחֲרוֹנִים שֶׁל רַבֵּנוּ זְצַ"ל זִי"עַ קוֹדֶם בִּיאַת הַגּוֹאֵל וְאָמַר בִּלְשׁוֹנוֹ הַקָּדוֹשׁ עֶס וֶועט זַיין אַ סַאךְ מַאשִׁינֶען אִין עֶס וֶועט זַיין אַ מַאשִׁין צוּ פָארְן אִין דֶּער לוּפְטְן אִין אַ יוּד וֶועט זַיין אֵיינְג פַארְן דַּאוֶוענְן, וֶועט עֶר זִיךְ אוֹיף זֶעצְן נָאךְ פַארְן דַּאוֶוענְן קֵיין יְרוּשָׁלַיִם פְרֶעגְן מָשִׁיחַ הַקָּדוֹשׁ אַ עֵצָה וִויא אֲזוֹי צוּ דַאוֶוענְן אִין וֶועט נָאךְ צוּרִיק קוּמֶען צוּם דַּאוֶוענְן אַ הֵיים. וְיָדוּעַ מַה שֶּׁאָמַר רַבִּי נַפְתָּלִי זְצַ"ל שֶׁבְּאִם יִשְׁמַע מִזֶּה הַמַּאשִׁין אָז הָיָה מְרַקֵּד בִּכְלֵיזֶמֶר בְּהַשּׁוּק. (שָׁם צד). 

וקצת פלא למה דוקא צריך להגיע אישית למשיח, ולא מספיק לדבר אליו בטלפון - ואפילו בווידיו טשאט. ואם תאמר אדרבה זה הוכחה שמשיח יהיה מהכת של הקנאים הקיצונים ולא יחזיק אפילו טלפון פשוטה, אז מה עם הרוח הקודש?

ואולי אם לא יגיע אישי אין סיכוי שיוכל לדבר עם המשיח, והרי המשיח יהיה מלך על כל העולם, ומי יכול סתם להתקשר ולדבר אליו, רק עם יבוא אישי אז יש סיכוי, ודוחק.

ונראה לענ"ד פשוט כי צריכים לקבל מאור פניו. (וכן אחד מהכוחות המיוחדות של משיח זה הריח, ועוד לא שמענו על ריח מרחוק, רק בקרוב, אישית).

נ נח נחמ נחמן מאומן

עוד כף ברכה

ב"ה

שיח שרפי קודש ב-ב-תרלב


שָׁאַל אוֹתוֹ אֶחָד מֵאַנַ"שׁ אֵיזֶה עֵצָה, וְלֹא עָנָהוּ מוֹהַרְנַ"תְּ, וְשָׁאַל שׁוּב אֶת מוֹהַרְנַ"תְּ, וְשׁוּב לֹא עָנָהוּ, וְשָׁאַל עוֹד פַּעַם, נַעֲנָה לוֹ מוֹהַרְנַ"תְּ וְאָמַר: "אֵינִי יוֹדֵעַ לָשִׁית עֵצוֹת לְעַצְמִי, אִם לֶאֱכֹל עוֹד כַּף סֶלֶק אִם לֹא, כִּי אוּלַי כְּבָר מַסְפִּיק, וְאַתָּה רוֹצֶה שֶׁכְּבָר אֶעֱנֶה לְךָ תֵּכֶף וּמִיָּד...

והוא ממש פלא, כי אדרבה ע' בגמרא מס' ברכות כ: 
דרש רב עוירא זמנין אמר לה משמיה דר' אמי וזמנין אמר לה משמיה דר' אסי אמרו מלאכי השרת לפני הקב''ה רבש''ע כתוב בתורתך {דברים י-יז} אשר לא ישא פנים ולא יקח שחד והלא אתה נושא פנים לישראל דכתיב {במדבר ו-כו} ישא ה' פניו אליך אמר להם וכי לא אשא פנים לישראל שכתבתי להם בתורה {דברים ח-י} ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך והם מדקדקים [על] עצמם עד כזית ועד כביצה:

הרי מבואר שהברכות של ברכות כהנים, ישא ה' פניו אליך, מגיעים לישראל בזכות זה גופא שהם מדקדקים עד כמה לאכול, והרי גופא זה שרבי נתן היה שוקל כל כך אם לאכול עוד כף או לאו, זה גופא מביא הישועה.

נ נח נחמ נחמן מאומן