משיח יכבוש את העולם בלי מלחמות

ב"ה

יש לפרש על פי מה שרבינו גילה בלקוטי מוהר"ן

תורה עב

וזה שנאמר בדוד לא תבנה בית לשמי כי דמים רבים שפכת הינו שלא המתיק הגבורות על כן לא זכה לבנות הבית. ואף שמלחמת ה' נלחם עם כל זה למעלה למעלה בתכלית המעלה במקום שצריך להכלל הינו באין סוף שם כלו טוב וצריך להיות רק טוב בלי שום דינים כלל, עד כאן לשונו.

בזה יש להבין מה שאומרים בשם רבינו שמשיח יכבוש את העולם בלי יריית כדור אחד (שיח שרפי קודש ב:סז, והגם שאין לסמוך על הספר הנ"ל כל עיקר, הרי בלקוטי הלכות, אורח חיים ג, יום ה:ט כתוב שמשיח יכבש העולם בלי מלחמה כלל, וכן מובא באוצר היראה), כי אפילו מלחמת השם לאבד את הרשעים יש בזה איזה בחינת דינים בשרש עליון המעכבים את בנין בית המקדש.

יש שהקשה על דברים הנ''ל של הנביא ושל רבינו הקדוש ממה שאיתא במדרש:

אם דוד המלך יבנה את המקדש- המקדש לא יחרב לעולם, ואז ה' יצטרך להיפרע מישראל עצמם.

אמר לו דוד: "ולמה איני בונה אותו?"

אמר לו הקדוש ברוך הוא: "שאם אתה בונה אותו, הוי קיים ואינו חרב."

אמר לו: "והרי יפה!"

אמר לו הקב"ה: "גלוי וצפוי לפני שעתידים לחטא, ואני מפיג חמתי בו ומחריבו וישראל ניצולין" שכן כתב באהל בת ציון שפך כאש חמתו (איכה ב' ד') אמר לו הקדוש ברוך הוא: "חייך, הואיל וחשבת לבנותו, אף על פי ששלמה בנך בונה אותו- לשמך אני כותבו מזמור שיר חנוכת הבית לדוד":

ויש לומר שאכן מה שדוד היה בונה לא היה נחרב, ואכן לא נתנו לו מן השמים לבנות, כי לא זכה להמתיק את הגבורות ולייסד תיקון נצחי כזה לבנות בית המקדש לנצח, כמבואר במדרש. נ נח

ועוד צריך ביאור, מה באמת היה לו לדוד המלך לעשות אם לא להרוג את הרשעים במלחמת מצוה?! ויש לומר אילו היה זוכה היה נתקיים אצלו הנאמר במשיח צדקנו (ישעיה יא:ד) והכה ארץ בשבט פיו וברוח שפתיו ימית רשע, וצריכים לומר שיש הפרש גדול בין עוצם הדינים שיש בהריגה בידים להריגה בשפתים, ואף על פי שרבינו אמר (לקוטי מוהר"ן תנינא תורה ה) על הרבנים שמזיקים במאמר פיהם שהם מזיקים ממש, יש לחלק, ואכמ"ל. ועוד יתכן ענין של נתן בו עיניו ונעשה גל של עצמות (ברכות נח ושם נאמר) עיין ענינו מפורש בלקוטי מוהר"ן תורה צח.

נ נח נחמ נחמן מאומן

ספר המדות: למוד מסכת שבועות מסוגל לירידת גשמים

ב"ה

ספר המדות שבועה אות ג. למוד מסכת שבועות מסוגל לירידת הגשם, ע"כ. ויש לפרש על פי המבואר בלקוטי מוהר"ן תנינא תורה ס', שמהארץ יוצאים אדים שמהם נעשים או גשמים או שפיכת דמים, והשפיכות דמים מעורר הקללה של קין עיין שם באריכות.

והנה קין נתירא מחיה רעה, והשם יתברך נתן לו אות לשמרו. והנה קיימא לן (אבות ה:ט) שבעון שבועות שוא חיה רעה בא לעולם, הרי שבעון שבועות מעורר הקללה של קין. ועל כן על ידי לימוד מסכת שבועות, שהוא תיקון השבועות, יהיה תיקון שלא יעורר הקללה של קין, שהוא שפיכות דמים חלף הגשמים, אלא שירדו גשמים.

ובזה מובן גם מה שכתוב שם באות ו': על ידי העברת השבועה אין תקומה במלחמה, ע"כ, כי על ידי עון השבועה מעורר הקללה של קין והשפיכות דמים שעשה כנ"ל.

ובזה י"ל גם מה שכתוב שם באות ז': מי שעובר על השבועה בידוע שאינו מכבד יראי השם, ע"כ. כי גם זה מבואר בתורה תנינא ס' שם, שהאדים שמהם באים או גשמים או שפיכת דמים, הם באים על ידי כבוד תורה, היפוך בחי' לא נאוה לכסיל כבוד, הרי שמי שפוגע בכבוד יראי השם, הוא בשורש הבחי' של העובר על השבועה, כי הוא פוגע בסיבת כל הכבוד היפוך הקללה של קין, וזה העובר על השבועה בא ומעורר את הקללה.

נ נח נחמ נחמן מאומן

רחמנות באמת

ב"ה רחמנות באמת

יש משנה במסכת ידים (ד:ג) יהודים בארץ עמון ומואב איזה מעשרות הם נותנים בשנת שמיטה, רבי טרפון אומר מעשר עני ורבי אלעזר בן עזריה אומר מעשר שני (שאדם לוקח לאכול בירושלים). ויש וויכוח וראיות לשני הצדדים, ואז רבי טרפון טוען שכיון שהם קרובים לארץ ישראל נעשים מעשר עני שיהיו עניי ישראל נסמכים עליהם בשביעית, אז רבי אלעזר בן עזריה משיב הרי אתה כמהנן ממון ואין אתה אלא כמפסיד נפשות, קובע אתה את השמים מלהוריד טל ומטר שנאמר (מלאכי ג) היקבע אדם אלהים כי אתם קבעים אתי ואמרתם במה קבענוך המעשר והתרומה, עד כאן לענינינו. ומבואר הדבר שרבי טרפון הראה בחוש איך שיכולים לעזור לכל העניים ליתן להם שפע פרנסה בשנת השמיטה, שהמזונות בקושי, אז ורבי אלעזר בן עזריה ענה לו שזה ממש להיפוך, אתה חושב שאתה מתחסד ועושה טובה לעולם ואתה נדבן ובעל חסד ועוזר, אבל האמת שאם אתה לא נוהג כראוי שיהיה מעשר שני כמו שצריך, אז ח"ו מביאי קללה גדולה לכל העולם, אז אל תהיה חכם ורחמן יותר מהשם יתברך, כי היא לא תצלח, ואדרבה רחמי רשעים אכזריות גדולה.

ועוד אציין למה שהעירו כל בעלי מוסר שהפסוק היחיד שמוסר לנו שהשם יתברך יחונן אותנו במדת הרחמים נמצא אחר הציווי להכרית את עיר נדחת, להרוג כולם, ואז כתוב (דברים יג:יח) ונתן לך רחמים ורחמך, ועיין שם באור החיים, שהיה חשש שעל ידי ריבוי הרציחה ח"ו יולד אכזריות בלבם, לזה הבטיחם כי לא ירע לבבם כי הוא ירבה וימלא החסרון בתוספת מרובה. הרי בזה שמקיימים ציווי התורה, אפילו שזה נראה אכזריות, זה מביא לרחמנות בתוספת מרובה.

יש עוד הרבה לציין, ורבינו תמה על מי שהוא, שהוא חושב שהוא יותר רחמים מרבינו, וכאילו הוא יודע יותר טוב מה שצריכים לעשות.... אכן אסתפק בהנ"ל לעת עתה.

נ נח נחמ נחמן מאומן

יד ה'

ב"ה כבר מזמן רואים שהרבה נפטרים מעם ישראל, ויש נחמה אחת, שרובם נפטרים לא על ידי בני אדם ונתקיים מה שביקש דוד המלך עליו השלום (תהלים יז:יד) ממתים ידך ה' ממתים מחלד חלקם בחיים, ופרש"י במסכת ברכות (דף סא:) ז"ל ממתים ידך יי' ממתים. מידך היה לו למות ולא מידי בשר ודם: עכ"ל. הרי מבואר שעדיף להיפטר מן העולם על ידי שום סיבה מלהיות ח"ו נהרג על ידי בשר ודם.

אכן יש גם את הענין של חלקם בחיים, גודל ענין של הנהרג על קידוש השם.

נ נח נחמ נחמן מאומן!