פרשת כי תבוא - וענית ואמרת נ נח נחמ נחמן מאומן

 ב"ה

כו:ה וענית ואמרת לפני י' אלקיך ארמי אבד אבי וירד מצרימה ויגר שם במתי מעט ויהי שם לגוי גדול עצום ורב.

ארמי אבד אבי וירד, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. מעט ויהי שם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

הראשי וסופי תיבות של: ויגר שם, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: במתי מעט ויהי שם לגוי גדול ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ואמרת לפנ י' אלקיך, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

הסופי תיבות של: שם במתי מעט ויהי שם, וכן של: במתי מעט ויהי שם לגוי גדול, בגמטריא נ נח ע"ה.

הראשי תיבות של: לגוי גדול עצום ורב, בגמטריא נ נח ע"ה.

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות)  של: ואמרת לפני י' אלקיך ארמי אבד אבי וירד מצרימה ויגר, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: שם במתי מעט ויהי שם ע"ה בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

פרש"י ז"ל וענית, לשון הרמת קול, ע"כ. אף על פי שהמילה ענה קרוב למילות עני וענוה, וזה מראה על ענוה אמיתי שיש לו עזות דקדושה, ועל העני שיש לו קול גדול בתפלה.

פרש"י ז"ל ארמי אובד אבי, לבן בקש לעקור את הכל כשרדף אחר יעקב, ובשביל שחשב לעשות, חשב לו המקום כאילו עשה, שאומות העולם עובדי אלילים חושב להם הקב"ה מחשבה כמעשה, ע"כ. עיין בליקוטי מוהר"ן תנינא תורה מט ז"ל כי גם המחשבה של אנשים כאלו היא גם כן עשיה, כי גם בעולם העשיה יש מחשבה, ע"כ.

מפתחות: ארמי אבד אבי – לק"מ יט:ד דף כו..

נ נח נחמ נחמן מאומן

הרבה עשו כר' ישמעאל ועלתה בידן כרבי שמעון בר יוחאי ולא עלתה בידן - ברכות לה:

ב"ה

כבר פרשתי בס"ד במקום אחר, שדרך של רבי שמעון בר יוחאי הוא דרך היחיד, ועל כן כאשר עושים בבחי' הרבה עשו, לא יעלה בידן.

ונראה לדייק עוד בגמרא דאצל רבי שמעון לא כתוב שממש עשו, רק אצל רבי ישמעאל ממש עשו, אבל אצל רבי שמעון לא כתיב ממש עשיה, אלא כרבי שמעון. ונראה שמי שבאמת עושה כרבי שמעון בודאי יעלה בידו, רק שאם מדמה מעשיו ועניניו כאלו הוא הולך בדרך רבי שמעון, אז לא יעלה בידו.

וע"ע מה שפרשתי כאן http://naanaach.blogspot.com/2018/11/blog-post_9.html

(August 30, 2018)

ויש להעיר עוד בסוגיא דנן, דהנה הגמרא בסוף מסכת נדה (ע:) מביא שאלה מה יעשה אדם ויחכם, אמר להן ירבה בישיבה וימעט בסחורה, אמרו הרבה עשו כן ולא הועיל להם, אלא יבקשו רחמים ממי שהחכמה שלו וכו' דהא בלא הא לא סגיא (דהיינו שצריכים שניהם, להרבות בישיבה ובבקשה מהשם יתברך), ע"ש.
הרי לפי זה צריכים לומר שגם אלו הרבים שעשו כרבי ישמעאל ועלה בידם לכאורה זה רק גם על ידי שהתפללו על זה, ואם כן אלו שלא הצליחו כרבי שמעון, זה אף על פי שהתפללו על זה, עם כל זה לא עלתה בידן, וזה פלא, כי כלל גדול יש לנו מרבינו ומספר חסידים שמה שמבקשים על עבודת השם זוכים לזה. ולכאורה על כרחך התפילה שצריכים לזכות להדרך של רבי שמעון הוא אחר לגמרי מסתם תפילה. דהנה רבי נתן כותב כמה פעמים שהתורה של רבי שמעון הוא בחי' עתיקא סתימאה שהוא בחי' תפילה. (ותפילה זה בחי' הוצואה של הרצונות לביקוש ממש. ואכן כאשר זוכים שאפילו הלימוד תורה תהיה בבחינה זו של הבעת רצונות, מובן שאלו הרצונות הם נשגבים מאד). ובודאי גם לבחי' תפילה זו יכולים לזכות על ידי סתם תפילה, אבל כיון שהוא מיניה וביה, דהיינו שבתפילתו אינו מתפלל עבור משהו אחר כמו השגה בתורה, אלא שמתפלל שיהיה לו עוד תפלה יותר עליונה, הרי זה גופא תהליך של עליה מדרגה לדרגה, ולא כל אחד יכול סתם לקפוץ מעלה מעלה.

נ נח נחמ נחמן מאומן

עצה להמלט מתוקף היצר הרע

ב"ה

שיחות הר"ן רעט – כשכבר רע מאד מתבטלים לגמרי וכו' סוגרין הפה והעינים עיין שם. יש לפרש על פי המבואר בספר קל"ח פתחי חכמה לרמח"ל (פתח מט ולפניה) שעולמות בריאה יצירה ועשיה אינם אלא לבושים לאצילות, רק שניתן להם ממשלה לעצמן, ואז מזה יוצא הרע עיין שם. וידועה שבריאה זה עולם המחשבה ויצירה דיבור ועשיה מעשה, והרי כדי לסתום את הרע יש לקחת את השליטה העצמאי של העולמות האלו ולהחזיר אותם להיות רק מלבושים לאצילות, וזה פועלים בהביטול הזה.

נ נח נחמ נחמן מאומן