ב"ה
נוהגין לקרוא את האגרת של ר' שמשון מאסטרופוליא בערב פסח. והנה בתוכו כתב ז"ל:
וְזֹאת הָעִנְיָן: מַה שֶּׁכָּתַב הָאֲרִ"י זַ"ל שֶׁפַּרְעֹה נִלְקָה בְּמִצְרַיִם עֶשֶׂר מַכּוֹת וְכוּ'. כַּוָּנָתוֹ כָּךְ: כִּי אָמְרוּ בַּעֲלֵי קַבָּלָה מַעֲשִׂית, שֶׁיֵּשׁ שְׁלֹשָׁה אֲלָפִים וּמָאתַיִם וּשְׁמוֹנִים מַלְאֲכֵי חַבָּלָה, הַמְמֻנִּים לְהַכּוֹת אֶת הָרְשָׁעִים וּלְהַעֲנִישָׁם בְּגֵיהִנָּם וּלְטַהֲרָם מֵעֲוֹנוֹתֵיהֶם. וְנָתְנוּ סִימָן עַל זֶה: "וּלְהַכּוֹת בְּאֶגְרֹף רֶשַׁע" (ישעיה נח ד), כִּי "אֶגְרֹף", רֶמֶז שְׁלֹשָׁה אֲלָפִים מָאתַיִם וּשְׁמוֹנִים. וְעַל יָדָם נִלְקָה גַּם פַּרְעֹה הָרָשָׁע: וְאוֹמֵר אֲנִי שֶׁזֶּהוּ סוֹד נִפְלָא, כַּאֲשֶׁר הוּא נִכְתָּב בְּמִנְיָן וּבְמִסְפָּר: דָּם. צְפַרְדֵּעַ. כִּנִּם. עָרוֹב. דֶּבֶר. שְׁחִין. בָּרָד. אַרְבֶּה. חֹשֶׁךְ. מַכַּת בְּכֹרוֹת. אֵלּוּ עֶשֶׂר מַכּוֹת כַּאֲשֶׁר כָּתַבְתִּי אוֹת בְּאוֹת, עוֹלִים שְׁלֹשָׁה אֲלָפִים וּמָאתַיִם וּשְׁמוֹנִים מַמָּשׁ, אוֹתִיוֹת דְּדֵין כְּחֻשְׁבְּנָא דְדֵין, הָרוֹמֵז עַל מַחֲנוֹת הַנַּ"ל, הַמְמֻנִּים לְטַהֵר אֶת הָרְשָׁעִים. וְהוּא פְּשָׁט נִפְלָא עַיִן לֹא רָאֲתָה:
והוא קצת פלא, כי משמע מזה שעונש המצריים היה לטהרם, אבל לטהרם עבור מה, הלוא אפילו לקצת דעות רק חסידי אומות העולם יש להם חלק לעולם הבא, ואילו הרשעים בודאי אין להם חלק, ומקבלים עונש על רשעות שלהם, ותו לו מידי, ואין בזה משום טהרה.
נ נח נחמ נחמן מאומן