הרפניא מישון ותרמוד - דף יומי מסכת יבמות דף יז

 ב"ה

יז. מאי הרפניא (שם עיר)? אמר רבי זירא הר שהכל פונין בו, ופרש"י ז"ל כל פסולין שאין מוצאין אשה פונין והולכין שם, ע"כ. במתניתא תנא כל שאין מכיר משפחתו ושבטו נפנה לשם, אמר רבא והיא עמוקה משאול שנאמר מיד שאול אפדם ממות אגאלם ואילו פסול דידהו לית להו תקנתא ע"ש, הטעם שדרשו לגנאי, י"ל ע"פ מה שפרשתי בספר תהלים קיט:קי בביאור תיבת פרן. והרי אותה מקום באשה מכונה קבר (כמו שמצינו פתיחת הקבר בלא דם).

והיינו דאמרי אינשי קבא רבא וקבא זוטא – רש"י פירש קבא לשון איפה, ויתכן שגם זה כינוי לקבר, כמש"כ בפנחס (במדבר כה:ח) ויבא אחר איש ישראל אל הקבה וידקר את שניהם את איש ישראל ואת האשה אל קבתה – מיגנדר (-מתגלגל) ואזיל לשאול, ומשאול לתרמוד, ומתרמוד למישן, וממישן להרפניא.

ואכן עיניהם של תרמודיים טרוטות (שבת לא, ליקוטי מוהר"ן נט). ויתכן שתרמוד מרמז על תשמיש (מר ו"ד, ועוד צירופים איני רוצה להאריך), מישן בחינת מישוש, והרפניא בחי' הסתכלות כנ"ל. ולפי זה יש לפרש את הסדר, ואין להאריך בזה.

יז: איצטריך סד"א הואיל וחידוש הוא דקמשתרי ערוה גביה אימא עד דמייחדי באבא ובאמא צריכא, ע"ש.

ק"ק שהרי מצינו בתורה שיהודה קיים ענין יבום עם תמר כלתו, ואע"פ שכיון שניתנה תורה נתחדש פרטי המצוה, עכ"ז עדיין למה היה עולה לחשוב הוה אמינא כזה שהוא נגד מה שהיה לפני מתן תורה, וכן מצינו לאחר מתן תורה בענין בועז ורות שקיימו ענין יבום.

נ נח נחמ נחמן מאומן

פורים תיקון לפורן גמטריא דין כגמטריא דין

ב"ה 

כידוע שזה עסק של עמלק בבחינת אשר קרך - לשון קרי - בדרך ויזנב בך כל הנחשלים, שהיה חותך המילות וכו'.

וזה בחי' פור, י"א פעמים הוי"ה כי רצה לחסר שבט יוסף הצדיק, בחי' שיר חד"ש, י"ב פעמים הוי"ה. ועל כן סמך שזה נפל בחודש אדר הוא חודש הי"ב. ואדר לשון אדרת אליהו, שהוא בחי' כסותה, בחי' תיקון הברית, כמבואר במקום אחר, כסותה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

וכן אדר הוא נוטריקון רד העד בעם וכו' שמשה רבינו נתן להם גבולות והפרישן מן האשה, וידוע התרגום של אונקלוס שהפרישן בכלל מצד האשה.

אכן הפור שלו נהפוך לפורינו דייקא על ידי אדר, כי אדר עם פור בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן (ועיין בישעיה כד:יט פור התפוררה ארץ, פוררה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן). כי פור בגמטריא נחמן מאומן, ואדר בחינת ר"ה - ראש השנה שזה כל ענין של רבינו שכבר מתקן כל השנה בראש השנה, וכן אדר בחי' אדי"ר - ר' ישראל דוב אודסר.

נ נח נחמ נחמן מאומן

נתנו רשעים פח לי ומפקדיך לא תעיתי

ב"ה

בתהלים (קיט:קי) נתנו רשעים פח לי ומפקדיך לא תעיתי. אות נ' של התמני אנפי, והשבירה והנפילה באות נ' כידוע. ודרכו זוכים לאור העינים כמבואר בתורה א' של לקוטי מוהר"ן ובבחי' הכתוב פה, נר לרגלי דבריך ואור לנתיבתי.

הר"ת של נתנו רשעים פח, פרן.... וע' ברש"י (בבא מציעא, דף כג:ב ד"ה שלא שבעתן) שכז"ל אנפוריא נוטריקון אין פה ראיה, עכ"ל (וידוע שהא' יכול ליפול מהתיבה כמש"כ רש"י עה"ת בכמה מקומות. וע' בפירוש רבינו עבדיא מברטנורה שם - משנה ראשנו של ב"מ על זה שאמר רבי שמעון בן אלעזר שלא צריכים להכריז אבידה של כלי אנפוריא ז"ל כלים חדשים שלא שבעתן העין ואין לבעלים בהם טביעת עין... ואכמ"ל)!!! וזה ממש היפוך הבחינה של עפרן החיתי - ע' פרן, בגמטריא עי"ן ר"ע!

והתיקון נראה בגמטריא של פר"ן = ש"ל, בחינת (שמות ג:ה) של נעלך מעל רגליך, וזה היה כאשר משה רבינו היה 'סר לראות', העצה הוא של נעלך שמבואר בספרים הקדושים הוא התפשטות הגשמיות. [ויש לומר בזה ענין של פלטי בן לי"ש, שאף שלא נגע במיכל נהנה בעיניו, והיה צריך להתגלגל בר' מתיה בן חרש שסימא את עיניו לא לראות את האשה יפה שהשטן הציעה לפניו, כי הוא פלטי נפלט אבל עדיין היה בחי' יש, וצריכים ש"ל, לשלול את הגוף לגמרי ולהעלות את האהבה כדלקמן).

ויוסף שקיים את זה, כמש"כ וינח בגדו, שמבואר בספרים הקדושים שהוא פשט את גופו, אצל אשת פוטי פר"ע - ע' פרן (כי 'ן' הוא תוספת להקטין כידוע). זכה לבחינת בן פר"ת יוסף בן פר"ת עלי עין בנות צעדה עלי שור.

והנה לא מספיק בהתפשטות הגשמיות אלא שצריכים להעלות את האהבה נפולה למקומה ולעסוק בתיקון השדה ליחד קב"ה ושכינתיה. וזה מש"כ ומפקדיך לא תעיתי, כי ענין פקודים, מלשון פקידה, שהזכר פוקד את הנקבה. כי יוסף הצדיק נפל והפילו לפח בהיותו תעה בשדה (וישב לז:טו – וע”ש וימצאהו איש, ופרש”י זה גבריאל, וע' בשבחי הר”ן יח, ובחיי מוהר”ן תרד, שרק מי שאין לו שום הרהורים על אישה לא יפחד ממלאך), שביקש לתקן את השדה, ולא יצא נקי עד שהביא את מנשה ואפרי"ם לעולם ויעקב אבינו שכל את ידיו לברך את אפרי"ם בימינו. והנה בריש פרשת אלה פקודי המשכן משכן העדות, איתא בזוהר ז"ל תא חזי בשעתא דאמר ליה קב"ה למשה עביד משכנא, הוה קאים משה תוהא, דלא ידע מה למעבד, עד דאחזי ליה קב"ה בעינא כמה דכתיב (שמות כה:מ) וראה ועשה בתבניתם אשר אתה מראה בהר. והיה ממש צריך לראות, וזה בחי' עדות ביהוסף כדאיתא שם, שצריכים שבטי י"ה עדות בעינים, והעינים של הצדיק מתקנים דם נדה (תורה כט), אשר פקד משה, בחי' יחוד קב"ה ושכינתיה.