רחמנות על כל העולם

 ב"ה

אכן, ההערה שלך חדה ונוגעת בלב הפשט והעומק של לשון רבי נחמן בליקוטי מוהר"ן תנינא מ"ט:

הקטע הוא:
"אך השם יתברך מלא רחמים, וכל העולם מלא רחמנות, והוא רוצה מאד בהעולם."

הנקודה הלא מובנת:

איך להבין את "וכל העולם מלא רחמנות"?

• האם הכוונה שהקב"ה מלא רחמים על כל העולם?

• או שהכוונה אחרת – שהעולם עצמו מלא רחמנות – ואיך ייתכן לומר כך, כשלעיתים המציאות משדרת ההפך?

הפירוש שהבאת:

"פי' ועל כל ההעולם הקב"ה מלא רחמנות" – פירוש זה קצת דחוק, כי באמת היה לו לומר בלשון פשוטה יותר: "על כל העולם מלא רחמים".

ולכן אתה מציע פירוש אחר:

שהמילה "רחמנות" כאן היא במשמעות של "pity", רחמים מעורבים בצער – כמו הביטוי "יש עליו רחמנות". כלומר – יש צער על העולם, יש עליו רחמים כי מצבו קשה – it's a big pity on the whole world.

ניתוח והצעה:

הפירוש הזה מתאים היטב ללשון של רבי נחמן, ובעיקר להקשר – שהעולם מלא הסתרה, מלא תוהו ובוהו, ומצד שני הקב"ה רוצה בו, יש עליו רחמים גדולים, רחמנות, במובן של רחמים מתוך חמלה וצער.

רבי נחמן משתמש לא פעם במילה "רחמנות" במובן של צער על מצבו של מישהו – לא רק תיאור של תכונת חסד, אלא מצב שמעורר חמלה.
לדוגמה:

• "רחמנות על נשמות ישראל"

• "רחמנות על העני ההוא"

סיכום:

הפירוש שאתה מציע – ש"כל העולם מלא רחמנות" = יש רחמים גדולים על העולם, כי מצבו מעורר רחמים – הוא פירוש חזק, לשוני וענייני, שמתאים לרוח כתבי רבי נחמן.
במקום לומר שהעולם מלא ברחמים (תכונה חיובית), רבי נחמן אומר שהעולם מלא ברחמנות – כלומר: מעורר רחמים מרוב מצוקתו.

נ נח נחמ נחמן מאומן

רחמנות באמת

ב"ה רחמנות באמת

יש משנה במסכת ידים (ד:ג) יהודים בארץ עמון ומואב איזה מעשרות הם נותנים בשנת שמיטה, רבי טרפון אומר מעשר עני ורבי אלעזר בן עזריה אומר מעשר שני (שאדם לוקח לאכול בירושלים). ויש וויכוח וראיות לשני הצדדים, ואז רבי טרפון טוען שכיון שהם קרובים לארץ ישראל נעשים מעשר עני שיהיו עניי ישראל נסמכים עליהם בשביעית, אז רבי אלעזר בן עזריה משיב הרי אתה כמהנן ממון ואין אתה אלא כמפסיד נפשות, קובע אתה את השמים מלהוריד טל ומטר שנאמר (מלאכי ג) היקבע אדם אלהים כי אתם קבעים אתי ואמרתם במה קבענוך המעשר והתרומה, עד כאן לענינינו. ומבואר הדבר שרבי טרפון הראה בחוש איך שיכולים לעזור לכל העניים ליתן להם שפע פרנסה בשנת השמיטה, שהמזונות בקושי, אז ורבי אלעזר בן עזריה ענה לו שזה ממש להיפוך, אתה חושב שאתה מתחסד ועושה טובה לעולם ואתה נדבן ובעל חסד ועוזר, אבל האמת שאם אתה לא נוהג כראוי שיהיה מעשר שני כמו שצריך, אז ח"ו מביאי קללה גדולה לכל העולם, אז אל תהיה חכם ורחמן יותר מהשם יתברך, כי היא לא תצלח, ואדרבה רחמי רשעים אכזריות גדולה.

ועוד אציין למה שהעירו כל בעלי מוסר שהפסוק היחיד שמוסר לנו שהשם יתברך יחונן אותנו במדת הרחמים נמצא אחר הציווי להכרית את עיר נדחת, להרוג כולם, ואז כתוב (דברים יג:יח) ונתן לך רחמים ורחמך, ועיין שם באור החיים, שהיה חשש שעל ידי ריבוי הרציחה ח"ו יולד אכזריות בלבם, לזה הבטיחם כי לא ירע לבבם כי הוא ירבה וימלא החסרון בתוספת מרובה. הרי בזה שמקיימים ציווי התורה, אפילו שזה נראה אכזריות, זה מביא לרחמנות בתוספת מרובה.

יש עוד הרבה לציין, ורבינו תמה על מי שהוא, שהוא חושב שהוא יותר רחמים מרבינו, וכאילו הוא יודע יותר טוב מה שצריכים לעשות.... אכן אסתפק בהנ"ל לעת עתה.

נ נח נחמ נחמן מאומן