Posts
ב"ה
ליקוטי נ נח, חלק ה', סוף הלכות עשית עברה
ז. אחר עשיית עבירה ר"ל, יש סכנות
של עבירה גוררת עבירה, ושל טמטום הלב (יומא לט.), ועוד הרבה סכנות, ואכן יש עבודה
שלמה בעבודת השם. ע' בחיי מוהר"ן (אות תנג) ז"ל (י) אמר, כמו שאתם רואים
אותי רצוני לומר שבודאי אתם מחזיקים אותי לצדיק גמור, אף על פי כן אם הייתי עובר
חס ושלום עברה גדולה ביותר, אף על פי כן לא היתה העברה משלכת אותי כלל רק הייתי
אחר העברה איש כשר כמו קדם, רק אחר כך הייתי עושה תשובה "האט וויא איר זעהט
מיך איך זאל חס ושלום עובר זיין דיא גרעסטע עברה, וואלט דאס מיך גאר ניט אראפ
גיווארפן, איך וואלט נאך דעם גיווען אזוי איין ערליכער יוד וויא פריר, דער נאך
וואלט איך תשובה גיטאן": שלמ. [וע"ע בשער
הגלגולים (הקדמה לח) לא לתמוה אם רואים אדם גדול עושה עובר עבירה חמורה, כי זה
מחמת הקליפות העושקות נשמתו וכו' ע"ש].
ובספר אוצר נחמני (אות רב) הביא מרבי
שלמה יהודה אפרים הופמן הי"ד שרבינו[1]
אוהב "א פרייליכער בעל עברה" (בעל עברה שמחה) והסביר על פי דברי
מוהרנ"ת (הלכות בכור בהמה טהורה ו:כט) שהבעל דבר אינו מתכון כל כך לעברה, כמו
לעצבות והמרה שחורה שאחריה, שאז הוא מכשילו ביותר ומפיל אותו לגמרי כדי שלא יעשה
תשובה על העברה מחמת יאושו, ועל כן צריך להתחזק בשמחה אפלו אחר העברה כדי שיוכל
לעשות תשובה שלמה מתוך ישוב הדעת. להיות שמח על זה שהוא יכול לשוב בתשובה שלמה
לפניו יתברך אף על פי שעבר מה שעבר רחמנא לצלן. ע"כ.
[וחבר אחד ציין לראשית סיפור השבעה
קבצנים, סיפורי מעשיות משנים קדמוניות יג, ז"ל וכשנעשו שמחים מאד עמד המלך
ואמר לבנו, היות שאני חוזה בכוכבים, ואני רואה שאתה עתיד לירד מן המלוכה, בכן תראה
שלא יהיה לך עצבות כשתרד מן המלוכה, רק תהיה בשמחה, וכשתהיה בשמחה, גם אני אהיה
בשמחה, גם כשיהיה לך עצבות, אף על פי כן אני אהיה בשמחה על שאין אתה מלך, כי אינך
ראוי למלוכה, מאחר שאינך יכול להחזיק עצמך בשמחה כשאתה יורד מן המלוכה, אבל כשתהיה
בשמחה, אזי אהיה בשמחה יתרה מאד, ע"כ.
ודוק בזה בנוסחאות שהבאתי למעלה
ובהערות, אם זה: רבינו
אוהב, או השם יתברך אוהב.
וע"ע בלקוטי הלכות ברכת הריח ד:ב
– לפעמים האדם עושה עבירה ועל ידי זה נופל כל כך למרירות שמביא אותו לעשות תשובה
(וע"ע בנושא זה בשער הגלגולים, הקדמה כז ד"ה וכבר הודעתיך).
וראוי לציין פה גם מה שמצאתי בספר
החזיונות של ר' חיים ויטאל (המכונה גם כן שבחי ר' חיים ויטאל) מה שכתב ז"ל
ליל שבת כ"ז לניסן משנת השל"ז ראיתי קרי בחלו' ואיקץ ואצטע'' מאוד על
המראה וחזרתי לישן וארא למורי ז"ל ויאמר לי הנה עדיין לא הגיע הזמן וכו'
ע"ש, הרי אפילו אחר שהוא ראה קרי, מיד אח"כ זכה לראות את מורו
האריז"ל בחלום שדיבר עמו והדריך אותו (ועוד יש לציין למה שאיתא במס' שבת
(קמ:) ופסקיה ברי"ף שם, שרב חסדא אומר שבר בי רב לא יתן בגדיו לפונדקית לכבס,
כי שמא תימצא בו קרי, וכמדומני שראיתי מובא על זה שהרי לתלמידי חכמים יותר שכיח
שיראו קרי וכו').
וצריכים לדעת ולהאמין שהשי"ת
ידיעתו אינו לוקח ממנו הבחירה, והוא יודע מראש את העבירות שנעשה, וכך היה רצונו,
ודבר זה האריכו בו המפרשים.
[1] שוב ראיתי בספר לראות באבי הנחל, פרק שמחה ורקודים
אות ז ז"ל ר' ישראל קרדונר אמר, שהשם יתברך אוהב בעל עבר שמח (הינו,
שלמרות הנפילות והפגמים שלו, מתחזק להיות תמיד במחה ולא מתיאש), עכ"ל.
