Judaism Isn't A Competition יהדות זה לא תחרות

להאמין ולקבל שהכל לטובה - אבל לא לשיר על זה חלילה - רק להלל ולשבח את השם יתברך על מה שבאמת טוב לו ואז לצעוק לישועה על הצרה

ב"ה

בלקוטי הלכות 

חושן משפט ח"ב

הלכות הפקר ונכסי הגר (פריקה וטעינה ד:יד)

"כי באמת אם היו הכל שומעים לקול הצדיקי אמת לילך בדרך זה להאמין תמיד בה' יתברך שהכל לטובה, ולתן שבח והודיה תמיד לה' יתברך בין בטובו בין בעקו, כמו שכתוב, בה' אהלל דבר באלקים אהלל דבר, בודאי היו מתבטלים כל הצרות וכל הגליות לגמרי וכבר היתה גאלה שלמה. אך עקר עכוב הגאלה בכלל ובפרט הוא על ידי רבוי החולקים וכו'" עכ"ל.

והנה בזמננו קמו אנשים שלא למדו ושמשו כל צרכן, ובדו מלבם פירוש עקום בדברים הנ"ל, #thankyouHashem , והקימו את הדברים הנ"ל לאות ומופת שיש עצה פלא לבטל כל הצרות והגלות, והוא על ידי שמשבחים ומהללים את השם יתברך על כל צרה וצרה, תיפח רוחם. והרי הגמרא כותב בפירוש, וכן מובא להדיא בלקוטי מוהר"ן ריש תורה ד', שהאידנא מברכין על הטובה הטוב והמטיב, ועל הרעה דין אמת, ורק לעתיד נוכל לברך על הרעה הטוב והמטיב [ומה שאומרים בשם הצל"ח הוא גם כן טעות גמורה, וז"ל הצל"ח במסכת פסחים דף נ – ולעולם הבא כלו הטוב והמטיב, פירוש שיראה למפרע שכלו הי' מדת טובה והיה לו לברך על הכל הטוב והמטיב, עכ"ל, ודבריו ברורים שעד שהאדם ישיג את השגת עולם הבא, רק אז למפרע ידע שהיה לטובה עד כדי כך לברך עליו הטוב והמטיב, אבל ח"ו להוציא מדבריו שהוא פוסק שיכולים כבר לברך הטוב והמטיב על סמך ההשגה העתידה. אכן לשון הקיצור ליקוטי מוהר"ן (תורה ד) מבואר שיכולים להשיג בעולם הזה השגה כזה לברך הטוב והמטיב על הכל, ז"ל ועל ידי זה זוכה לידע שכל מארעותיו הם לטובתו, ויברך על הכל הטוב והמטיב, שזאת הבחינה היא מעין עולם הבא, עכ"ל, וזה דרגה שלכאורה לא זכו אליה בכללי אפילו רבי עקיבא ורבו נחום איש גם זו, שהם סתם קבלו בשמחה ובאמונה את הגזירה, (ורבי עקיבא הפסיד את התרנגול והחמור אע"פ שזה היה לטובתו אבל הפסיד אותם – ובודאי גם זה היה תכלית הטוב אבל הוא לא ראה את הטוב בזה רק שעדיף לאבד אותם להינצל מהליסטים) אבל לא ממש ברכו עליה שהיא טובה], והמכחיש דברי חז"ל ודברי רבינו הקדוש בכלל אפיקורוס רחמנא ליצלן, ולא רק שמכחישים דברי חז"ל (וכן עיין במסכת מגילה דף לא ריש לקיש אמר לפי שאין אומרים ברכה על הפורענות, ובתוספות שם פירשו משום דאמר הקב"ה אני אמרתי 'עמו אנכי בצרה' ואם כן אינו דין שיברכוני על הצרות שלהם. ועיין בשיח שרפי קודש ב:תרפד שפעם רבינו ביזה את רבי נתן, ורבי נתן המשיך לאכול, ורבינו הקפיד עליו וצוה אותו להפסיק. ועיין במסכת ברכות דף ס. שעל הרעה שיתהפך לטובה צריכים לברך ברוך דיין האמת), מכחישים את השכל, ופורקים עול מלכות שמים, שבן אדם בצער, על כרחך צריך לעשות חשבון נפש על מצבו, ולא חס ושלום לצאת מדעתו ולהשתגע ולהתחיל לשיר ולרנן [ומה שמצינו במסכת עירובין (יט.) אדם מתחייב הריגה למקום שותק שנאמר לך דומיה תהלה ולא עוד אלא שמשבח וכו', וברש"י שם נוחין לו יסורין שמקבלן באהבה, ע"כ, לכאורה היינו משום שדנו אותו בפירוט על עון מסויים, ומצוה עליו לקבל את פסק הדין, ולכן יש לו לשבח, אבל סתם יסורים מאמינים ואומרים שהם לטובה, אבל רק בעולם הבא משיגים באמת טובתם. ובזה י"ל הגמרא במסכת מגילה דף לא: אין מפסיקין בקללות, מנא הני מילי אמר ר' חייא בר גמדא אמר רבי אסי דאמר קרא מוסר ה' בני אל תמאס, ר"ל אמר לפי שאין אומרים ברכה על הפורענות. אמר אביי לא שנו אלא בקללות שבתו"כ אבל קללות שבמשנה תורה פוסק, מאי טעמא הללו בלשון רבים אמורות ומשה מפי הגבורה אמרן, והללו בלשון יחיד אמורות ומשה מפי עצמו אמרן, ע"כ. החילוק של אביי הוא שכל עוד שהיסורין הם כלליות ומן השמים אי אפשר להתיחס אליהם אלא כרעים, מה שאין כן מאחר שהם באים דרך משה, שהוא ראש סנהדרין, והם שייכים רק להיחיד, הוא בחטאו יומת, ומקבל עליו את הדין, אם כן שפיר יש היכולת להתיחס עליהם כתיקון. ועיין בשיחות הר"ן אות קב ז"ל ואפלו היסורין שיש לאיש כשר מחמת הצער של החרטה כשנזדמן לו איזה פגם או איזה עברה חס ושלום, אפלו אם חס ושלום עבר עברה ממש רחמנא לצלן, אחר כך כשזוכה להתחרט עליו אף על פי שיש לו צער גדול מאד ויסורים גדולים על שבא לידי מכשול או לידי עברה רחמנא לצלן, אף על פי כן גם אלו היסורין אינם יסורין כלל, כי זה הצער והיסורין שיש לו על שעבר עברה חס ושלום, אלו היסורין הם מוסיפים חיים להאדם בבחינת (משלי י:כז) יראת ה' תוסיף ימים, עכ"ל. הרי מדובר שהאדם מצטער ומתחרט על העברה שעשה, אז בודאי זה תקון ישר שאפילו בעולם הזה יש להכיר טובתו]. וכל הצדיקים כמו נחום איש גם זו, שהיה אומר שגם זו לטובה, דהינו שקיבל את הכל שהוא לטובה, אבל לא מצינו שהוא התחיל לשיר להשם יתברך ולהודות על הצרה, וכן רבי עקיבה, וכן רבינו הקדוש בעת שביתו נשרף, הוא קיבל את זה בשמחה, אבל לא התחיל לשיר ולהודות ולרנן להשם יתברך על זה, אפילו שהיה ממש בשמחה, כי עד שממש רואים ומרגישים הטובה אין זה שבח והלל להשם יתברך לשיר עליו, וזה פשוט וברור מאד. ואין כוונת רבי נתן פה אלא לקבל את הכל באמונה שלמה שהוא לטובה, ויכול להודות להשם שהיה יכול להיות הרבה יותר גרוע ר"ל[1], ואפילו להגיד תודה על המצב שלא טוב שאתה מאמין שהכל לטובה כי גם בעולם הזה מברכים על הרע ומודים שהכל לטובה, ולשיר ולהודות להשם על כל שאר הטובות שנעשים לו בכל עת, כמו שרבי נתן כתב בכמה מקומות שכן צריכים תמיד לעשות, למצוא דברים להודות עליהם להשם יתברך, ולהודות עליהם, וכן להודות על מה שלא הגיע לא יותר גרוע כמובא, ואז יכולים להתמודד עם כל מצב שבו נמצא, לצעוק להשם עליהם לישועה (לא לאבד את השכל ולהודות על הצרה[2], רק להאמין שהוא לטובה ועליו לצעוק להשם לישועה).

(בהשגחה, אחר שכתבתי את זה, מי שהוא הראה לי ממפרסם אחר, שכתב לפני ג' שבועות, בפרשת בשלח תשע"ט שאין עושים הודאה רק על הטובה, והביא (אות טז) איך שהשכינה מצטער כאשר יש צרות בעולם, ושאין הקב"ה מייחד שמו על הרעה (ב"ר ג:ו).) . ועיין במסכת שבת (קיח:) הקורא הלל בכל יום הרי זה מחרף ומגדף, ופרש"י ז"ל, שנביאים הראשונים תיקנו לומר ברפקים לשבח והודיה, כדאמרינן בערבי פסחים, וזה הקוראה תמיד בלא עתה אינו אלא כמזמר שיר ומתלוצץ, עכ"ל. ומזה יכולים לדון קל וחומר ובן בנו של קל וחומר שהנותן שבחים להשם יתברך על הרעה, הוה ממש לץ גדול רחמנא ליצלן וכמחרף ומגדף, השם ירחם.

והם מפרסמים ומבטיחים נסים על זה, ואני מאמין להם, כי זה בדיוק מה שמבואר במסכת עבודה זרה (נה.), יסורין בשעה שמשגרין אותן על האדם משביעין אותן שלא תלכו אלא ביום פלוני ולא תצאו אלא ביום פלוני ובשעה פלונית, ועל ידי פלוני, ועל ידי סם פלוני, כיון שהגיע זמנן לצאת – הלך זה לבית עבודת כוכבים! אמרו יסורין, דין הוא – שלא נצא, וחוזרין ואומרים, וכי מפני ששוטה זה עושה שלא כהוגן, אנו נאבד שבועתינו, ועיין שם שאדרבה העבודה מטעה את העולם לעבוד אותה רחמנא ליצלן בהראות להם קיום הדברים השם ירחם, וכן הוא ממש ככה, שזה רצון הסטרא אחרא להוציא בני אדם מהשכל, כמבואר בלקוטי מוהר"ן תורה א', שרוצה לעשות אותם משוגע ממש, וזה דרך שגעון להרבות בהודאה על יסורין – ועוד לחשוב שבאמת הגעת למדרגה כזו, השם ירחם.

וע"ע במסכת פסחים (נד:) ת"ר שבעה דברים מכוסים מבני אדם, אלו הן יום המיתה ויום הנחמה וכו' ע"ש ופרש"י ויום הנחמה, של כל אדם מתי יתנחם מדאגתו, ופירש הבן יהוידע (ד"ה שבעה) כיון שאם היה יודע, היה שמח בישועתו קודם שיגיע זמנה, וכיון שהקב"ה קצב לאדם מידה מסוימת של צער כדי שיתכפרו עוונותיו עד ליום ישועתו, ועל ידי ידיעתו את יום ישועתו יצטער פחות, אם כן נמצא שלא יתכפרו כל עוונותיו על ידי כך וכו' ע"ש. ובודאי על האדם להתגבר באמונה להאמין שהכל לטובה, ובזה בודאי יתכפר לו עונו. אבל על כל פנים מבואר שהאדם חייב להתיחס לגזירת השם יתברך שהוטל עליו לכפר עוונותיו.  ועיין בשיחות הר"ן אות קב ז"ל אבל איש כשר מאחר שמאמין בהאמת, ועקר תקותו הוא לעולם הבא, על כן חייו טובים מאד. כי כל מה שעובר עליו הוא מאמין שהכל לטובה כדי להזכירו שישבו מעוונותיו או בשביל כפרה על עוונותיו כדי שיזכה לחיי עולם הבא לטוב הנצחי וכיוצא בזה (והמשך דבריו מה שנוגע כאן הבאתי למעלה בענין שהיסורין הם לטובה ע"ש), ע"ש.

נ נח נחמ נחמן מאומן

(נדפס כאן פעם ראשונה 2/18/19, ועכשיו עם תוספות).

#ננח #ננחנחמנחמןמאומן #הודאה #לטובה #גםזולטובה #הכללטובה #כשםשמברכיםעלהטוב #ברוךדיןאמת #הטובומטיב #רבינחמן #ברסלב #ליקוטיהלכות #שלום #צרות #צרה #אמונה #בטחון #גןהשקר #להודות #נחוםאישגמזו #רביעקיבה

---

[1] וכמובא בספר צידה לדרך (ר"ו ע"ב הובא בחק לישראל פרשת וישלח יום חמישי) ואמרו הקדמונים כי אחד ראה לחסיד מכה ברגלו ואמר לו אני חס על המכה אשר ברגלך, ואמר לו אני מחזיק טובה ליוצרי שלא נתנה בעיני, עכ"ל. [וזה פשוט שלא החזיק טובה על עצם המכה – רק החזיק שהיה לטובה, ואפילו טוב לו עכשיו שהיה רק בגלו].

[2] ותמה עצמך, כאשר נפטר בן אדם, האם יתחילו להודות ולהלל להשם יתברך ברוך השם שלקח אותו?! יכולים להודות להשם על הרווחים שיש בפטירתו, שניצל מיסורים, ויש עכשיו ירושה וכדומה, אבל על פטירתו אין לנו אלא לברך דיין אמת, וזה פו"ב.נ נח נחמ נחמן מאומן

פסח כשר

ב"ה ידוע שפסח בגמטריא נחמן, והוא בחי' נ נח המובא בלקוטי מוהרן השיר יהיה לכם כליל התקדש חג... אז פסח כשר עם הכולל בגמטריא אני שר נ נח!

ולכן פסח כשר ראשי תיבות של כל החגים כמובא, 

פורים

סוכות

חנוכה

כיפור

שבועות

ראש השנה

כי נ נח כולל הכל.

נ נח מולך באתכסיא

ב"ה

בתורה נו - ובשיחות השייך לה בחיי מוהר"ן מבואר שרבינו הקדוש מולך על כל העולם באתכסיא, ורק טיפה ממלכותו נתגלה על קרוביו.

והנה השם שד"י מרמז על ארבע פינות המרכבה, כי ש' זה שלושה ווי"ן - וו"ו - שהם הג' אבות, קו ימין - אברהם אבינו - קו שמאל - יצחק אבינו, קו אמצעי - יעקב אבינו (וי"ל שלפעמים זה שין של ד' ווי"ן, כי יעקב וישראל עם שני פרצופין). נשאר ד"י של שד"י, שהוא דוד - בגמטריא י"ד. ודוד מנגן ביד, וזה בחי' עקידת יצחק, שהשם יתברך אמר לאברהם "אסקתיה אחתיה" (ב"ר מובא ברש"י סוף פרשת וירא - כב:יב), שזה בחי' עליות וירידות של השיר, כמובא כמה פעמים בדברי רבינו בבחי' מדלג על ההרים. וזה מה שיצחק אמר לאברהם אבינו "איה השה לעולה" - שה - זה בחי' שד"י - כי אות ה' של שה - הוא ד"י. והיינו ששאל את אברהם איך יתקיים המרכבה רק בעבדותן לבד, הרי חסר עדיין יעקב ודוד. ואברהם אבינו ענה לו ה' יראה לו העולה בני. בחי' ראיה, שהוא בחי' אור העין, דוד זה הבת עין, ויעקב אבינו - בחי' אמת - הוא האור. וזה העולה בני - בן י' - כי השיר, בחי' עליה וירידה, הוא בחי' י' כמבואר בלקוטי מוהר"ן (תנינא ח) שמשה רבינו דלג וקפץ עשרה - בחי' קול יעקב, בחי' שיר פשוט כפול משולש מרובע. כי עוד היו צריכים להוציא את השיר והנגינה הזו בפועל, כי הוא רק בנעלם של השם ש-ד-י: ש-ין ד-לת י-וד, הנעלם של שין דלת, בגמטריא ת"ץ, ועוד א, שהוא הדרגה הראשונה של העשרה מדרגות של נ' שערי בינה (כי כל שער כלול עשרה, הרי שהדרגה הראשונה של השער החמישים הוא תצ"א, ועולים עד תק), והוא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, והוא מולך באתכסיא, בנעלם, עד שנזכה לראותו עין בעין בב"א. ולכן רבינו צוה עלינו לצעוק "איה". איה השה, הנעלם של שד"י, לעולה, איה השיר פשוט כפול משולש מרובע: נ נח נחמ נחמן מאומן!

נ נח נחמ נחמן מאומן

ויאמינו בה' ובמשה עבדו אז ישיר

ב"ה

התורה מעידה שבני ישראל האמינו במשה עבדו, עבדו זה מילה מורכבת, ע"ב = חס"ד, ד"ו = י - עשרה מיני נגינה שהם השיר של חסד (י, יק, יקו, יקוה = חס"ד), בחינת משה רבינו: נ נח נחמ נחמן מאומן. ולכן מיד אחר כך כתיב: אז ישיר משה, שישירו את השם של הצדיק, שהוא משותף בשם משה-השם.

נ נח נחמ נחמן מאומן

רבינו הקדוש כותב עלי ישראל בער האש שלי תוקד עד ביאת המשיח

HH GIVALD song, music by Raanan Nachal n"y. My fire will burn till the coming of Messiah! Na Nach Nachma Nachman MeUman!

At the beginning of this video I put a short video of a little fire which raged on the windowsill of the room adjacent to the holy tomb of Rabbi Na Nach Nachma Nachman MeUman - the fire started by a few little candles which are sold right there in the container and are lit in memory of Rabbi Nachman of Breslov, at the time I was standing in the room of the tomb speaking to Peretz Krohn - the Principal and Executive Director of the Jewish Day Schools in Uman, and while I was speaking to him I observed - looking over his shoulder - the fire growing larger and larger until it caught peoples attention, at which point I joined the excitement and filmed the little clip. Later in the day I was approached by Feux who had heard that I filmed the fire and he asked me if he could get the clip from me so that he could put it up on the social media which he promotes with little news tidbits from Uman. So I thought it over and figured that I was only interested in spreading Nanach and for that I can use this clip in a Nanach video, and let my friend capitalize on it's sensational news worth. So I told Feux I'd be happy to give him the clip, just one catch, my phone was about dead - the battery was like at 4% and the phone was broken so that it couldn't recharge, I had already bought a brand new charger for it, to no avail, and I had already bought a new phone that a friend was bringing me to replace this one - so that I could send this phone to get fixed. Feux was unfazed and said that it was no problem, and he takes out of his pocket a samsung power bank, and said he'll just charge up my phone with this. So I smile at him, and explain to him very patiently that the phone won't charge, it's busted and it's about to be sent for repair. Feux however is still unfazed, and says that this is the real thing - a real samsung charger and it will work! So, I smile at him benignly, not thinking for a second that he wasn't completely wasting his time, and offered him my phone, "be my guest... good luck..." - so he plugs my phone in, and bingo, its charging beautifully! In one second it became clear that the chargers I had been using were garbage, and all I had to do was get a decent new charger. And thus the fire of Rabbainu saved me tremendous hassle, the ordeal of buying a new cheap temporary phone which I would be stuck with, getting my phone to the repair, getting it back, and the whole shabang... and this little fire of Rabbainu saved me all that money and trouble... Yishtabach shimo lu-ad!

Na Nach Nachma Nachman MeUman!

היהודי שהרס-את-המן נ נח נחמ נחמן מאומן - שיר פצצה מרענן נחל - Amazing Nanach reggae song

ב"ה

רסטאמאן נ נח נחמ נחמן מאומן

The Jew who destroyed ('ras-t') Haman: Na Nach Nachma Nachman MeUman!

Amazing reggae remix by Raanan Nachal

https://mega.nz/#!MA0FnDBJ!cWH4gt7CFHtew33IXKnOenwppLu4IvURLR56G-8Q4-U

נ נח נחמ נחמן מאומן