תפילה תמצית ליקוטי מוהר"ן תורה עה

 ב"ה

זכני לדבר הרבה בתורה ותפלה ביראת שמים בכל נפשי, נפשי יצאה דברו, עם כל הדם שבתוכי לעבוד את השם, עד שיהיה גופי בטל כאפס ויתאחד לבשר אחד עם הדיבור, וינקה מהדם שלי מידת הנצחון, (עד שיהיו לבחינת חלב), ויהיו דיבורים אלו דברי שלום שעושים שלום, להעלות ולהשלים העולמות של כל הניצוצי קדושה האותיות שנפלו ונתפזרו ונצטרפו אלי בתענוגי אכילה שתיה ומלבוש. וזכנו להיות בחינת בשר לעצם - להמחשבה של הצדיק שצועק ומקהיל קהילות, חכמות בחוץ תרונה.

ועל ידי זה העמיד בחינת הרגלין, צדק לפניו יהלך ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים.

יברכנו אלקים (-דיבורי תורה ותפלה שעושים שלום) ויראו אותו (-יראה) כל אפסי ארץ (-אפיסת הארצית).

נ נח נחמ נחמן מאומן

מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו - פרשת בשלח

 ב"ה

פרשת בשלח

יד:טו ויאמר י' אל משה מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו.

ויאמר י', עם הב' תיבות בגמטריא נחמן מאומן. י' אל משה, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. אל משה בגמטריא רבינו נ נח. תצעק אלי, עם הב' תיבות בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן.

ו'י-ה-ו-ה אל משה מה תצעק', הראשי תיבות יאממת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

הסופי תיבות של: ויאמר ה' אל משה מה תצעק אלי דבר אל בגמטריא הפתק. הסופי תיבות של: מה תצעק, עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: ויאמר ה' אל משה מה תצעק אלי, ושל ה' אל משה מה תצעק אלי דבר, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: משה מה תצעק אלי דבר אל בני בגמטריא רבי נחמן.

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: י' אל משה מה תצעק בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. אותיות היסוד של: ויאמר י' אל משה מה תצעק בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. אותיות היסוד של: ויאמר י' אל משה מה תצעק אלי דבר אל בני, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

הראשי וסופי תיבות של: מה תצעק, עם הד' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: מה תצעק אלי דבר, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

אונקלוס תרגם: ואמר ה' למשה קבלית צלותך מליל עם בני ישראל ויטלון, ע"כ. ויש לפרש על פי ליקוטי מוהר"ן תורה עה, שצריכים לדבר בתורה ותפלה עד שיהיה הגוף בטל ואפס, שיהא הגוף אחד עם הדיבור עיין שם [ועיין שם, ובתורה ותפלה יש ב' גוונים מחשבה וצעקה וכו' כי הצעקה בחי' חכמות בחוץ תרונה וכו' ובמשה כתיב ויצעק משה וכתיב וילך וידבר כו' שהיה מקהיל קהלות ברבים וזה בחי' חכמות בחוץ תרונה, ע"ש], ומבואר שם שהדיבורים של תורה ותפילה הם בחי' רגלים, ובבחינת צדק לפניו יהלך (תהלים פה) ועל ידי זה זוכין לבחי' ועמדו רגליו ביום ההוא על הזתים עיין שם.

הרי בזה שמשה צעק בבחי' מה, דהיינו באפיסת הגוף שלו, בודאי נתקבל תפילתו, שנעשה הכלי מחזיק הברכה כמבואר שם, וזה מה שהשם יתברך אמר לו, שמה שתצעק אלי, דבר עם בני ישראל, דהיינו כי בני ישראל הם כמו הגוף של משה רבינו, כי משה רבינו הוא הנשמה להם, ולכן הוא צריך להיות בשר אחד איתם (וכמבואר גם בתורה כב, שצריכים להיות בשר להצדיק שהוא בחי' עצם), על ידי דיבורי התפלה, כמו שהוא זכה לזה בפרטיות לעצמו, ואז ממילא יזכו ל'ויסעו' – לבחי' צדק לפניו יהלך ועמדו רגליו וכו'.

והנה תורה עה לא נכתב בתחילה על ידי רבי נתן, והוא השתדל לכתבה יותר מבואר, אכן הודה על שני דברים שלא זכה להבינם, בסוף התורה כתב שלא זכה להבין כלל הכוונה בזה שבתורה ותפילה יש ב' גוונים מחשבה וצעקה. – כי בכל התורה מדובר על דיבור, ואיך זה קשור למחשבה וצעקה, ולא אפילו פירש איזה בחי' של מחשבה, רק שהצעקות בחוץ. ובאד"ה ובחי' זאת, כתב וזה בחי' שותא דינוקא בשוקא דאבוה ודאימא ע' לעיל זה איני מבין כלל, ע"כ. ולפי מה שפרשנו אולי י"ל שהמחשבה הוא בחי' הצדיק עם הדיבור של העם. ולכן הביא ממשה רבינו ודוד שהיו מקהלים קהלות, כי הדיבור יצא מהעם, והם, הצדיקים בחי' משה ודוד, הנשמה והמחשבה. וזה כמו שהתינוק מדבר דבריו בשוק מה שלמד מאביו ואמו, והשוק הוא בחי' חכמות בחוץ תרונה, הנאמר אצל הקהילות שעשו משה ודוד, וכן השוק הוא בחי' חמוקי יריכיך של המחשבה, כי התינוק אין מבין מה שאומר, רק אומר מה ששמע, והמחשבה והכוונה בהם אינם אלא על ידי האבא והאמא, בחי' הצדיק. 

מפתחות:

מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו – לק"מ קצח דף קיא:.

נ נח נחמ נחמן מאומן

לנצח מידת הנצחון על ידי עבודת השם בכל הדמים שלך

 ב"ה

ספר ליקוטי מוהר"ן

 

תורה עה

יש מדת נצחון ומחלקת ומלחמה, ומהיכן בא מדה זו, מדמים שעדין לא עבד בהם השם יתברך וכו' עיין שם.

עיין מה שפרשתי בזה בס"ד את הפסוק (תהלים נא:טז) הצילני מדמים אלקים.

סבא ישראל גילה שהוא זכה להפוך כל דמיו לבחי' חלב. והוא ענין תיקון הברית, בחי' דם נעכר ונעשה חלב כמבואר בתורה כט, ולידת המוחין כמבואר בתורה כא, שהוא בחי' בושה, אזל סומקא ואתי חורא. ובתורה ו' רבינו מבאר ענין זו של הלבנת פנים, והעיקר שידום ויקבל בזיונו עיין שם. והנה קבלת הבושה בשתיקה הוא ממש היפוך מדת הניצחון, ובזה הוא זוכה לעבוד את השם יתברך בכל דמיו לגמרי, כי הרי כולם הפכו ללבן טהור, והרי גיטו וידו באים כאחת.

נ נח נחמ נחמן מאומן

לעבוד את השם יתברך עם כל הדמים

 ב"ה

סבא ישראל אמר שהוא זכה להפוך את כל הדמים שלי לבחינת חלב.

ספר תהלים

נא:טז הצילני מדמים אלקים אלקי תשועתי תרנן לשוני צדקתך.

הצילני מדמים אלקים ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. אלקי תשועתי תרנן לשוני צדקתך, עם הה' תיבות (-כנגד הה' מיני דמים) בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-ו' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הכולל.

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות): נייהתננת עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

תרנן לשוני. הראשי וסופי תיבות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

נראה לפרש בס"ד, הצילנו מדמים אלקים, מדמים של דין, דהיינו דמים שעדין לא עבד בהם השם יתברך, כמבואר בליקוטי מוהר"ן תורה עה, שעיקר מדת נצחון ומחלקת מהדמים האלו עיין שם. וזה, אלקי תשועתי, שהישועה מהשם ולו יתברך הנצחון.

נ נח נחמ נחמן מאומן