נפילתו של סבא על ידי אכילתו בי"ז בתמוז

ב"ה

נפילתו של סבא מחמת שאכל בי"ז תמוז, כבר הארכנו במ"א להבין איך סבא נפל כל כך מדבר שאינו אפילו שוגג בדרבנן. וכעת נראה לי אולי לפרש בפשטות שזה לא היה כל כך על החטא שבו, אלא בדרך מה שחז"ל אמרו (שבת קה וש"נ) שכך אומנתו של יצר הרע שהיום אומר לו עשה כך ולמחר אומר לו עשה כך, כי סבא מרבה לספר בסיפור של נפילתו איך שהוא היה רגיל אפילו לא לשתות מים מחצות לילה עד אחר התפילה ולעשות תעניות, וזה נותן את המשמעות, שאילו אם לאחר כל עבודתו הנ"ל לא עמד לו, ופתאום בא לו לאכול בזמן שאסור לאכול, ואפילו אם יש איזה היתר, אבל על כל פנים הוא רואה שהוא עדיין כאילו לא פעל כלום בכל העבודה שלו, שהרי פתאום יכול לבוא לאכול בזמן שלא היה מרוצה בכלל לאכול. וזה באמת מכאיב מאד מאד, וצרור ביאוש גדול מאד, כי אם כן מה מהני כל העבודת השם חס ושלום.

נ נח נחמ נחמן מאומן

כעס והקפדה קדושה

ב"ה ידוע שסבא ישראל היה נותן לאנשים "תיקונים" גדולים, שהיה צועק עליהם וכולו. והנה מצינו במסכת שבת דף קה: הדרך שהצדיקים היו מראים לפנים - כאילו הם כועסים כדי לאיים על בני ביתם וכדומה. ורבי יהודה היה שליף (נוטש, מוציא) מצבייתא (חוטים מהבגד). מצבייתא עם הכולל בגמטריא סבא נ נח נחמ נחמן מאומן!