שמירה מהשטן

 ב"ה

ליקוטי מוהר"ן

 

תורה ריג

על כן צריך להפסיק בין תבות אתה סתר לי, לתבת מצר, כדי שלא לעשות צרוף שמו חס ושלום וכו' ע"ש.

וצע"ק שיהיה אבן מכשול כזה בספר תהלים, ולא מקובל. ונלע"ד שבודאי דוד המלך שמר על זה בהמשך הראשי תיבות, מ"ת (מצר תצרני, והמ' הולך לשני צדדים), כאילו הס"מ מת, וכן תרף (תצרני רני פלט), שהוא ענין עזיבה וחלישה. אלא שרבינו מדגיש שעדיף לא לרמז כל עיקר על הס"מ.

נ נח נחמ נחמן מאומן

ליקוטי מוהר"ן תורה ריד הסכנה בלימוד גמרא

 ב"ה

 

תורה ריד

בדורות הראשונים כשהיו יודעים יום מיתתם היו עוסקים בתורה כל היום ולא היה שליטה להבעל דבר עליהם וכו' אבל אין הלמוד כראוי, בפרט למוד גמרא, אם אין הלמוד כראוי, אזי הוא מקבל יותר כח מהלמוד, כי תלמוד בגימטריא אותיות של שמה לילית, על כן יש כח בלמוד התלמוד או להכניע אותה, או להפך חס ושלום, עכ"ל.

והנה גם "תורה" בגמטריא סמא"ל לילי"ת, בגמטריא תרי"א מצות, שביחיד עם אנכי ולא יהיה ששמענו ישר מפי הגבורה עולים תרי"ג, כמנין רמ"ח אברים ושס"ה גידין. והרי קי"ל זכה נעשה סם חיים לא זכה וכו'. ועיין בהקדמת החיד"א לחק לישראל (ד"ה ועוד אפשר) ז"ל ועוד כי תורה גימטריא ס"מ לי' להכניעם, ע"כ. וצ"ל שמה שרבינו מגלה דוקא לענין תלמוד, ולא לכל התורה שהיא כולה מלחמה על הרע ותבלין להיצר הרע, כי יש הבדל כאשר הדבר בכללות, שהתורה בא לתקן את הכל, ובין כאשר הלימוד ממש מיוחד נגד ליל'.

ובספר תורת נתן, לר' נתן שפירא תלמיד האריז"ל, פרשת תולדות  על מש"כ בעשו כי ציד בפיו, כתב, ציד עשו, בגמטריא תלמוד. ושם דיבר גם על לילי"ת אבל לא הזכיר הגמטריא.

ויש להעיר עוד, שכל עסקינו בתורה הוא ללמדה לשמה, ומתוך שלא לשמה נבוא לשמה. לשמה ע"ה בגמטריא עשו, וכן להבדיל בגמטריא רבינו נ נח.

נ נח נחמ נחמן מאומן

נ נח נחמ נחמן מאומן התבלין הכי חזק נגד היצר הרע

ב"ה

תבלין בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. וזה מה שאמרו חז"ל בכמה מקומות (קידושין ל: בבא בתרא טז. ועוד) הקב"ה אמר להם לישראל בני בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה תבלין. והנה החיד"א כתב בהקדמה לספר חק לישראל הסברים איך התורה מגן ומציל מהיצר הרע וכתב שם שתורה בגמטריא סמא"ל לילי"ת. וכן מצינו שנ נח נחמ נחמן מאומן בגמטריא אבי אבות הטומאה עם הג' תיבות.

נ נח נחמ נחמן מאומן

הס"מ

ב"ה

בספר דעת תבונות ח"ב של הרמח"ל אות לד, מסביר איך שהס"מ בתחילה היה מלאך קדוש שהש"י ברא כדי לאפשר הבחירה והעבודה לנצחו, "אך הוא חשב בדעתו, שאם באמת יעלה בידו להחטיא בני האדם לגמרי, הנה יתגברו מדריגותיו לגמרי בכח גדול, ולא יהיה הוא צריך כלל אל הקדושה. וחשב שחס ושלום שתי רשויות יש בכל פעולותיו שהוא פועל. גם כי הם רק הפעולות שניתן לו רשות לפעול, אך הוא פועל אותן בכונה הרעה הזאת. ולכן ראוי להנקם ממנו, ולבטל אותו, וזה יהיה כשלא יהיה עוד לבריאה צורך בו כלל, עכ"ל.

ושאלתי, האם יתכן שהס"מ בעצמו - מעצמו יחזור בו מרשעתו בעוד אריכות הגלות?

נ נח נחמ נחמן מאומן

השיבה שופטינו כבראשונה

ב"ה

בשמונה עשרה, הברכה שהיא כנגד מדת היסוד אנו מברכים:

השיבה שופטינו כבראשונה, ויועצינו כבתחלה: זאת אומרת שהמנהיגים שלנו של היום, כל כמה טוב שיהיו, הם אינם מרוצים ואנו מתפללים יום יום, שלושה פעמים, לזכות שוב למנהיגים כמו שצריך.

והסר ממנו יגון <סמאל> ואנחה <לילית>: זאת אומרת, שהסרת הס"מ ולילי"ת ממש תלוי בזה שנזכה למנהיג אמיתי כמו שצריך, ועי"ז נזכה לדבר עצום כזה שאי אפשר לשער בכלל, שהשם יתברך יסר ממנו את הס"מ ולילית.

ומלוך עלינו אתה ה' לבדך: זאת אומרת שרק על ידי שנזכה למנהיג אמיתי, אז נזכה לזה שרק השם יתברך לבד ימלוך עלינו, וכמו שכבר הארכנו בכמה מקומות כבר, שזה הכח והענין של המנהיג אמיתי ממש להיפוך משאר המנהיגים של שקר, של כבוד וכח והבל וכו', כי כל הרבנים הם עושים את העם לעבדים, בכל מיני בחינות כלליות ופרטיות, והרבנים בעצמם עבדים להעם, וזה ממש הגלות בעצמו, המציאות שיש רבנים היום. ואילו הצדיק האמיתי, הוא בחי' מ"ה, שאינו חוצץ כלל, שעל ידי שמקבלים אותו ומקשרים בו ומצייתים לו, האדם ממליך רק את השם יתברך על עצמו, כי הצדיק לא לוקח אותו לעבד, ואדרבה הוא משחרר את האדם ומעלהו לזה שהאדם יכול להמליך על עצמו ועל כל העולם רק את השם יתברך.

ותסתכל באותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) השיב'ה שופטינ'ו כבראשונ'ה ויעוצינ'ו כבתחל'ה והס'ר ממנ'ו יגו'ן ואנח'ה ומל'ך: יש ד' נונין: שהם נ נח נחמ נחמן - ונשאר אותיות בסלוחל שעם הכולל בגמטריא מאומן.

ואותיות היסוד של: ואנח'ה ומל'ך עלינ'ו מהר'ה את'ה, בגמטריא התרפ"ב עם הכולל, השנה שסבא ישראל קיבל את הפתק הקדוש.

ואותיות היסוד של: את'ה יו"ה לבד'ך בחס'ד וברחמי'ם בצד'ק, עם האותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

נ נח נחמ נחמן מאומן!