נפשי ישובב ינחני במעגלי צדק למען שמו - תהלים כג

 

כג:ג נַפְשִׁ֥י יְשׁוֹבֵ֑ב יַֽנְחֵ֥נִי בְמַעְגְּלֵי-צֶ֝֗דֶק לְמַ֣עַן שְׁמֽוֹ.

נפשי ישובב בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ישובב בגמטריא רבי נ נח. ינחני – אותיות האמצעיות: נ נח. במעגלי צדק ע"ה בגמטריא רב נחמן.

הראשי תיבות של כל הפסוק בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

נראה לפרש, נפשי ישובב, ישב בישיבות של השכינה, בחי' שב ביראת ה' (תיקוני זוהר דף יח:). וכפל אות ב' משום שממשיכים לישיבות שני אורות מהאין סוף ברוך הוא שהם אור התכלת. וזה ינחני, הנייחא והמנוחה של הנשמה בישיבה. במעגלי צדק, צדק היא השכינה, בחי' יראת ה', והרי יראת ה' מרוממותו ית' היא מקפת את כל השיעור קומה של הכל, ולכן אפילו הנוגע במקצתה התחתית של העיגול, כבר מאיר ומעורר רום המעלות. וזה גם ענין ישובב, שהוא לשון חזרה, כמו העיגול שהכל חוזר ומתגלגל. וזה ענין הלב, כי כל דבר המסור ללב נאמר בו ויראת מאלקיך (רש"י ויקרא יט:לב), כי האדם הוא צורת כל הבריאה גם בעולם, נפש, שנה. ותכלית כל הבריאה להראות יחודו יתברך, ולכן זה גם צריך להיות מוכר בהאדם. ויראת השם בחי' מלכותו יתברך הוא ענין יחודו, כידוע שזה ענין קבלת עול מלכות שמים בקריאת שמע, להעד על יחודו (רמב"ם). וכאשר האדם מתבונן שהשם אחד בתכלית היחוד, ואפילו שהוא חטא והרבה לפשוע ר"ל, אין מעשיו יוצאים מיחודו יתברך, בודאי יתבייש מאד ויתבטל לגמרי להאין סוף ב"ה (והבושה בעצמה בחי' גלגול הדמים, כי אזל סומקא ואתי חיוורא, (ב"מ נח:, רע"ב אבות ג, ועיין בליקוטי הלכות, הלכות ראש השנה ג:ב שכתב להיפוך, דאזל חורא ואתי סומקא, וכתב לפרש בזה הפנים של התוקע שמתאדמים. ואינו קשה מהגמרא, כי ראיתי בפירוש שטיינזלץ, דאזיל סומקא, דהיינו שבתחילה המתבייש פניו מאדמים, ואותו אודם מסתלק, וכאילו הגמרא דילגה על השלב הראשון, אי נמי שכללה במילת אזל, שהסומקא אזל לפנים ואזל מהפנים ובא החיוורא) [וידוע מליקוטי מוהר"ן תורה ו' שהאדם צריך לעסוק בזה, וידוע מתורה כט ועוד מקומות שצריכים ללבן את הדם להיות בבחי' חלב, וכל המחלקת מהדמים שלא עבדו את ה', כמבואר בתורה עה]), . והלב שהוא מקום היראה כנ"ל, הוא מקום השראת השכינה, כמו שכתוב (תהלים כז:כח) לך אמר לבי בקשו פני, ופרש"י בשבילך בשליחותך וכו' במקומך בא אלי לבי לומר כן, ע"כ. והדמים מסתובבים בכל הגוף וחוזרים ללב. אם רץ לבך שב למקום (ספר יצירה פ"א). רץ, בחי' רצון, שהוא רום המעלות, וחוזרים ליחוד השכינה, שב ביראת ה'. למען שמו, למען בגמטריא קץ, בחי' קץ שם לחשך, שאפילו שמו יתברך בחי' שימת קץ, כי מוגבל לאותיות, מה שאין כן באור האין סוף ב"ה.

נ נח נחמ נחמן מאומן

חטא קורח והשמאלנים

ב"ה

כבר גילה הזוהר הקדוש שחטא קרח היה שרצה לעשות שמאל ימין - אישה לאיש, כמו שמצוי היום ממש, ומבואר שזה ממש קשור בהמשכת העם למפרסמים של שקר - כל העדה כולם קדושים - ונטישת הצדיק האמת נ נח נחמ נחמן מאומן.

והנה רבי נתן בלקוטי הלכות (יורשה דעה שלוח הקן ד:ט) מבאר שקרח טעה וחשב שלגדולים אין להם כבר יצר הרע, עיין שם כל דבריו הקדושיו. והדבר תימה, כי הלוא כל הפוסל במומו פוסל, ואם קורח פסל את משה ואהרן (וקצת אינו מובן בכלל, איך הוא בא לאשם אותם שלקחו השררה לעצמם כאשר כל הטעות שלו זה שלגדולים אין יצר הרע, אז איך הם באו לחטוא, וצע"ק) בזה הנקודה, הרי לכאורה הוא בעצמו היה לקוי בחוסר יצר הרע, ואם כן איך הוא בא לחטא הנוראה הזו?

וידוע הסיפור שהיה איש אחד - עובד השם גדול - בן שישים שנה שהלשין להחוזה על היו"ד הקודש, והחוזה העיד עליו שהשטן הניחו לעבוד את השם תורה ובתפלה שישים שנה רק כדי שיועילו דברי להשון הרע להבעיר את המחלקת בין הצדיקים.

הרי שקרח הגיע להשגה איך שכל אדם באמת בתכלית השלמות, כפי ענינו, וכמבואר ברמח"ל בכמה מקומות, ובמקום אחר הוא אפילו מכנה את זה לבחי' חסידות של לב בשר (ברסלב!) - שכל דבר יש לו השלמות כפי ענין, כל פריט במכונה שעושה תפקידו זה השלמות שלו. ואם כן הרי אין הבדל כביכול ביניהם. והרי אין חסרון יצר הרע. אבל כל זה רק כאשר כל אחד עושה תפקידו, אבל אם מחליפים תפקידים הרי חסרון עצום יש. אז קרח ראה את השלמות ורצה לבטל את הגבולות והגדרות והתפקידים שהשם יתברך שם לכל חפץ, והרי אף כי במקומו הגיע לשלמות, עד כדי כך שאיתא במדרש שלעתיד לבוא יהיה כהן גדול, אבל להעביר את זה הלאה, שהשלמות של כל דבר במקומו ובזמנו יועיל לו למקום אחר לתפקיד אחר, הרי זה כבר חטא עצום.

וזה מה שלא הבין איך חוט אחד של תכלת הוא התיקון של ציצית אפילו לבגד של כולו תכלת, ומזוזה היא התיקון אפילו לחדר מלא ספרים. כי כל דבר, איש או אישה, משרת עבד או שר ושופט, התיקון שלו הוא בדיוק אותו דבר שהשם יתברך קובע, לא פחות ולא יותר.

וידוע שחטא של קרח אנחנו מתקנים בפורים כמו שנתגלה לרבינו הקדוש, כי קרח כפר דייקא בתורה של בעל פה של משה רבינו ובפורים חזרנו לקבל את התורה הקדושה באהבה בתוקף של מרדכי הצדיק.

נ נח נחמ נחמן מאומן

אש נ נח

ב"ה ידוע שהתורה הקדושה היא אש שחורה על אש לבנה. וכן הוא כל העולם כולו הוא אש לבנה לוהטת וכל היהודים המסתובבים בחללה הם האותיות שחורות הכתובות בה.אשרי מי שזוכה לה שר את זיו התכלת בישיבה של רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן!
HH the Torah is black fire written on white fire. This world as well is a burning conflagration of white fire and all the Jews traversing it are letters of black fire! Fortunate is he who merits to bask is the Divine emanation of the Techailis which glows and radiates in the yeshiva of Na Nach Nachma Nachma Nachman Me'Uman!