תורה קיב - הבא לטמא פותחין לו - יש לי - לו - פתחים הרבה - חידוש יפה לפי גרסה המדוייקת של דפוס רבי נתן תקפא

ב"ה

תורה קיב

כי באמת יש שם פתחים הרבה כשארז"ל (יומא לח:) הבא לטמא פותחין לו, יש לי פתחים הרבה, ע"ש, כך גירסה המדוייקת של הוצאת רבי נתן שנת תקפא: יש לי, וכן לקמן ריש ד"ה שייך לעיל: יש לי פתחים הרבה. (והלשון של פתחים הרבה לא מצאתי כל עיקר, רק בסוגיא של טומאה, נמצא ביטוי כזה), ושם בהמשך כתוב: דאי הדר בתשובה מעיילי לי' וכו' ע"ש, וכתוב לי', ולא רק לי. ובהוצאות שלאחריה תקנו את הלשון: יש לו. ואפילו אם טעות היה, הלוא דבר הוא שפעמיים נפל טעות כזה.

ואולי יש בזה רמז להיו"ד של עולם הבא - יש לי - ליו"ד פתחים הרבה. כי רבי נתן שאל את רבינו מהגמרא שעולם הזה נברא בה' שכל הרוצה לצאת וכו'. ואין שם פתחים הרבה, רק פתח אחד גדול. אכן רבינו גילה שבאמת לפני האיש הנופל פתחים מאנשים אחרים, הנפילות שלהם הם פתחים לו, כי מה שנחשב להם נפילה יכול להיות מדרגה גדולה עבורו ע"ש. ולפי זה, הרי הנפילות שלהם הם בחי' יו"ד, בחינת עולם הבא בשבילו (וכמו שרבינו אמר בפירוש במקום אחר, שמה שצדיק אחד כבר משיג בעולם הזה יכול להיות מה שחבירו לא ישיג רק בעולם הבא). ונמצא שאם נפילתו של זה היה לתכלית העליה, הרי באמת בנפילתו פתחו לו כל מיני פתחים להגיע להיו"ד שלו, ודו"ק.

נ נח נחמ נחמן מאומן

ביאורים בתורה ט של לקוטי מוהר"ן

ב"ה

תורה ט

ב. ולפי הזווג שגורם בתפלתו כן זוכה לזווגו, והתפלה הם שתים עשרה נסחאות, לפיכך הזווג כקריעת ים סוף.

והנה לכאורה הזווג שגורם לא משנה מאיזה נוסח התפלל, כי הנוסח זה רק השער, והזווג נגרם מעבר לשער, ולא משנה מאיזה שער ניכנס לגרום אותו. ולפי זה עיקר הקישוי למצוא הזווג הוא בענין למצוא הנוסח והשער השייך לו, ולא בעצם התפלה שהוא צריך להתפלל - וכמו לשים כל כחו כנזכר כבר באיש התורה, זה שייך לעצם התפלה ולא למציאת הנוסח השייך לו.

ואילו לענין - וכפי שמפרנס לאביו שבשמים בתפלתו כן נותנים לו פרנסתו - לכאורה זה קאי על כח תוצאת התפלה ולא במציאת הנוסח הנכונה. ולפי צריך ביאור למה אם כן - מזונות נתחלק לשנים עשר שבילים לפי שתים עשרה תפלות שבטי י"ה. וי"ל שהשפע נשפע רק דרך השביל והנוסח שגרמה.

שלא תתרחק תפלתו ממטה שלו. לכאורה הלשון מוזר, כי הול"ל שיכניס התפלה דרך המטה שלו, ואו התפלה תיכנס או שלא תיכנס, ומה ענין שלא תתרחק?

מטה לשון זווג. לפי זה למדים שאין השערים - הנוסחאות - סתם דרך ושביל שמובילים לפנים ששם נעשה הזיווג. אלא שכל שער הוא זווג פרטי. וממילא מיושב שני הדיוקים הנ"ל. שהפרנסה כפי השער והנוסח דיקא. ואין הענין דוקא להכניס התפילה בשער, אלא השער הוא גופא הזווג, והענין לזכות להיות כמה שיותר סמוך ולא להתרחק.

ג. ודע שיש פתחים הרבה בחשך לצאת משם ... הבא לטמא פותחין לו - יש לו פתחים הרבה. נמצא שיש פתחים הרבה בחשך גם לצאת וכו'.

דבר זה מובן ומדויק רק כפי מה שרבינו הסביר למוהרנ"ת בתורה קיב. כי לכאורה קשה דברי רבינו כי חז"ל דקדקו בדבריהם שרק הבא לטמא פותחים לו, ואילו הבא לטהר מסייעין לו, ואין מוכח כלל שיהיו כל הפתחים לצאת מהחשך. אלא שכבר מדויק פה שרבינו הסביר, שהפתחים הם בנפילת חברו. ואתי שפיר שכבר התורה מוכח מתוכו התירוץ שרבינו הסביר רק מחמת קושיא אחרת.

ג. על ידי אמת הקב"ה חומד מלמעלה לשכן עם האדם וכו' התבה היוצאת באמת היא תשים לך פתח בחשך.

צריך ביאור, אם האמת כבר מראה להאדם הדרך לצאת מן החשך, והקב"ה חומד לשכן אצלו, למה אינו כבר מראה להאדם המטה שער ונוסח תפילתו.

ואולי זה גם כן כמו שפרשתי כבר שיתכן שהאמת של חלון זה לעלות דרך הנפילה של חבירו ואילו האמת של אבן טוב זה לעלות למעלה מרגל הה' שלו, עיין שם, ואם כן י"ל כמו כן כאן, שהאמת של חלון שהוא דרך חבירו אינו מספיק רק להוציא אותו מהקליפה אבל אינו מכוון אותו כפי שורש נשמתו, בשבט שלו, מה שאין כן האמת של האבן טוב הוא דיקא מה שרבינו גילה באות ד שצריכים להתקשר תפלתו לצדיק הדור.

נ נח נחמ נחמן מאומן

גילוי רבינו דרך רבי נתן וגילוי רבינו דרך הפתק הקדושב

ב"ה

כבר הארכתי במקום אחר בס"ד להסביר שכל המסורה בברסלב עד סבא שקיבלנו דרך רבי נתן היה רק דרך התורה של רבינו הקדוש, אבל לרבינו היה לו עוד דרך, שרבי נתן השתומם לגמרי עליה ולא הבין קצתה, והוא הדרך שרבינו קירב את המשכילים שנפלו לגמרי לאפיקורסות עד כדי כך שאפילו רבי לוי יצחק מברדיטשיב לא היה יכול להסתכל בפנים שלהם, ורבינו היה משחק שחמט איתם ולאט לאט היה מחזירם בתשובה, וזה הדרך שסבא קיבל מרבינו דרך הפתק הקדוש. ורבי נחמן אמר על רבי נתן שהוא יודע ממנו מעט.

נתן בגמטריא חלונות, והפתק בחי' פתח, וכן פתח עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

ועיין בספר משכני עליון של הרמח"ל (נדפס בספר גנזי רמח"ל עמוד קסט) שכז"ל:

ודרך אלו החלונות יוצאים אורות רבים תמיד, מלבד השפע היוצא דרך השערים. כי השפע נמשך בעתו, ואלה האורות יוצאים תמיד ולא נפסקים, ומהם מקבלים התחתונים כוח ועצמה רבה. וגם העולים לקבל מן הפתחים יעלו בראשונה אל החלונות, ומשם ישקיפו בעד החלון לפנימה, ורואים בתוקף האורה והשמחה אשר לפנים, והם שמחים מאד וחומדים להתענג בטוב הצפון ההוא. וברוב התשוקה והחמדה רצים עד הפתח ברינה גדולה ובתהלה רבה, ושם יעמדו עד נתן להם מנה, איש לפי חלקו. וגם בהשקיפם בחלונות לקחו כוח גדול בנפשם, שיוכלו לעמוד אחרי כן ברוב השפע היוצא מן הפתח, עכ"ל.

ודוק היטב כי אין כאן מקום להאריך.

נ נח נחמ נחמן מאומן!

רבינו נ נח פתח יפתח מכל מקום

ב"ה

בחיי מוהר"ן אות...

שמב. 'אמר בדברי רבותינו זכרונם לברכה מצינו שכל אחד מתחיל מן המקרא שלו, כגון מה שמצינו שמר מפיק לה מזה המקרא, ומר מאידך מקרא. כי כל אחד יש לו מקום שמשם מתחיל הלמוד והתורה שלו, וכפי אותה ההתחלה מזה המקרא כן על פי סדר זה הולך כל התורה אצלו וכו' אבל וכו' יכול להתחיל מכל מקום וכו', עכ"ל.

כי 'פתח' שהוא באמת לשון רבותינו ז"ל בתלמוד ובזוהר הרבה – פתח רבי פלוני, 'פתח' עם האותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, ולכן בודאי פתח יפתח מכל מקום.

נ נח נחמ נחמן מאומן