פרשת מקץ - ויגש כניסת האחים כל אחד בפתח אחד כדי למצוא יוסף

 ב"ה

פרשת מקץ

מב:יג וַיֹּֽאמְר֗וּ שְׁנֵי֣ם עָשָׂר֩ עֲבָדֶ֨יךָ אַחִ֧ים | אֲנַ֛חְנוּ בְּנֵ֥י אִישׁ-אֶחָ֖ד בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וְהִנֵּ֨ה הַקָּטֹ֤ן אֶת-אָבִ֨ינוּ֙ הַיּ֔וֹם וְהָֽאֶחָ֖ד אֵינֶֽנּוּ.

אנחנו, אותיות האמצעיות נ נח. איש בגמטריא רב נ נח, וכן במילואו, אלף יוד שין, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. בארץ ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. את ע"ה בגמטרא ברסלב נ נח. בארץ כנען בגמטריא נחמן מברסלב ע"ה, ועם הח' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. שנים עשר עבדיך בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

פרש"י בפסוק יב-יג למה לא נכנסתם בשער אחד, ויאמרו שנים עשר עבדיך וגו', ובשביל אותו אחד שאיננו, נתפזרנו בעיר לבקשו, ע"כ. וקשה למה נכנסו לכל זה, [וכמו שבאמת תבע אותם יעקב בסוף למה הזכירו שיש להם עוד אחד, אכן לתירוצם כאן לא היו צריכים להזכיר אלא אחד עשרה, ולכן מוכרח כמו שכתוב לקמן מג:ז שאול שאל האיש לנו ולמודלתנו לאמר וכו' היש לכם אחד, וכמו שכתוב בריש פרשת ויגש פסוק יט, אדני שאל וכו' היש וכו' או אח, ומה שכתוב שם ואחיו מת ופירש רש"י מפני היראה היה מוציא שקר מפיו, צריך לומר שאמרו לו שאחר החיפושים שלהם נתברר שהוא מת], הלוא רש"י כתב טעם למה התפזרו שם, זה לשונו (לעיל מב:ה) בתוך הבאים, מטמינין עצמן שלא יכירום, לפי שצוה להם אביהם שלא יתראו כולם בפתח אחד, אלא שיכנס כל אחד בפתחו, כדי שלא תשלוט בהם עין הרע וכו' עיין שם, אז למה לא אמרו ליוסף טעם זה. ואולי י"ל שזה דומה יותר מדי לטענת יוסף שמרגלים הם, כי בזה הם מודים שהטמינו את עצמם, והם רצו להכחיש שלא הטמינו עצמם כלל. ואולי י"ל שנגד פני יוסף לא היה שייך לטעון חשש של עין הרע, כי בן פורת יוסף עלי עין, ולא היה קיים כלל בפניו מושג של עין הרע. וזה בעצם מה שאמרו שהיו מחפשים את יוסף, כי כנסיתם בפיזור היה כדי להשיג הגנה מעין הרע, והוא ההישג של יוסף.

נ נח נחמ נחמן מאומן

פרשת מקץ - רמזים של ברסלב השייכים לרבינו הקדוש נ נח נחמ נחמן מאומן מתוך הספר לקוטי נ נח

ב"ה

מקץ

מא:ב פרות יפות, פרות ע"ה בגמטריא התרפ"ב – השנה שסבא קיבל את הפתק. יפות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם התיבות.

מא:כב שבע שבלים עלת בקנה אחד מלאת וטבות, אחד מלאת עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

מא:כו שבע פרות הטבת שבע שנים הנה ס"ת בגמטריא פעמיים נ נח נחמ נחמן מאומן עם ג' כוללים.

מב:ו ויוסף הוא השליט על הארץ הוא המשביר לכל עם הארץ ויבאו אחי יוסף וישתחוו לו אפים ארצה. 'השליט' בגמטריא נ נח נחמ נחמן, 'המשביר', המ' וי' ביחד הם נ', הרי אותיות רנב"ש – ראשי תיבות רבינו נחמן בן שמחה. וזה מש"כ (משלי יא:כו) וברכה לראש משביר, כי רבינו הוא הראש, 'וברכה' עם האותיות בגמטריא ברזל, שם המשפחה של סבא ישראל, האותיות הפנימיות של 'לראש' ר”א, ראשי תיבות רבקה אייזיק, הוריו של סבא ישראל, ושל המשביר – ב”י – ראשי תיבות ישראל בער. הסופי תיבות של 'הוא השליט על הארץ הוא המשביר לכל עם הארץ' בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

מג:יא ויאמר אלהם ישראל אביהם אם כן אפוא זאת עשו קחו מזמרת הארץ בכליכם והורידו לאיש מנחה מעט צרי ומעט דבש נכאת ולט בטנים ושקדים. ע' בפנים הספר 670:ג, וע' בלקוטי מוהר"ן תנינא תורה סג שמזמרת הארץ בחינת הזמר והניגון של ארץ ישראל. ובחיי מוהר"ן (אות הפת"ק!) כתב שזה בחי' כסף משנה ושפע כפולה, ע"ש, הרי בחי' שיר פשוט כפול.

הסופי תיבות של: אם כן אפוא זאת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. "אפוא זאת"  בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם הה' תיבות. "עשו קחו" עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. "מזמרת הארץ" בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן עם הכולל (פעמיים ננננ"מ ממש בחי' שפע כפולה כנ"ל). מזמרת הארץ, הסופי תיבות עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. בטני-"ם ושקדים" עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

והנה בסידורי עדות המזרחים מביאים מהאריז"ל לכוון שמות היוצאים מפסוק זה: כן אפוא זאת עשו קחו מזמרת הארץ בכליכם והורידו לאיש מנחה (נעורירו"ן), והנה השם הזה מתחיל עם נ' ומסיים עם ן' כמו נחמן, ובפנים עוריר"ו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. צרי ומעט דבש נכאת (רוט"א) ולט בטנים ושקדים (צדנלב"ש). והנה השני שמות אלו, רוט"א צדנלב"ש ע"ה, הם בגמטריא רב נ נח נחמ נחמן מאומן.

ויען יוסף את פרעה לאמר בלעדי אלהים יענה את שלום פרעה

ב"ה

פרשת מקץ פסוק טז ויען יוסף את פרעה בלעדי אלהים יענה את שלום פרעה. סופי תיבות אלהים יענה את שלום פרעה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. פרעה בגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה, יוסף את בגמטריא אדנ"י נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. והראשי תיבות של כל הפסוק בדיוק בגמטריא לנ נח נחמ נחמן מאומן!

וי"ל שיוסף אמר לפרעה בלע – די, בלע זה בחי' המלך הראשון של אדום שנזכר בסוף פרשת וישלח, והוא ענין של בליעת הדעת (כמבואר בסוף ספר אדיר במרום), ממש בחי' פרעה, אז יוסף אמר מספיק לשלוט, ומכאן ואילך אלהים יענה – מלשון עינוי, שעדיין יהיה תחת מדת הדין, אבל יהיה דין קדוש בחי' אלקים...

נ נח נחמ נחמן מאומן

פרפראות נ נח

ב"ה

תקן: פרשת מקץ מב:ו ויוסף הוא השליט על הארץ הוא המשביר לכל עם הארץ ויבאו אחי יוסף וישתחוו לו אפים ארצה. 'השליט' בגמטריא נ נח נחמ נחמן, 'המשביר', המ' וי' ביחד הם נ', הרי אותיות רנב"ש – ראשי תיבות רבינו נחמן בן שמחה. וזה מש"כ (משלי יא:כו) וברכה לראש משביר, כי רבינו הוא הראש, 'וברכה' עם האותיות בגמטריא ברזל, שם המשפחה של סבא ישראל, האותיות הפנימיות של 'לראש' ר”א, ראשי תיבות רבקה אייזיק, הוריו של סבא ישראל, ושל המשביר – ב”י – ראשי תיבות ישראל בער. הסופי תיבות של 'הוא השליט על הארץ הוא המשביר לכל עם הארץ' בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

ויחי (מט:א-ב) ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם את אשר יקרה אתכם באחרית הימים (ב) הקבצו ושמעו בני יעקב ושמעו אל ישראל אביכם. האספו, אספו עם הכולל בגמטריא נחמן. ואגידה, מחלפין ו' עם ב', והרי אותיות אבגדהי, סוד שיר פשוט כפול משולש מרובע -אבגד – שהם י' – ה' - מאומן. 'לכם את' בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אשר – אותיות ראש, ראש בני ישראל, וכן ראשי תיבות א' ראש שנה. 'באחרית הימים הקבצו ושמעו' סופי תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. 'יקרה אתכם באחרית' ראשי תיבות ישראל בער אודסר. 'באחרית הימים הקבצו ושמעו בני יעקב ושמעו' סופי תיבות בגמטריא יז תמוז – 'אל ישראל' עם האותיות והכולל בגמטריא פתק, אל איזה ישראל 'אביכם' י'שראל ב'ער א'ודסר. 'הקבצו ושמעו' בגמטריא הכתר, כי הקבוץ בראש השנה עולה על הכל.

תקנא: מסכת פאה, תקנה שעשו חז"ל (ד:ב) בדלית ובדקל אינו כן, אפלו תשעים ותשעה אומרים לבוז ואחד אומר לחלק, לזה שומעין, שאמר כהלכה, ע"כ. דלית ובדקל בגמטריא הפתקא – שאפילו תשעים ותשעה אחוז מתלוצצים ומבזים אותה חס ושלום, ואחד מקיימה חלק, לזה שומעים שאמר כהלכה.

תקנב: מסכת פאה (ד:ה) של בית נמר היו מלקטין על החבל, ונותנים פאה מכל אומן ואומן, ע"כ. נמ"ר ראשי תיבות רבינו נחמן מאומן שחיבר לקוטי מוהר"ן, וזה על החב"ל ראשי תיבות חייבים להיות ברסלב (ע' משכ"ל אות תקמה) שהולכים תמיד לאומן, ומגדלים פאות (לא כאותם שעוד חייבים ברסלב דחוף).

פרפראות על פרשת השבוע - ויחי ועוד נ נח נחמ נחמן מאומן

ב"ה

שפב. פרשת מקץ (בראשית מג:יא) ויאמר אלהם ישראל אביהם אם כן אפוא זאת עשו קחו מזמרת הארץ בכליכם והורידו לאיש מנחה מעט צרי ומעט דבש נכאת ולט בטנים ושקדים (ע' לעיל 670:ג). אפוא זאת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם התיבות. והנה בסידורי עדות המזרחים מביאים מהאריז"ל לכוון שמות היוצאים מפסוק זה: כן אפוא זאת עשו קחו מזמרת הארץ בכליכם והורידו לאיש מנחה (נעורירו"ן), והנה השם הזה מתחיל עם נ' ומסיים עם ן' כמו נחמן, ובפנים עוריר"ו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. צרי ומעט דבש נכאת (רוט"א) ולט בטנים ושקדים (צדנלב"ש). והנה השני שמות אלו, רוט"א צדנלב"ש ע"ה, הם בגמטריא רב נ נח נחמ נחמן מאומן.

תקמו: נס, מבואר בספר אדיר במרום (עמ' תסד) שהוא ענין שהס' סומכת את הנ' ע"ש. ארבעה פעמים נ"ס – לכל הצדדים (בגמטריא אמת, שהוא באמת נס ומופת, שהאמת מעיד על אמיתותו), ועוד ן' – שכבר עומדת לבד בלי סמיכה, ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

תקמז. מלך השמיני שלאחר הז' מלכים (סוף פרשת וישלח) שנשברו, שהוא התיקון הכללי (לשון הרמח"ל אדיר במרום עמ' תעז, הבאתי דבריו באני רן כט:ח) כידוע. מלך שמונה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן!

ושם אשתו מהיטבאל, שזה סוד המתקלא, בחי' מ"ה ב"ן, בגמטריא זמן, ובגמטריא אומן.

תקמח. פרשת ויחי (מח:ט) ויאמר קחם נא אלי ואברכם, חבר הראה לי ש'קחם' בגמטריא נחמן, 'נא אלי' עם האותיות בגמטריא אומן. וי"ל עוד 'ויאמר קחם נא אלי' בגמטריא רבי נחמן מאומן, ו'יאמר קחם נא אלי' בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

נ נח נחמ נחמן מאומן