ב"ה
וישלח
וישלח = נ נח נחמ נחמן.
לב:ד וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו
אחיו ארצה שעיר שדה אדום: וישלח בגמטריא נ נח נחמ נחמן, מלאכים עם האותיות והכולל
בגמטריא נחמן, שעיר בגמטריא פתק.
לב:ט ויאמר אם יבוא עשו אל המחנה האחת
והכהו והיה המחנה הנשאר לפליטה, הס"ת של ויאמר אם יבוא עשו אל המחנה האחת,
בגמטריא תרפ"ב, השנה שסבא קיבל את הפתק. והכהו, תרגום אונקלוס וימחני, ימ =
נ, הרי וננחי. המחנה בגמטריא נ נח.
לב:יא, קטנתי מכל החסדים ומכל האמת אשר
עשית את עבדך כי במקלי עברתי את הירדן הזה ועתה הייתי לשני מחנות.
קטנתי מכל החסדים, ר"ת קמה, שזה
השם שמשתמשין בו כאשר רוצין להמליך מלכים כמבואר בלקוטי מוהר"ן (תורה רלד),
והוא ראשי תיבות של המילים הראשונים של הפתק הקדוש, מאד היה קשה.
'ומכל האמת' בגמטריא – ומהנ נח
נחמ נחמן מאומן.
'את עבדך' בגמטריא נ נח נחמ
נחמן מאומן עם התיבות והכולל.
'כי במקלי' בגמטריא בקלף –
היינו הפתק.
'עברתי' תרפ"ב, השנה שסבא
קיבל את הפתק.
'הירדן' כבר ביארנו לעיל (אות
י') בס"ד שזה ענין הקשר בין ר"ן – רבינו נחמן, לי"ד – ישראל דב.
'הזה ועתה' בגמטריא ונ נח נחמ
נחמן מאומן ע"ה. גם הס"ת של 'במקלי עברתי את הירדן הזה ועתה הייתי'
ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.
'לשני' בגמטריא לרבי נחמן.
לב:יד מנחה. יעקב אבינו שלח לעשו מנחה,
מנחה זה אותיות נחמן (ה' כפול י' זה ן'), כתב האור החיים הקדוש (לב:טו) שמעתי
ממורי זקני (זאת אומרת – סבא...) זצוק"ל שנתכון יעקב בחשבון – ששלח מבעלי
חיים כחשון 'שעיר', שעולה בו תק"ף (פתק!). ולזה שלח בחשבון: עזים ורחלים ארבע
מאות וארבעים. וגמלים שלשים, עם בניהם, הם ששים – הרי חמש-מאות. פרות ופרים חמשים.
אתונות ועירים שלשים. הרי תק"ף (פתק!) - לשבק תקפו, עכ"ל.
ובזה י"ל השאלה המפורסמת על מה
שכתוב בפתק הקדוש, מאד היה קשה לי, למה היה קשה לרבינו (ועיין לקמן אות נב"ש
שאכתוב עוד על זה בעזה"י, ולעיל פרק 330:כ), אלא י"ל, דהרי מצינו בהפטרה לפרשת וישלח, מהנביא עובדיא,
והוא שייך ללידת יוסף (פרשת ויצא ל:כה) ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף ויאמר יעקב אל
לבן שלחני ואלכה אל מקומי ולארצי, ופרש"י ז"ל משנולד שטנו של עשו שנאמר
(עובדיה א:יח) והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש, אש בלא להבה אינו
שולט למרחוק (מרחו"ק = נ נח נחמ נחמן), משנולד יוסף, בטח יעקב בהקב"ה
ורצה לשוב, ע"כ. וכאן בפגישה עם עשו יעקב רצה לראות הקיום הזה שבית עשו יהיה
לקש, אז הוא שלח לו תק"פו של יוסף (בענין תקפו של יוסף ע' לק"מ תורה קל,
ובשיחות הר"ן קיד. וע' בזוהר הקדוש בהאבק יעקב עם שרו של עשו, שהמלאך ראה את
יעקב תק”יף בכל) – כח של הפתק. וזה י"ל מאד היה קשה לי – דהיינו שרבינו פעל
את זה שהמאד – שהוא בחי' היצר הרע, שרו של עשו (כמובא בלק"מ ובחז"ל,
בפירוש המלה מאד) היה לקש – קשה-לי!
וע' בתרגום אונקלוס על הפסוק (לג:יא)
קח נא את ברכתי אשר הבאת לך כי חנני אלהים וכי יש לי כל ויפצר בו ויקח – ויפצר
ת"א ואתק"ף! כי יש בפסוק הזה הרבה רמזים על הננח – קח בגמטריא נ נח,
וחנני – זה ננח. ושוב שמעתי מחבר אופיר ל. כי חנני בגמטריא נחמן. ועוד רמזים.
והנה אע"פ שעיקר הכח של הפתק הוא
רק מרבינו הקדוש – נ נח נחמ נחמן מאומן. זה מטעם שהגענו אז בסוף הגלות, עד שכבר
מאיר לנו האור חוזר של הגאולה, אז רבינו פעל ישועות בקרב הארץ בסוד תיקונא דסיפא,
כמו שביארנו בס"ד במ"א, אבל יעקב אבינו היה עוד מתקן ומשתדל מצד תיקונא
דרישא, וכמו שיעקב אמר כי ראיתי אלהים פנים אל פנים, ואילו הכח של רבינו זה
באחוריים, ואכמ"ל יותר.
(ושרו של עשו ראה כי יעקב תקיף
בכל כנ"ל, ויהיה לק"ש כנ"ל, אז בא על עצה ליגע בכף ירך יעקב –
בשו"ק, בגיד הנ"שה – נחמן שמחה'ס, ואלו הת' עלמין דכסופין של הצ'דיק
(כמו שמובא בשיחות הר"ן רנט מהזוה"ק, ובלקוטי הלכות), שהם באמת אלף
עולמות של כסופין ע' בזוה"ק מזה, הרי = תצא = נ נח נחמ נחמן מאומן).
לב:כד רש"י כותב שיעקב אבינו עשה
את עצמו כגשר להעביר את משפחתו, וכן מבואר בספרי אמת שהצדיק הוא הגשר להעביר את
האדם להשי"ת. ובזה נוכל להבין יותר טוב מה שרבינו גילה בלקוטי מוהר"ן,
כל העולם כולו גשר צר מאד והכלל והעיקר לא לפחד כלל. דהיינו שכל העולם זה רק
הצדיק, וזה נראה כאילו שהוא דרך צר מאד לשמוע ולעשות כדעת ורצון הצדיק, והכלל
והעיקר זה להיות חזקים בצדיק ולא לפחד כלל, כי זה בעצמו המדה של הצדיק, שהוא הכלל
והעיקר.
לג:ה ויאמר הילדים אשר חנן אלקים את
עבדך. הילדים - נחמ ע"ה. אשר חנ"ן - נ נח. חנן אלקים את - ס"ת
ע"ה גי' נ נח נחמ נחמן מאומן.
לג:ז ותגש גם לאה וילדיה וישתחוו ואחר
נגש יוסף ורחל וישתחוו ותגש עם הכולל בגמטריא נחמן במילוי - נון חית מם נון, ואחר
נגש יוסף, סופי תיבות בגמטריא פתק. נגש ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן.
לג:יד יַעֲבָר נָא אֲדֹנִי לִפְנֵי
עַבְדּוֹ וַאֲנִי אֶתְנָהֲלָה לְאִטִּי לְרֶגֶל הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר לְפָנַי
וּלְרֶגֶל הַיְלָדִים עַד אֲשֶׁר אָבֹא אֶל אֲדֹנִי שֵׂעִירָה: וחז"ל אמרו
שזה הולך על כל הגלות שאנו נמצאים בה עכשיו עד אשר אנו עולים מושיעים בהר ציון
לשפוט את הר עשו. ואני -- "אתנהלה" בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.
"שעירה" בגמטריא הפתק!
לו:לט הדר מלך השמיני שלאחר הז' מלכים
שנשברו, שהוא התיקון הכללי (לשון הרמח"ל אדיר במרום עמ' תעז, הבאתי דבריו
באני רן כט:ח) כידוע. מלך שמונה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן!
ושם אשתו מהיטבאל, שזה סוד המתקלא,
בחי' מ"ה ב"ן, בגמטריא זמן, ובגמטריא אומן.
נ נח נחמ נחמן מאומן
Posts
