ב"ה
על זמן הגאולה כתוב (צפניה ג:ט) כי אז אהפך אל עמים שפה ברורה לקרא כלם בשם ה' ולעבדו שכם אחד. ורבינו הקדוש בליקוטי מוהר"ן תורה סב גילה שלשון אהפך מורה על הצורה והסגנון של אחוריים כמו: י' י"ה י"הו י"הוה, ע"ש. ורבינו כבר גילה בפתק שלו, שהשם שלו באחוריים הוא שיר של העתיד, שיר הגאולה, והרי ברור לנו שהשיר נ נח נחמ נחמן מאומן הוא שפה ברורה אל העמים לקרא כלם בשם ה' ולעבדו שכם אחד.
והנה עוד כתוב (משלי יב:יט) שפת אמת תכון לעד ועד ארגיעה לשון שקר (הראשי תיבות: שאתלוא ע"ה בגמטריא התשל"ד), והרמח"ל בספר אדיר במרום האריך לגלות סודות עצומות בענין זה, ובתוך דבריו גילה ששפת בגמטריא תרי"ג מצות דאורייתא, ז' מצות דרבנן, הרי כת"ר, ועם הצל"ם (נשמה פנימיות - צ, וב' מקיפים ל"ם), הרי שפת כולל כל השיעור קומה עם הנשמה (-גם בליקוטי מוהר"ן רבינו מגלה שהפה הוא שיעור קומה שלמה). והשפתיים הם בחי' נצח והוד, ומכינים את הדיבור של אמת. ובלי התיקון של השפתיים, כאשר יוצא רק מכח הלשון, הרי הוא כמו זכר בלי אשה, ועלול להיות כמו הוצאת זרע לבטלה ר"ל.
והנה בלמדי את כל זה לפני כעשרים שנה, חשבתי שבטח שנת התש"פ - שפ"ת, יהיה שנה גדולה, ובהיות שידעתי שרק טיפש עוסק בעתידות ובנביאות לא הוצאתי מילה על זה, רק שמרתי לעצמי. ואחר כך שמתי לב, התש"פ בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. וידענו שעיקר הכוונה במאמר חז"ל עד שיבלו שפתותיכם מלומר די, הוא להשיר ד"י - השיר שהוא מרובע וכולל עשרה מיני נגינה (כי אותיות די אינם נבטעים עם השפתיים, וע"כ הוא מרמז להשיר שלעתיד) - נ נח נחמ נחמן מאומן.
והנה עכשיו ראינו מה שהיה משנת התש"פ עד עכשיו (עם שני כוללים) התשפ"ב, המבול של שקר ועושק וכדומה, עד שגזרו לכסות את השפתיים, השם ירחם. ואולי באמת היה זמן מסוגל מאד לגאולה, וכמו שהמבול בימי נח היה אמור להיות מבול של חכמה עילאה, וכיון שחטאו נהפך למשחית, וכן לימינו.
ברוך השם יש עדיין כמה שנים של התש"פ עד התשפ"ט אולי עוד נזכה בזכות הפתק הקדוש נ נח נחמ נחמן מאומן
Posts
