איך הבנות ולהבדיל השוכבי זכר - לומדות תורה

ב"ה

ענין מה שמצינו כמה ננחים רווקים (וכן מגורשים או באלמון) מבוגרים נלע"ד כי מבואר בלקוטי מוהר"ן שהצדיק בבחינת משה רבינו, והוא רבינו הקדוש נ נח נחמ נחמן מאומן – עיקר עסקו לעשות גרים (לקוטי מוהר"ן תורה רטו). ומבואר בכתבי האר"י ז"ל (שער הגלגולים) שנשמות הגרים נרכשים על ידי הצדיקים שחיים בפרישות מאשה, חוץ ממקרים בודדים (כמו אביי, כיון שהוא היה מבכל בחי' נר"נ שלו מבחינת קין).

והנה האריז"ל גם כן גילה קצת מעומק הכוונה של בן עזאי שאמר שכל חכמי ישראל כנגדו כקליפת השום, ומה שנוגע לעינינינו הוא שבן עזאי היה עסוק מאד בהרכשת נשמות הגרים והוא היה מצליח לא רק להשיג אותם אלא הוא היה מיחידי סגולה שהיה גם כן מנקה אותם מצואת הקליפה (עיין תורה יד בלקוטי מוהר"ן).

והנה איתא בגמרא (יבמות סג:) ז"ל תניא רבי אליעזר אומר כל מי שאין עוסק בפריה ורביה כאילו שופך דמים שנאמר {בראשית ט-ו} שופך דם האדם באדם דמו ישפך וכתיב בתריה ואתם פרו ורבו רבי יעקב אומר כאילו ממעט הדמות שנאמר {בראשית ט-ו} כי בצלם אלהים עשה את האדם וכתיב בתריה ואתם פרו וגו' בן עזאי אומר כאילו שופך דמים וממעט הדמות שנאמר ואתם פרו ורבו אמרו לו לבן עזאי יש נאה דורש ונאה מקיים נאה מקיים ואין נאה דורש ואתה נאה דורש ואין נאה מקיים אמר להן בן עזאי ומה אעשה שנפשי חשקה בתורה אפשר לעולם שיתקיים על ידי אחרים, ע"ש.

לפי המבואר מהאריז"ל על גדולתו של בן עזאי בעשיית נשמות הגרים, נראה לפרש כוונת בן עזאי במה שהוא ענה ותירץ את עצמו שאפשר לעולם שיתקיים על ידי אחרים, אחרים כוונתו הגרים שהיה מביא, ודוק!

והנה עכשיו קמו בעם ישראל אנשים שגאים לעבור על איסור חמור דאורייתא שמיתתו בסקילה, שוכבי זכר, ורבינו הקדוש שמלמד זכות על כל יהודה כותב בפירוש שעל עון משכב זכר אסור ללמוד זכות, והם ביד רמה רוצים גם כאילו להתחתן זה עם זה, וראיתי ששאלו אותם מה אם מצות פריה ורביה, והם דימו את עצמם להבדיל רבבי רבבות הבדלות לבן עזאי ואומרים שזה אין חיוב כי אפשר לעולם שיתקיים על ידי אחרים. ואפילו על דרך הפשוט מבואר בגמרא בפירוש שזה רק היתר למי שעוסק בתורה, וכמו שמצינו להלכה שמי שלומד תורה פטור מכל המצות שאפשר שיעשו על ידי אחרים, אבל מצוה שאי אפשר שיעשה על ידי אחר אפילו מי שלומד תורה חייב להפסיק ולקיים, וכן מבואר ופשוט דברי בן עזאי, שכיון שהוא כל כך עסוק בתורה וקיום העולם בהבאת ילדים יכול להיות על ידי אחרים, הרי הוא פטור מלעסוק בו. וזה ממש חוצפה וגילוי פנים בתורה לפרש אחרת וללמוד היתר לשוכבי זכר הרי זה אפיקורסות גמור ואין להם חלק לעולם הבא. ובפרט לפי מה שפירשנו לפי האריז"ל הרי בן עזאי גילה שהוא עוד מאד עסוק בהבאת נשמות לעולם על ידי לימודו שהוא מביא נשמות הגרים נקיים (וע' בבא בתרא דף קטז. אשר אין חליפות למו ולא יראו אלהים שחד אמר שאינו מניח תלמיד. וע"ע והעברתם את נחלתו - יום עברה היום ההוא ופירש הרשב"ם מרבינו חננאל שהשם יתברך שונא אותו).

ואיך הגיעו השוכבי זכר להפוך דברי תורה לאפיקורסות, זה ענין מה שקיימא לן כל המלמד בתו תורה כאילו מלמדה תפלות (סוטה כא) ופרש"י כאלו מלמדה זנות, כי היא לוקחת את החכמה של התורה ומשתמשת בה לעשות זנות בערמה. והנה השוכבי זכר הם בבחינת אשה... וממילא מובן שכל התורה שהם לומדים זה תפלות, ורק נותן להם ערמה לחטוא עוד, רחמנא ליצלן.

והנה המפרשים בדברי רבינו הקדוש הוכיחו שאף על פי שאסור ללמוד זכות על משכב זכר, היינו על העבירה עצמה, אבל בודאי יש ללמוד זכות על הבן אדם בעצמו ולמצוא בו נקודה טובה ועל ידי זה יכולים להפוך אותו לטוב. ובזה נוכל להבין קצת מה שבן עזאי בעצמו אומר (סוטה דף כ) שחייב אדם ללמד בתו תורה, כדי שאם תהיה סוטה ותשטה מהמים המאררים ולא תמות מיד, תדע שזה בגלל שיש לה איזה זכות שתולה לה ונותן לה איזה ארך שנה או שנתיים עד שתמותי, הרי כל כך חשוב הנקודה טובה והחיוב להכיר אותה, עד כדי כך שבן עזאי העדיף להכניס את הנשים בסכנת תפלות – שיתמשו בחכמת התורה לעשות עבירות חמורות, כדי שידעו גודל כח הנקודה טובה, והוא ממש פלא (כמו שרבים שלומדים את הגמרא הזאת מתמהים – שהלוא רחוק מאד שהבת הזו תגיע ח"ו להיות סוטה בכלל, ועוד שתבוא לשתות מהמים וגם לא תמות וכו', ואיך בן עזאי חשש כל כך לזה עד שבגלל זה חייב האדם ללמד בתו תורה)!

וזה ממש רואים בימינו שרוב הנשים לומדים תורה, והרבה הרבה אנחנו סובלים מהתפלות שהם מכניסים לעולם על ידי זה נורא מאד (וזה עכשיו שמעתי מחבר מפיץ גדול, שאשתו אשת חיל, ולאחרונה היא התחילה לשמוע לדרשות של כל מיני מפרסמים של שקר, ועכשיו הוא סובל הרבה מכל מיני ערמימות ממנה, ה"י ירחם להבא שיהפוך לטובה בזכות הפתק הקדוש), ולכאורה הענין מה שהשם יתברך סיבב את העולם ככה, כי זה לעומת זה, והוא יתברך הקדים הרפואה להמכה, שרבינו הקדוש כבר גילה (בפרט בתורה רפב בלקוטי מוהר"ן) כמה גדול וחשוב הנקודה טובה עד כדי כך שעל ידה יכולים להפוך הכל לטובה. ולכן כאילו ניתן רשות להס"א לפשוט על הנשים ועל אלו הנ"ל שהם בחינת נשים, ליתן להם ללמוד תורה ולהטותה לערמימות ר"ל, כי יש לנו על מי לסמוך ---

נ נח נחמ נחמן מאומן!

אַל תְּבַהֵל עַל פִּיךָ וְלִבְּךָ אַל יְמַהֵר לְהוֹצִיא דָבָר לִפְנֵי הָאֱלֹהִים כִּי הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם וְאַתָּה עַל הָאָרֶץ עַל כֵּן יִהְיוּ דְבָרֶיךָ מְעַטִּים - נ נח נחמ נחמן מאומן

ב"ה

בְּעֵת שֶׁהָיָה רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, הִבְטִיחַ לְהָרַב, רַבִּי אַבְרָהָם קַאלִיסְקֶער זַצַ"ל, שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁיָּבוֹא לְחוּץ-לְאָרֶץ יִסַּע אֶל הָרַב רַבִּי שְׁנֵיאוּר זַלְמָן הָרַב מִלַּאדִי, לְדַבֵּר עִמּוֹ בְּעִנְיַן מָעוֹת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, וּלְתַוֵּךְ הַשָּׁלוֹם בֵּינֵיהֶם, וְקִיֵּם זֹאת, כִּי בְּבוֹאוֹ נָסַע תֵּכֶף אֶל הָרַב מִלַּאדִי, וּבִקֵּשׁ אָז הָרַב מֵרַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל לוֹמַר לְפָנָיו תּוֹרָה, וְלֹא רָצָה, וְאָמַר הָרַב תּוֹרָה בְּעֵרֶךְ שְׁמוֹנֶה שָׁעוֹת, וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֵׁשׁ שָׁעוֹת, וְאָמַר רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל אַחַר-כָּךְ שֶׁבְּסִיּוּם דְּרָשָׁתוֹ כִּוֵּן מְאֹד, שֶׁסִּיֵּם אָז בְּפֵרוּשׁ הַפָּסוּק: "רַחֲמֶיךָ רַבִּים ה'", וּפִרֵשׁ: "עֶס אִיז שׁוֹין אוֹיף דִיר גָּאט אַלֵיין אַ גְּרוֹיס רַחֲמָנוּת". (אֲבָנֶי"הָ בַּרְזֶל, שם סמ"ו).

והנה סבא ישראל פירש כוונת רבינו בבירור וז"ל (שיחות מתוך חיי הסבא קנב-ג):

העולם יכולים לחשוב על חב״ד שהוא... זה שקר, זה שקר גמור! בשביל זה יש חושך כזה בעולם, הבעל התניא הוא היה צריך לבקש את רבינו שיגיד איזה חידושים, איזה תורה והוא אמר לו תורה יותר משעתיים, הרבה זמן הוא אמר תורה לפני רבינו, בסוף אמר אחרי אמירת תורה של כמה שעות, אז בסוף סיים ״רחמיך״ הוא פירש את הפסוק בתהילים ״רחמיך ה׳ רבים״ באשרי תמימי דרך, באות ר' ״רחמיך רבים ה'״ יש ככה פסוק ״רחמיך רבים ה'״ יש עוד כמה איזה אבל ״רחמיך רבים הי״ מזמור קי״ט אות ר' ״רחמיך רבים הי״ רחמי... אז הוא פירש את ה... ״רחמיך רבים הי״ רחמיך? הרחמנות שיש עליך, רבים מאד, כן יש... ה' יתברך... אז דוד המלך אומר ״רחמיך״ הרחמנות שיש עליך, על ה' יתברך, רבים רבים מאד רחמיך... הפירוש הפשוט הוא רחמיך, ״רחמי ה' יתברך״ רבים מאד. והוא פירש ״רחמיך״ הרחמנות שיש עליך, על ה' יתברך, רבים מאד, (רבינו פירש) יש רחמנות גדול... שהוא אומר תורה על (לפני) רבינו הקדוש הרחמנות גדול על ה' יתברך שיש חושך כזה בעולם, שהוא אומר תורה לפני רבינו, רחמיך... הוא פירש (בעל התניא) בסוף התורה שלו הוא פירש ״רחמיך רבים הי״ רחמיך זה פשוט רחמיך, הרחמנות של ה' יתברך עלינו, רחמיך רבים מאד, הוא... המרחם רחם עלינו והוא פירש (בעל התניא) ״רחמיך״ הרחמנות שיש עליך, (ורבינו פירש) ״רחמיך״ יש רחמנות גדול על הי יתברך שיש דבר כזה בעולם שהוא אומר תורה לפני רבינו, רבינו הקדוש. הוא לא ידע (בעל התניא) מה שהוא ביאר ״רחמיך״ הרחמנות שיש עליך, על ה' יתברך, רבים מאד, רבינו הקדוש תיקן (את) המשמעות, יש משמעות בזה שיש רחמנות גדול על הי יתברך, שהוא אומר תורה לפני רבינו יש רחמנות גדול עליך! לוהבעל התויאו) הוא פירש ככה והוא לא ידע מה שהוא למה שאמר) כן, אבל רבינו הקדוש הוא להוא הבין) כן! מה שהוא אמר, רואים עם כל התורה שהוא אמר, אז רבינו הקדוש אמר שהוא... זה טוב, מכל התורה שלו ״רחמיך רבים ה'״ יש רחמנות גדול עליך מי שהוא אומר תורה לפני רבינו! הוא אמר(בעל התניא) הוא לא ידע מה שהוא אמר! אבל רבינו הקדוש פירש מה שהוא אמר, הוא אמר פירוש לפני רבינו, הוא גאון, הוא לא יודע מה שהוא אמר ! רבינו הקדוש מכל התורה שהוא אמר כמה שעות אז אמר רבינו הקדוש זה טוב, כן, ״רחמיך רבים ה'״ יש רחמנות גדול עליך שהוא אומר תורה לפני רבינו, נו, אבל אנחנו צריכים להודיע שחב״ד שקר, ואם קשה יהיה קשה ! מי שקשה לו, נו... נגד רבינו הקדוש יש איזה חסידות שיש בזה אמת? אז נגד רבינו... כולם צריכים לקבל מרבינו אפילו סטמער וחב״ד, אפילו, אפילו אדמורים גדולים אם הם מתנגדים לרבינו אז הם שקר! היפך צדיק זה רשע היפך אמת זה שקר! עכ"ל.

והנה על אף שסבא אינו צריך שום סמיכה ואפילו יהודה ועוד לקרא, עם כל זה מה נעים ויפה שמצאתי ממש כדבריו בסיפור דומה שצדיק אחד הוכיח את הבעל התניא על אותו ההתנהגות לפניו, וממנו יכולים ללמוד קל וחומר ובן בנו של קל וחומר, נגד ה' ונגד משיחו רבינו הקדוש נ נח נחמ נחמן מאומן.

בספר ילקוט מאורי אור (פרשת וירא) כז"ל יוקח נא מעט מים ורחצו רגליכם והשענו תחת העץ (בראשית יח:ד). בחתונתו של הרה"ק ר' יעקב ישראל מטשערקאס זצוק"ל בן הרה"ק המגיד מטשערנאביל זצוק"ל שהי' חתן הרה"ק ר' דובער מליובאוויטש זצוק"ל בן הרה"ק ר' שניאור זלמן מליאדי זצוק"ל, אמר הרה"ק מליאדי הרבה דברי תורה וחסידות כדרכו ואח"כ ביקש מאת מחותנו הרה"ק המגיד מטשערנאביל זצוק"ל שגם הוא יאמר תורה, וסירב הרה"ק המגיד מטשערנאביל בדבר, ולא אמר.

אח"כ בסוף הסעודה בנטילת מים אחרונים שפך הרה"ק מליאדי על אצבעותיו מים בשפע (– חסידים מאד מקפידים לצמצם במים אחרונים, כי זה חלק אדם רשע וכו'), אז פתח הרה"ק המגיד מטשערנאביל ואמר: יוקח נא מעט מים, ווינציג וואסער, אביסל תורה, מים רומז על תורה (תענית ז.) והכתוב מורה לנו בזה שמספיק לומר מעט תורה. והעיקר הוא ורחצו רגליכם, שהעיקר הוא לרחוץ הרגיליות, היינו המדות והטבעיות הלא טובים. ובהשאר העבודות הגבוהים והעלאת ענינים "והשענו תחת העץ,” עץ רומז לצדיק (זהר ח"ג רב.) שבענינים אלו צריכים להשען את עצמו על הצדיק.

והמשיך הרה"ק המגיד מטשערנאביל, ואמר: כל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטילה (אבות ב:ב), מהו המלאכה, אלא המלאכה הוא להעלות ולתקן נשמתן של כל השומעין את התורה, ואם ח"ו אין עמה זו המלאכה סופה ח"ו וכו'. אמר לו הרה"ק מליאדי: במקומותינו צריכים לזה, ואי אפשר אחרת, עכ"ל.

Saba received a letter from Rabbainu - Rabbi Nachman of Breslov - Na Nac...

HH - - tonight -- the 23rd of Tamuz -- we celebrate Chag Hapetek -- the day that Saba Yisroel found the holy Petek from Na Nach Nachma Nachman MeUman!

הפטרה לפרשת השבוע - פרשת מסעי -- מדבר נגד המפרסמים של שקר

ב"ה בכמה מקומות בתורה הקדושה השם יתברך מגלה לנביאיו האמיתים לפרסם איך שהמפרסמים של שקר מטעים ומחטיאים את עם ישראל -- אחד מהמקומות הוא בהפטרה לפרשת השבוע -- פרשת מסעי -- מהנביא ירמיה פרק ב':

הַכֹּהֲנִ֗ים לֹ֤א אָֽמְרוּ֙ אַיֵּ֣ה יְהוָ֔ה וְתֹפְשֵׂ֤י הַתּוֹרָה֙ לֹ֣א יְדָע֔וּנִי וְהָרֹעִ֖ים פָּ֣שְׁעוּ בִ֑י וְהַנְּבִיאִים֙ נִבְּא֣וּ בַבַּ֔עַל וְאַחֲרֵ֥י לֹֽא-יוֹעִ֖לוּ הָלָֽכוּ:

פרשת מטות בני ראובן גד וחצי שבט מנשה בוחרים לשאר בעבר לירדן להיות עם קבר משה רבינו מליכנס ולקבל חלק בארץ עצמה

ב"ה בשבת מי שהוא קנה עבורי עליה הששי, ואף שהוא לא כיוון לזה, ששי זה עליה הכי חשובה לפי האריז"ל. 

בשעת הקריאה הגבאי קרא אותי לעלות לעליה החמישי --- ואחד העיר שהוא קנו עבורי ששי, ובסוף החליטו שכיון שכבר קראו אותי לעלות, כן נעשה, ואני שתקתי כל הזמן לראות את ההשגחה, ואף כי בודאי הייתי מעדיף את הששי, אבל רציתי לראות את ההשגחה ולא ליכנס לשום סיכסוכים וכדומה, ולכן עליתי בלי שום סירבה ובלי שום היסוס לתורה הקדושה לחמישי.

ואז נהנתי מאד, כי בחמישי יש תיקון על הרהור עבירה, והלואי שאזכה.... ואילו בששי בני ראובן גד וחצי שבט מנשה בוחרים להיות עם משה רבינו בחוץ לארץ, ואילו הייתי העולה לזה היה משפיע עלי לישאר באומן להיות עם רבינו הקדוש ראש בני ישראל נ נח נחמ נחמן מאומן, ועכשיו אדרבה אני רואה את השגחה להתכונן לחזור לארצינו הקדושה ב"ה בב"א.

נ נח נחמ נחמן מאומן!

לכבוד חג הפתק -- הלילה כ"ג תמוז! --- מי אמר למי – אוצרות הפתק

ב"ה 1280

מי אמר למי – אוצרות הפתק

יש לראות ולשמוע כמה ממאמרי הפתק ביוטוב:

https://www.youtube.com/watch?v=vB36c4g_zOQ&list=PLxSddO_GsK_Ekp-80gon6uO5AXIqvraLq

הפתק!!!! חחחחחחחח

והפתק....

כולם הודו והמליכו ואמרו שהכל בזכות הפתק!

כמו שנתברכו אבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב בכל מכל כל, אבל הכל?! - הכל בזכות הפתק!

הוא אמר לו: יפה, יפה מאד [זער זער שין, very very nice /good/beautiful] , הוא אמר לו... נ נח נחמ נחמן מאומן!!!

הוא אמר לו: בסדר, בסדר, בסדר גמור! מאה אחוז... אבל מה עם הפתק?! (זאת אומרת, הכל טוב ויפה... אבל...).

הוא אמר לו... הוא רצה לומר לו...

בעצם, בעצם, בעצם הכל בזכות הפתק.

תפסת מרובה לא תפסת, תפסת נ נח אז איר איז גאונגכפט.

צריכים ללמוד מהפתק, להיות גבור כמו הפתק. הפתק לא אוכלת לא יושנת, כל היום כובשת בשביל רבינו. הפתק צועקת בכל העולם, בכל העולמות, נ נח נחמ נחמן מאומן! הפתק בוערת!!!

ועכשיו.... הפתק צוחקת!!! חחחחחחחח.

אי אפשר להשתיק את הפתק, אין הגנה נגד הפתק, אין כיפת ברזל נגד הפתק. אין עצה ואין תבונה נגד הפתק. אין פתרון. לא יעזור שום דבר. אין מה לעשות. שירימו ידים.... ואם מרימים ידים כבר, שירקדו נ נח.

היוצא לפי דבריך. מה שהבנתי מתוך (בין) כותלי דבריך... שבעצם כולם צריכים להיות נ נח.

אור כזה! חידוש כזה! באאאאאאאא! איפה רואים דבר כזה?! אין בכל העולם....

אני רוצה לדעת, איך יכול להיות דבר כזה? סך הכל הפתק (אני ראיתי את הפתק) זה חתיכת נייר קטן. אז בסדר, יש פתק ויש בעל הפתק, אז מה??? אז כולם צריכים להשתגע (להתבטל)?!?! כולם צריכים להיות נחמנים?!?!

איך הרבנים נותנים להפתק להרוס את כל השקר שלהם?! כל הרבנים היו צריכים ל... באמת כך היה, ש. רצה … אז באו והגידו לו איך אתה בא... הלוא הגדול שלכם, ר' משה פיינשטין נתן הסכמה על הפתק, אז חקרו ובדקו ומצאו שאמת נכון הדבר, ר' משה פיינשטיין נתן הסכמה. הסכמה של ר' משה פיינשטיין זה נצחתי ואנצח.

חסר ניירות בעולם?!?!

זה עולה על כל הפלאות של רבינו, חתיכת נייר קטן כובש את כל העולם!!!

אנחנו עם של הפתק! ראוי לנו להיות שמחים וטוב לב! למי רבינו כתב את הפתק, אם לא בשבילנו, היהודים?! זה יתקן גם את הגוים, אבל בשבילנו הוא כתב, אנחנו עם הפתק?!

נו. דברת עם הפתק?! מה הפתק אומר??? ואס זאגט דא פתק?!

צריכים לטכס, לקחת עצה מהפתק.

פתאום זה הגיע, הופיע הפתק! לא שאל שאלות, לא בקש רשות, מאף אחד לא בקש רשות. פתאום זה הגיע הפתק, הופיע הפתק! לא שאל שאלות, לא בקש רשות, מאף אחד לא בקש רשות! פתאום הגיע הופיע הפתק, אמר הנני! הנה באתי, מאד היה קשה לי לרדת אליך, אבל באתי להגיד לך כי נהניתי מאד מעבדותיך...

שהפתק תהיה בריא. – אדרבה …

על ידי פתק עליון שהוא חסדים גדולים ורחמים גמורים ופשוטים שאין בו תרעובת דין כלל.

זכות הפתק יגן עלינו ויגן בעדינו. זכות נ נח נחמ נחמן מאומן.

איפה הפתק?!

ויהי אחר הדברים האלה והפתק כבש את כל העולם. ויהיה שלום ונ נח בכל הארץ, ובכל הגוים נתגדל ונתרומם של השם יתברך. וליהודים היתה …

ויבא.... הפתק!

ויהי בימי הפתק, הוא הפתק הקדוש המולך בהודו לה' בכל טוב, מאה וארבעים ושמונה מזמירה.

פעם הוא היה שמח מאד כי הוא היה שיכור מאד, עכשיו הוא מאד מאד שמח, כי הוא מאד מאד נ נח.

פתק שהוא גבוה למעלה מעשרים אמה, אם כוון לבו יצא.

הקצין...

הפתק הוא חדש לגמרי, הפתק לא היה, אם זה היה כבר, אז לא היה חדש, הפתק לא היה, הוא חדש, חדש לגמרי.

כל היום הפתק הוא חדש, לא כאילו הוא בא לפני תשעים שנה.

הפתק – יכולה היא לרחם עליך.

דרכי להודות להשם יתברך תמיד שנתן לנו את הפתק. ועלינו להודות ולהלל לשבח לפאר לרומם לעלה ולקלס...

הפתק איתנו!!!!!!

הגדת הפתק:

אם לא היה הפתק, ח"ו, חלילה, לא עלינו, הס להזכיר.... היינו אנו ובנינו ובני בנינו משעובדים היינו למפורסמים של שקר!

לפיכך אפילו כולנו חכמים, כולנו נבונים, כולנו יודעים את הפתק, מצוה עלינו לשיר נ נח נחמ נחמן מאומן. וכל המרבה לשיר ולרקוד נ נח נחמ נחמן מאומן הרי זה משבח.

מעשה בכמה נ נח שהיו שרים ורוקדים נ נח כל אותו הלילה, עד שבאו בחורי ישיבה ואמר, רבותינו! הגיע זמן של נ נח!!!

סיפורים כאלו אין בכל העולם. מעשיות כאלה אין בכל העולם, רק אצל הנחמנים, הברסלבים יש מעשיות כאלו...

ב"ה אנחנו לא מתנגדים על הפתק... קשה להעלות על הדעת, ח"ו היינו יכולים להיות....

מה חשבת שזה סטנדרד רגיל אורדינר עוד דבר?

עוד לא טעמנו את הפתק, עוד לא ינקנו את החלב של הפתק, עוד נשתה מהיין של הפתק... אז נהיה שמח....

נו... גם אני רוצה להיות נ נח!

אדר א נ נח, אדר א גלח (ח"ו)!

לולא רבינו רחת עלינו, לולא נ נח היית בפח!

נפשינו כצפור נמלטה מפח יוקשים, נשבר הפח – ואנחנו נ נח!

אל תתיאש, רבינו יש!

אל תדאג, רבינו נ נח על הגג!

יכולים להיות שמח, עם רבינו נ נח!

דער רבי אליין איז גיווען נ נח נחמ נחמן מאומן.

לפני מאה שנה לא היה נ נח, היית צועק, בועט, בוכה, מרעיש את כל העולם, לא היה עוזר, לא היה נ נח! היית משלם מליון דולר, מליארד דולר, כל הכסף שבעולם, לא, אין, לא היה נ נח!!! ועכשיו ב"ה יש נ נח!!! וזה חנם!

צריכים להסביר להמורות, להמחנכים, זה לא כל כך יפה מה שצועקים עלינו, זה לא בדיוק נותן לנו שכל, אבל כל פעם שאנו זוכים להגיד את השם הקדוש – נ נח נחמ נחמן מאומן – כבר יותר חכמים! מקבלים שכל מרבינו!!!

אין חנות שמוכר שכל, שכל זה דבר יקר, בסתמא הייתי מהראשונים לקנות, אבל אין, אין חנות שמוכר שכל, אין איפה להשיג שכל. אבל כל פעם שאנו אומרים נ נח נחמ נחמן מאומן, מקבלים שכל! שוה!!!

אמעל איז גיצילט איז גיגנגין א נ נח, איז איר איז גשטופט א נ נח, איז אוס גיגנגין דער נ נח, קומץ צו יענע נ נח, א בזונדר נ נח – להבדיל...

להתפלל הרבה, להעתר בתפלות לזכות להרבה הרבה ננח, יכולים לזכות להרבה, צמידים של נ נח, חולצה של נ נח, כיפה של נ נח....

הצמיד של נ נח, זה שיא הטכנלג'קא, שיטה מיוחדת, מכניס את הנ נח טיפ טיפ לזרם....

השורה התחתונה – נ נח נחמ נחמן מאומן.

מוכן ומזומן, בכל עת ובכל זמן: נ נח נחמ נחמן מאומן.

בשבתך בביתך, הפתק יאיר לך. נ נח יקח אותך, כי רבי נחמן אוהב אותך!!!

נק נק, מי זה? נ נח. כן שמענו אבל מי זה נ נח?

איזהו עשיר? השמח בפתק. איזהו עשיר? הכובש את אומן. ואמירת נ נח נחמ נחמן מאומן כנגד כולם, דברי רבי נחמן. והלכה כרבי נחמן (שמעתי).

יא יא, איך האב גיזאן דפתק... איז א גער ריכטיגע זאך. גאר ליכטיג!!!

הבוחר בתורה … ובנביאי האמת והפתק. (על פי יוסף בן אסתר).

הפתק צוחקת מתוך גרונו!!! (י.ל.ו.)

הנותן ליעף נ נח!

הדף יומי שלנו הוא הפתק!

והבור רק אין בו נ נח, אבל נחשים מפורסמים של שקר יש בו. כמו ששנינו לא עם הארץ נ נח, ולא בור ברסלבר.

בבא קמא – השער הראשון:

הפתק אינו שן ואין רגל, אינו בור, ואינו קרן... הפתק אשששששששש!!!!!

בבא מצעיא – השער האמצעי:

אלו מצעיאות שלו, הפתק, ואלו חייבים להכריז: נ נח נחמ נחמן מאומן.

בבא בתרא – השער האחרון:

הפתק זה ה- final solution!!!

השותפין שרצו לעשות נ נח בחצר... מקום שנהגו.

גיטין:

המביא פתק מר' מאיר שעל הים. היכול לומר בפני נכתב ובפני נחתם?!

אשרי מי שבא לכאן עם הפתק בידו.

חסל סידור הפתק כהלכתו, ככל הננח שחתום בו. כאשר זכינו לשיר אותו. כן נזכה לרקוד בו. לשנה הבא ציון רבינו הקדוש בירושלים!