Sunday, April 30, 2023
Bring Rabbi Nachman to Israel
Saturday, April 29, 2023
גדול מרבן שמו
Thursday, April 27, 2023
Wednesday, April 26, 2023
אברהם אבינו ומשה רבינו
ב"ה
אברהם ומשה (עיין ברית מנוחה, דרך
האהבה, נקוד השמיני: שמזה המקום עליון נגזרה נשמתו של אברהם ונשמתו של משה, ונרכבו
שני הנשמות הללו במקום אחד, ואמרו עוד, שהמלאך שמועא"ל ממנו קבלו אברהם ומשה
וכו' עיין שם) בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן.
אברהם אבינו, ענוותנותו בבחי' מה שאמר
ואנכי עפר ואפר, עפר אפר בגמטריא נון נון חית ע"ה. ואילו משה רבינו אמר (שמות
טז:ז) ונחנו מה, אותיות נ נח.
REAL OR FALLEN?
In "Likutei Moharan" Rabbeinu speaks about fallen fears and fallen loves. Perhaps this fall can happen to other qualities as well. For example, fallen humility would be inferiority complex and self-loathing that are so prevalent nowadays. If inferiority complex were the same as real humbleness, we would be all like Moshe Rabbeinu.
Tuesday, April 25, 2023
שעה אחת התבודדות - כשיעור חלה
ב"ה
שעה התבודדות בגמטריא: אלף מאתים ושתים. רמז לי"ב שערי התפילה
של הי"ב שערים, שרבינו גילה בליקוטי מוהר"ן שצריכים לזכות לכוון בשער
הנכון, וזוכים לשער הנכון על ידי שעה התבודדות (ועוד בענין מספר זה ששיך לשערי
שמים, עיין ריש ספר אדיר במרום בענין ארנון, א"ר זה אלף מאתים, נו"ן,
והוא י"ב אותיות של מילוי שם אדנ"י וכו' ע"ש). והוא בגמטריא באר
(אל"ף ר"ב). ולכן נראה שהוא סגולה לשידוך, כמו שגילו חז"ל שיעקב
ומשה הלכו לבאר למצוא זווגם.
חז"ל אמרו (מדרשים בראשית ובעוד מקומות)
שאדם הראשון היה חלתו של עולם. והנה בעל הבית לוקח אחד מכ"ד. ולכן ראוי
להקדיש שעה אחת מכ"ד שעות קודש להתבודדות. [ולפי זה י"ל שאדם שכולו קודש
לצרכי ציבור יכול לקחת רק חצי שעה להתבודדות, כחלתו של נחתום אחד ממ"ח]. חית
למד, וכן: חת למד הה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.
תענית ביום השנה - יארצייט - של אבא ואמא
ב"ה
ספר חיי מוהר"ן יד. ואחר כך ספר לנו שזאת הלילה הוא
היארצייט של אמו, כי היה אז י"ט אדר והוא שכח ולא הדליק נר ולא אמר קדיש, ואז
היתה שנה מעברת וכו' ובתוך כתיבת זאת התורה באה אמו אצלו והזכירה אותו היארצייט. ותכף קרא מנין ולמד משניות
ואמר קדיש והדליק נר בשבילה. ובבקר קרא גם כן מנין לחדרו שיש שם ופרס על שמע בעצמו
ואמר ברכו וקדשה ואחר כך כל הקדישים וכו' וכו' ואחר כך למד משניות ואמר עוד קדיש
דרבנן, עיין שם.
משמע קצת שלא היה צם, ותמוה שהרי היה
רגיל לצום כל כך אז למה לא יצום כאשר יש מצוה מיוחדת לצום. ודוחק לומר שמה ששכח
מהיארצייט ולא הזכירו תענית, מחמת שבין כך ובין היה תמיד בתענית, כי אם באמת קיבל
על עצמו לצום על אמו, בודאי לא היה שוכח.