ארץ ישראל ירושת שם

ב"ה

רש"י בהתחלת התורה כתב ז"ל שאם יאמרו אומות העולם לישראל לסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה גוים, הם אומרים להם, כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם, וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו, עכ"ל. וצ"ע שהרי רש"י בריש פרשת לך לך (יב:ו) כז"ל והכנעני אז בארץ, היה הולך וכובש את ארץ ישראל מזרעו של שם, שבחלקו של שם נפלה כשחלק נח את הארץ לבניו, שנאמר (בראשית יד:יח) ומלכי צדק מלך שלם, לפיכך (יב:ז) ויאמר ה' אל אברם לזרעך אתן את הארץ הזאת, עתיד אני להחזירה לבניך שהם מזרעו של שם, עכ"ל. הרי מבואר שלעולם ארץ ישראל היה שייך לזרעו של שם, ולא נתנה השם יתברך לאומות.

ועוד קושי יש לי בדברי רש"י, יעויין בפרשת נח כתוב (י:י) ותהי ראשי ממלכתו בבל וארץ ואכד וכלנה בארץ שנער (-בבל). פסוק יא: מן הארץ ההוא יצא אשור ויבן את נינוה וכו' ופרש"י כיון שראה אשור את בניו שומעין לנמרוד, ומורדין במקום לבנות המגדל, יצא מתוכם (ב"ר לו, ד), עכ"ל.

וקשה כי בהמשך כתוב (י:כא) ולשם ילד וכו' (י:ל) ויהי מושבם ממשא באכה ספרה הר הקדם. וכו' (יא:א) ויהי כל הארץ שפה אחת וכו' (יא:ב) ויהי בנסעם מקדם וימצאו בקעה בארץ שנער וישבו שם, ופרש"י בנסעם מקדם, שהיו יושבים שם, כדכתיב למעלה ויהי מושבם וגו' הר הקדם, ונסעו משם לתור להם מקום להחזיק את כלם, ולא מצאו אלא שנער, עכ"ל. ומשמע שיציאתם לשנער כבר היה בכוונה לחטוא, אז למה הלך איתם אשור לשנער ורק אז פירש מהם.

נ נח