ב"ה
מא.:
אמר רבא אכלו נא לוקה שתים, מבושל לוקה שתים, נא ומבושל לוקה שלש, אביי אמר
אין לוקין על לאו שבכללות, איכא דאמרי
תרתי הוא דלא לקי חדא מיהת לקי, איכא דאמרי חדא נמי לא לקי דלא מייחד לאויה כלאו
דחסימה. רבא אמר אכל זג לוקה שתים חרצן לוקה שתים, זג וחרצן לוקה שלש וכו'.
ע"ש.
נראה
לפרש בעזה"י על פי תורה מ"ט בלקוטי מוהר"ן, שצריכים לעשות חלל
פנוי, ובתוך החלל פנוי יוצרים העולמות. ועל ידי יצירת העולמות שהם מדותיו יתברך,
מתגלה מלכותו. וזה ענין של לאו שבכללות, שהוא החלל שבו הבית לכלל היצור. וצרכים להעלות
את המלכות על ידי השיר פשוט כפול משולש מרובע, והשיר פשוט הוא למעלה מכל הצמצומים,
והוא בחי' חדא נמי לא לקי דלא מייחד לאויה – כי על היחוד של השי"ת לא יבוא
שום צמצום ולאו כלאו דחסימה – שחוסם ומצמם. ואחריה על כל דרגה יהיה גדרי הצמצומים
והלאוין, יש בחי' של לאו אחד הכולל, וזה עומד לפני השיר כפול, ויש בחי' שני לאוין,
עומד לפני השיר משולש, ויש בחי' שלש לאוין שעומד לפני השיר מרובע.
וזה
דייקא בקרבן פסח, כי עלית המלכות ביחוד תתאה ויחוד עלאה בחודש האבי"ב כמבואר
שם.
וגם
דייקא בנזיר, כי נזיר גם כן בחי' ראש נזרו ובחי' לראש יוסף ולקדקד נזיר אחיו, כמבואר
שם בתורה שיש שני ראשי שנה שהם ימי תשובה להעלות המלכות והעצה, כאשר היא בקטנות,
אחד בניסן, וזה הדרשה מקרבן פסח הנ"ל, ואחד בתשרי. והמלכות בחי' שרה כמבואר
שם, וזה לשון נזיר, מלשון רוזנים (תהלים ב:ב) שפירש המלבי"ם שרי העצה.
ונזירות הוא ענין תשובה וענין לעשות ההגדרה והצמצומים כדי לבוא להגדלת הדעת, עד
שהשערות הם בבחי' עתיקא ולא גוזרים אותם. וזה בחי' נזיר אותיות רזין, בחי' תורה דעתיקא
סתימאה שזוכים להגיע ולהשיג כמבואר שם בתורה.
No comments:
Post a Comment