ב"ה
לב. אמר ר' יוחנן מנין שמשתמשין בבת
קול שנאמר ואזניך תשמענה דבר מאחריך לאמר והני מילי דשמע קל גברא במתא וקל איתתא
בדברא והוא דאמר הין הין והוא דאמר לאו לאו, ע"כ. ותימה מזה למה שכתוב בספרון
עיקרי אמונה על הדרך של הבעל שם טוב לחיות בעולם אצילות ולהתייחס לכל מה שהגיע
להרגשותיו, אפילו דיבור מגוי, כאילו הוא דיבור ישר מהשם יתברך.
וי"ל שהגמרא בעצמה מפרשת הענין
במה שסיימה, והוא דאמר הין הין וכו', אין זה עוד תנאי, אלא חוזר על הבן אדם עצמו,
שאינו בטוח בעצמו, ואינו מסתפק להגיד פעם אחת הין או פעם אחת לאו, אלא צריך לכפול
דבריו, אז גם כאשר הוא מקבל רמזים הוא דרוש שהרמז יהיה יותר חזק מסתם קול בעלמא.
אבל האדם שתקיף בדעתו שהכל מהש"י ולא צריכים לכפול שום דבר, כן יש לו עבודת
השם להבין כל חוש ורגש שהוא ישר מהש"י.
No comments:
Post a Comment