Letter 136[1]
The
delight of my eyes, Mr. Z. Shazar – who grapples and toils in order to acquire
the good life of the Tzaddik who arouses all the people who are sleeping their
days from the sleep, through stories from primordial years – which all the
seventy faces of the Torah are drawn from there. Fortunate is his portion in
that he has merited to this; peace and good life!
There exists
a True Tzaddik who merits to live a good life in which there isn’t any lack;
and He specifically appears like a deaf person because He doesn’t hear
whatsoever any voice of this world. For all the voices of this world are all
solely from deficiencies, for each person screams over his lack. And even all
the happiness in the world is only because of the deficiency – in that he was
lacking and it became filled up for him. And therefore, He is called a deaf person,
for by Him this world doesn’t amount to anything whatsoever so that He should
hear their deficiency. And His good life is bread and water; but one can experience
in His bread and water all the flavors, all the scents, and all the sights that
are in the world, and all sorts of pleasure that is in the world – until they
will live a good life through them, in truth, without any lack!
There exists
such a Garden which in it grows wondrous fruits and growths which contain in
them all the flavors, all the scents, and all the sights that are in the world.
And the whole world could’ve lived a good, true life by way of this Garden. And
over this Garden is a Gardener who is called Agrodnik – that is, such a
holy and lofty Tzaddik who is appointed over it and [who]
constantly endeavors in
all the rectifications of the Garden. And at times, due to the sin of the
generation, the Gardener becomes lost – which through Him everyone could’ve
lived a good, true life by way of the Garden. And this Gardener, even though He
goes and says that He is the Gardener, but the world however holds Him to be
insane, God forbid, and they throw stones after Him and drive Him away; so, as
a matter of course He isn’t able to endeavor in the rectifications of the Garden.
And as a result of this, whatever exists in that garden surely must wither and cease,
since the appointed one, the Gardener, isn’t there. And behold, even though
there certainly are such far-off Tzaddikim whom possess great wealth and treasure-houses
in spirituality – which they also boast that they live a good life – even so,
the perversions from the defects of the world can pervert the taste, scent, and
the rest of the aforementioned things by them as well; and all the more so that
they don’t have [the]
power to rectify the world and to return to them the good life that they could’ve
lived by way of the aforementioned holy Garden. So therefore, when their good
life becomes vitiated by them as well – all their rectification is then by way
of the Tzaddik of great stature, which He is the aspect of the Deaf One who
lives a good life which there isn’t therein any deficiency whatsoever. And He
gives them to taste from His bread and water, and in them they experience all the
tastes etc.; and also, through this, that which was perverted by them becomes
rectified. And this Tzaddik is able to rectify the good life of the whole world
as well; and He makes known that the main perversion of their good life comes
to them from the bad traits which the Baal Dovor [Litigator / evil inclination / Satan] imbued in them. That is, through this that there isn’t
in them truth, and they incline the judgement, favor people, and take bribes – through
this, the sight became perverted by them. And by way of profanity, the taste
became perverted by them in that all the flavors are the flavor of a carcass. And
by way of actual promiscuity, God forbid, the smell became perverted by them. And
He warns them surpassingly to purify themselves from these sins; and then, it’s
not enough that the taste, sight, and smell become rectified by them – but they
also merit thereby to find the lost Gardener. And then, the aforementioned
Tzaddikim admit to the truth, and they make known to the world that all the rectification
of the aforementioned Tzaddikim themselves, and the rectification of the entire
world as well, is contingent solely in the Tzaddik, the Deaf One.
[1] See
Letter 27.
מכתב קלו
מחמד עיני מר ז.שזר המתאבק ומתייגע לרכוש החיים טובים
של הצדיק
המעורר מהשינה את
כל בני אדם שישנים את ימיהם ע"י מעשיות משנים קדמוניות
שכל ע" פנים
של תורה נמשכים משם. אשרי חלקו שזכה לזה שלום וחיים טובים!
יש צדיק אמתי
שזוכה לחיות חיים טובים שאין בהם שום חסרון, והוא דייקא נראה כחרש מחמת שאינו שומע
כלל שום קול של זה העולם, כי כל הקולות של זה העולם כולם הם רק מן חסרונות, כי כל
אחד ואחד צועק על חסרונו, ואפילו כל השמחות שבעולם הוא רק מחמת החסרון שהיה חסר לו
ונתמלא לו. וע"כ הוא נקרא חרש כי אצלו אינו עולה זה העולם כלל שישמע החסרון
שלהם. וחיים טובים שלו הם לחם ומים אבל בהלחם ומים שלו יכולים להרגיש כל הטעמים
וכל הריחות וכל המראות שבעולם וכל מיני עונג שבעולם, עד שיחיו על ידם חיים טובים
באמת בלי שום חסרון!
יש גן כזה שגדלים
בו פירות וגידולים נפלאים שיש בהם כל הטעמים וכל הריחות וכל המראות שבעולם. והיה
כל העולם יכולים לחיות חיים טובים אמתיים ע"י זה הגן, ועל הגן הזה יש גנני
שקורין אגראדניק, היינו צדיק קדוש ועליון כזה שהוא ממונה עליו ומשתדל תמיד בכל
תיקוני הגן, ולפעמים בעון הדור נאבד הגנני שעל ידו היו יכולים כולם לחיות חיים
טובים אמתיים ע"י הגן, והגנני הזה אעפ"י שהולך ואומר שהוא הגנני אבל
העולם מחזיקים אותו למשוגע ח"ו וזורקין אחריו אבנים ומגרשין אותו וממילא אינו
יכול להשתדל בתיקוני הגן, ועי"ז כל מה שיש באותו הגן בודאי מוכרח להיות כלה
ונפסק מאחר שאין שם הממונה היינו הגנני, והנה אע"פ שבודאי יש צדיקים מופלגים
כאלו שיש להם עשירות גדול ואוצרות גדולים ברוחניות שהם מתפארים ג"כ שהם חיים
חיים טובים, אעפ"כ יכולים הקלקולים מפגמי העולם לקלקל גם אצלם הטעם והריח
ושאר דברים הנ"ל, ומכש"כ שאין להם כח לתקן העולם ולהחזיר להם החיים
טובים שהיו יכולים לחיות ע"י הגן הקדוש הנ"ל וע"כ כשנתקלקל גם אצלם
החיים טובים שלהם אז כל תיקונם ע"י הצדיק הגדול במעלה שהוא בחינת חרש שהוא חי
חיים טובים שאין בהם שום חסרון כלל, והוא נותן להם לטעום מהלחם ומים שלו ומרגישין
בהם כל הטעמים וכו', וגם עי"ז נתתקן מה שנתקלקל אצלם. והצדיק הזה יכול לתקן
גם החיים טובים של כל העולם, והוא מודיע שעיקר קלקול החיים טובים שלהם בא להם
מהמדות רעות שהכניס הבע"ד בהם. דהיינו ע"י שאין בהם אמת ומטין דין
ונושאין פנים ולוקחין שוחד עי"ז נתקלקל אצלם המראה, וע"י ניבול פה
נתקלקל אצלם הטעם שכל הטעמים הם טעם נבלה, וע"י ניאוף ממש ח"ו נתקלקל
אצלם הריח ומזהיר אותם מאד לטהר עצמם מאלו העבירות, ואז לא די שנתתקן אצלם הטעם
והמראה והריח, אף גם שזוכין עי"ז למצוא הגנני שנאבד. ואז הצדיקים הנ"ל
הם מודים על האמת ומודיעים להעולם שכל התיקון של הצדיקים הנ"ל בעצמם,
וכן התיקון של כל העולם תלוי רק בהצדיק החרש.
No comments:
Post a Comment