ב"ה
שיחות הר"ן
עג. יש צדיקים שמגלין ואומרים תכף מה
שהם רואים. ואלו הצדיקים נשמתם הוא מבחינת אותיות מנצפ"ך. וזהו:
"מנצפ"ך צופים אמרום" (קלז). אלו שהם מבחינת מנצפ"ך, שהוא
בחינת צמצום כידוע (קלח), מה שרואים וצופים הם אומרים ואינם יכולים להחזיק אצלם. אבל יש צדיקים ששרשם מבחינה גבוה יותר שהוא בחינת הרחבה, הם יכולים להחזיק אצלם כל מה שרואין, ע"כ.
עיין חיי מוהר"ן שסח ז"ל ואמר
הלא אני יכול להחזיק אצלי הרבה מאד ואיני אומר כי אם כשהמים כבר עולים על כל גדותיו עד שיוצא לחוץ בעל
כרחו, ע"כ.
בליקוטי מוהר"ן סו כז"ל כי
כל המחשבות שיש לאדם, כלם באים בתוך הדבור, כדאיתא בזהר (עיין אדרא זוטא רצד)
רחושי מרחשן שפותה, ואף שאין האדם מרגיש זאת, אף על פי כן הוא בדקות גדול וכו'
עיין שם. ולכאורה אפילו אלו הצדיקים שיכולים להחזיק אצלם כל מה שרואים, עכ"ז
בעל כרחך בדקות גדול יבואו בתוך הדבור שלהם.
No comments:
Post a Comment