Posts
ב"ה
מסכת נדרים דף נא
נא.
בעובדא דבר קפרא בבי הלולא דר"ש בר רבי ששאל לרבי מהו תועבה ולא רצה לפרש עד
שרקד רבי לפניו ופירש לו אח"כ תועבה תועה אתה בה וכן תבל תבלין יש בה וכו'
ומאי זימה א"ל עביד וכו' א"ל זו מה היא וכו'.
רבו המפרשים בזה על דרך שאין ידוע מי
האב של הוולד, ואכן המהר"ל בחידושי אגדות, וביתר ביאור בנתיבות עולם (נתיב
התשובה פח) ביאר שהכוונה שאין בעריות ממש, ואין זה כי אם עצת יצר הרע (-כתרגומו –
עצת חטאין). והרי זה ממש הענין המבואר בליקוטי מוהר"ן תורה עב בענין אל תפנו
אל אלילים, להריקות של הבל יופי הנשים.
ועיין
פרפראות לחכמה ח"ב ז"ל כי מי שהוא משוקע בתאוה זו נדמה לו שהוא מוכרח
לכך, כמו לשאר הכרחיות של צרכי הגוף (-ובאמת לפי זכרוני כן נוטים משמעות דברי
הרמב"ם), ויש שמשוקע כ"כ ר"ל עד שבא לעבור עי"ז גם על עבירות
חמורות, וכו' עיין שם באריכות. וביאר שלכן נתן בר קפרא לרבי לרקוד, שעיקר שמירת
הברית וביטול והכנעת תאוה זאת הוא על ידי שמחה דקדושה, כי עיקר התגברות התאוה
והרהורים הוא על ידי עצבות וכו' עיין שם באריכות.
ויש
להבין מתוך דבריו, שמה שאנחנו רואים היום מצב העולם בעניני נאוף שאי אפשר לפרט כדי
שלא נעורר חס ושלום הריח רע הנודף מזה, כל זה מראה על גודל העצבות שהם שקועים בה
רחמנא ליצלן.
No comments:
Post a Comment