בהמתן של צדיקים

ב"ה

בגמרא (שבת קיב:) מבואר צדקתן של בהמתן של רבי חנינא בן דוסא ושל רבי פנחס בן יאיר (ירושלמי דמאי א:ג, אבות דר' נתן פרק ח

כשם שהצדיקים הראשונים היו חסידים כך בהמתן היו חסידות. אמרו גמליו של אברהם אבינו לא נכנסו לבית שיש בו ע"א =עבודת אלילים= שנאמר ואנכי פניתי הבית ומקום לגמלים (בראשית כ"ד ל"א) ואנכי פניתי את הבית מתרפים. ומה ת"ל ומקום לגמלים מלמד שלא נכנסו לבית לבן הארמי עד שפנו כל הע"א מפניהם: מעשה בחמורו של רבי חנינא בן דוסא שגנבוהו לסטים וחבשו את החמור בחצר והניחו לו תבן ושעורים ומים ולא היה אוכל ושותה. אמרו למה אנו מניחין אותו שימות ויבאיש לנו את החצר. עמדו ופתחו לה את הדלת והוציאוה והיתה מנהקת והולכת עד שהגיעה אצל רבי חנינא בן דוסא. כיון שהגיעה אצלו שמע בנו קולה א"ל אבא דומה קולה לקול בהמתנו אמר לו בני פתח לה את הדלת שכבר מתה ברעב. עמד ופתח [את] הדלת והניח לה תבן ושעורים ומים והיתה אוכלת ושותה. לפיכך אמרו כשם שהצדיקים הראשונים היו חסידים כך בהמתן חסידות כמותן:

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת דמאי פרק א הלכה ג

רבי ירמיה שלח לרבי זעירא חדא מסאנא דתאנים דלא מתקנא והוה רבי ירמיה סבר מימר מה ר' זעירא מיכול דלא מתקנא והוה רבי זעירא סבר מימר מה אפשר דרבי ירמיה משלחה לי מילא דלא מתקנא בין דין לדין איתאכלת טבל למחר קם עימי' א"ל ההוא מסנאתא דשלחת לי אתמול מתקנא הוה א"ל אמרית מה רבי זעירא מיכל מילא דלא מתקנה א"ל אוף אנא אמרית כן הוה מה רבי ירמיה משלח לי מילא דלאו מתקנה רבי אבא בר זבינא בשם רבי זעירא אמר אין הוון קדמאי בני מלאכים אנן בני נש ואין הוון בני נש אנן חמרין אמר רבי מנא בההיא שעתא אמרין אפי' לחמרתיה דר' פנחס בן יאיר לא אידמינן חמרתיה דר' פנחס בן יאיר גנבונה לסטיי בליליא עבדת טמורה גבן תלתא יומין דלא טעמא כלום. בתר תלתא יומין איתמלכן מחזרתה למרה אמרין נישלחנה למרה דלא לימות לגבן ותיסרי מערתא. אפקונה אזלת וקמת על תרעת דמרה שוריית מנהקא אמר לון פתחין להדא עלובתא דאית לה תלתא יומין דלא טעימת כלום פתחין לה ועלת לה אמר לון יהבון לה כלום למיכל תיכל יהבין קומה שערין ולא בעית מיכל אמרו ליה רבי לא בעית מיכל. אמר לון מתקנין אינן אמרו לי' אין אמר לון וארימתון דמיין. אמרו ליה ולא כן אילפן רבי הלוקח לזרע לבהמה קמח לעורות שמן לנר שמן לסוך בו את הכלים פטור מן הדמאי. אמר לון מה נעביד להדא עלבתא דהיא מחמר על גרמה סגין וארימון דמיין ואכלת: תרין מסכינין אפקדון תרין סאין דשערין גבין רבי פנחס בן יאיר זרעון וחצדון ואעלון בעין מיסב שעריהון אמר לון אייתון גמליא וחמריא וסבון שעריכון:). 

וק"ק מחמור של חוני המעגל (תענית כד, והובא בלקוטי מוהר"ן תורה ס) שמבואר שחמור מעברת זכר היתה, וכאשר חוני המעגל ישן שבעים שנה, היא הולידה, ובנה בא עליה, והולידה עוד, עד שהיה להחמור ולדי ולדות. ולכאו' מבואר שמה קיימא לן שאין יחס בבהמות, זה לגמרי כל עיקר, אפילו בבהמתן של צדיקים, אין בכלל יחס, שאין אפילו שום צדקות שייך להבהמות להחמיר. (כי אין לומר שצדקתן של הבהמות הוא רק לענין אכילה כמו שכ' תוספות לענין שמירה מן השמים על הצדיקים, כי מהא דגמלים של אברהם אבינו יוכיח, ואת"ל ששאני ע"ז, א"כ שאני נמי עריות שהיא בחי' אכילה כידוע, ואכמ"ל).

(והא שאדמו"ר של שקר שנפטר עכשיו, כתב ממש לפני שנפטר ללעג על הננחים ודימה אותם לכלבים וכו', אין פלא שלא ידע שבהמות אין שום יחס, ואין שום ענין כלל שכלב לא ילך עם כלב. והלואי שהנפטר כבר קיבל עונשו במיתתו).

נ נח נחמ נחמן מאומן

כדור - ball or pill

HH

The Code of Jewish Law (Shulchan Aruch, Orach Chaim 308:45) rules that it is forbidden to play ball (kadur) on the Shabbos and Yom Tov (holidays). The Jerusalem Talmud says that there was a city in the province of the tribe of Shimon which was destroyed because they played ball on Shabbos.

The holy words of our Sages were written with Divine Inspiration and are thus open to understanding even in ways and conscious that might not have occurred to their authors (this is explained in Likutay Moharan). The word ball - kadur - today also means a pill. Now pills that are medicine are permitted to be taken on the Shabbos, that leaves a very strong nuance that are Sages have revealed that it is forbidden to seek the recreation of pills on the Shabbos. This doesn't mean that not on Shabbos it is permissible, on the contrary, not on Shabbos there was not even a thought that it would be permissible, only on Shabbos, one might come to justify substances that they consider to enhance their Shabbos experience, so the Sages said definitely don't go there....

Na Nach Nachma Nachman MeUman!

ב"ה

בשלחן ערוך (סימן שח סעיף מה): ''אסור לשחק בשבת ויום טוב בכדור''.  ואמרו בתלמוד ירושלמי: ''עיר שמעון חרבה, בגלל שהיו משחקים בה בכדור בשבת''.

והנה דברי חז"ל נאמרו ברוח הקודש, וסובלים פירושים אפילו שלא עלו על דעתם, כמבואר בלקוטי מוהר"ן, ולכן בודאי יש לראות בדבריהם אזהרה מלקחת כדורים - סמים - אפילו בשבת. כי יש רוצים להתיר כאילו לקיחת סמים בשבת, לכבוד ולענג את השבת. ובדברי חז"ל יכולים לראות שזה לא הדרך וזה לא העיר להגיע לקדושת ולענג שבת קודש.

נ נח נחמ נחמן מאומן

Dear God: I need You! I need You! I need You! I want You NOW!

למדנות --

ב"ה 

רש"י פרשת ויקרא (א:טז) כז"ל בעוף שנזון מן הגזל נאמר "והשליך" את המעים, שאכלו מן הגזל, ע"כ. וק"ק דלימא מפני שהעוף אוכל שרצים. ואולי יש לחלק, דהנה בגניבה מצינו תקנת השבים שהגנב לא צריך להחזיר את החפץ אלא דמיו,  והרי מצינו כעין זה אפילו אצל המזבח (גיטין נה) אמרו לא נודעה (שגזולה) מכפרת שלא יהו כהנים עצבין, ולכן גם בעוף שגנב הרבה, לא תהא מתועב אלא בעיקר מקום הסירכה, אכן אם הטעם היה משום אכילת שרצים, לא היה מקום לחלק, ולא היה מקום בכלל להקריב את העוף לקרבן, אלא ע"כ זה שהעוף אוכל שרצים אינו פסול לענין קרבן.

רש"י פרשת בהר (כה:ז) ולבהמתך ולחיה, אם חיה אוכלת בהמה לא כל שכן, שמזונותיה עליך, מה תלמוד לומר 'ולבהמתך', מקיש בהמה לחיה - כל זמן שחיה אוכלת מן השדה האכל לבהמתך מן הבית, כלה לחיה מן השדה כלה לבהמתך מן הבית, עכ"ל.

וק"ק מעיקרא מה קא סבירא ליה שבהמה יש לה יותר זכות לאכול מפני שמזונותיה עליך, הלוא אדרבה זה סיבה לאסור עליה אפילו בתחילה. ואולי יש לומר שרואים פה עוד הפעם הכלל שאין להחמיר על אחרים, וזה שהבעלים יש להם איסור לא תגרר לבהמתו, כי לבהמה יש זכות בכל הפירות, ולא תהיה כפות בגלל איסור של אחרים.

Light in broken dreams

HH

last night I lit to wicks in olive oil, they are still burning now in the merit of Na Nach Nachma Nachman MeUman, Rabbi Akiva, and the Ramchal. Originally I had them burning on the top of my closed laptop. Sometime in the wee early hours of the morning I took a little nap and had quite vivid dreams, part of what I remember was having a hole and a crack in the screen of my laptop, which afterwards resulted or turned out to be the whole screen completely broken up -- rachmana litzlun. What I take it to mean is a spiritual cleansing of the screen which unfortunately has displayed much that needs cleansing... such is the power of a little flame of the tzaddik....

Na Nach Nachma Nachman MeUman!

פרפראות על הנ נח

ב"ה

תקח. נ, זה המלכות הנוקבא, נח, בחי' זכר ונקבה (ח' בחי' חכמה ושמש שמשפיע כמבואר בלק"מ תורה א), נחמ, מוסיף ארבעים יום של יצירת הולד. נחמן, ן' זה בחי' חיבור של אימא, דהיינו בחי' והיו לבשר אחד על ידי הוולד. מאומן, בחי' הגדלת הוולד, בחי' ויהי אומן את הדסה.

תקט. מעשי 'ידיו אמת ומשפט נאמנים כל פקודיו' (תהלים קיא:ז) סופי תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

תקי. אז ימלא שחוק פינו (תהלים קכו:ב – שיר המעלות). מלא שחוק עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

יקתא. נקי כפים 'ובר לבב אשר לא נשא לשוא נפשי ולא נשבע למרמה' ס"ת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן (נקי כפים בגמטריא איש, אלף יוד שין, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, ועוד רמזים ואכמ"ל).

ושמן על ראשך אל יחסר -- Divine Flush

HH

Koheles 9:8 'and the oil on your head will not (-al) be deficient' the holy books often use this in referring to higher states of consciousness "moachin" ('brains').

A key to achieving this is following the words of the verse like this: When a person feels deficient before the Ein Sof (-al 'nothingness' - the Infinite), that person will experience a Divine Flush -- likened to being anointed with oil.

With this we can develop the verses in Yermiah (9:22-23) that a wise man should not exalt in his wisdom, nor a powerful person in his power, nor a rich man in his wealth....
exalt (hallel) this is the rectification of the void (vacated space - challal), hallel can mean to enlighten. should not (al) is the Ein Sof. A person needs to view his virtues in the light of the Ein Sof B"H.

May we merit...

Na Nach Nachma Nachman MeUman!

קהלת ט:ח ושמן על ראשך אל יחסר, יש לפרש כאשר האדם מרגש את עצמו חסר לפני האין סוף ב"ה - בחי' אל, יזכה לבחי' ושמן על ראשך, ירגיש בראשו ממש כמו שמושחים אותו בשמן.

שנזכה...

ובזה יש לפרש הקרא (ירמיה ט:כב), אל יתהלל חכם בחכמתו, ואל יתהלל הגבור בגבורתו, אל יתהלל עשיר בעשרו, (כג) כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידע אותי וכו'.
יתהלל זה תיקון של החלל, שמאיר באור אלהות, לשון בהלו נרו, אל זה הא"ס ב"ה, שהחכם צריך להאיר חכמתו באור הא"ס ב"ה, וכן הגבור בגבורתו והעשיר בעשרו.

נ נח נחמ נחמן מאומן!