Blossoms of the Spring - Letter 25

Letter 25 (in some editions this is #23)

 

B.H., Erev (-the day preceding) the holy Shabbos, (day) 43 to (the counting of) the Oamer (28 Eyar; Friday, 5 June, 1959). Tiberias.

 

My precious (one), Mr. Z. Shazar, who understands a matter out of (the understanding of a different) matter, and bores channel ways to find the Tzadik upon whom all his (-your – third person) hope and rectification is by him (-the Tzadik), if he (-you – third person) came to the world for this – it is sufficient. Abundant peace (-Shalom).

 

It is necessary to give heart to understand from out of words, a matter (implied, derived) from a (different) matter, to receive from the hints regarding the binding to the Tzadik, whom on account of his great strength, even one who is far and degenerate in an endlessly deep degeneration can draw close to Hashem Yisburach. Even though our actions do not stand tall, and we did what we did, and we ruined what we ruined, and we alienated ourselves as we have alienated ourselves, and we have come to what we have come to, until we have demolished the house of wisdom, and we have burned (down) the chambers of intellect, and we have exiled our daas (-realization of knowledge) to the place we have exiled it[1], however, Hashem Yisburach does His (thing), and the kindnesses of Hashem do not cease/exhaust and nor is there an end to His mercies[2], because it is not a meaningless thing what Hashem Yisburach brought about with us many, many implementations and schemes so that we merited to know that there is in the world such a true Rebbe etc. who sustains the whole entire world until the end, according to the generation and according to the person, and the place, and the time, and he raises even the very extremely degenerate, from the utmost pinnacle of descent to the apex of ascent, above and (above -) beyond.

 

If all the oceans were ink, and all the lakes quills, and the people scribes, and the tongues praising, it would not be sufficient to thank and to praise and to relate one thousandth of thousands of thousands of myriads of myriads, myriads, myriads, of wonders/wondrous awesome feats, and miracles, and kindnesses such as never been heard of ever, that he drew with his great strength to have mercy on those not worthy of mercy, and to be gracious with those that are unworthy of graciousness, like ourselves today, in such an impoverished generation. Fortunate are we that we merited to be saved with miracles and wonders, from being an opposer and antagonist on the true Tzadik, of whom the rectification of all the souls of Israel is by him, and the entire main redemption is contingent on him.[3] He is our life and our hope.[4] Woe upon them, upon those who oppose him, upon them it says (Psalms 37:22), “and those who curse him they will be cut off,” because they are cut off from their root, and they descend alive to the grave[5], and they can not raise themselves up. And the true Tzadik is such a master of kindness and mercy, so that in the very end he will raise and rectify even those souls of those who opposed him as well, just that they will need to endure great bitterness and great, harsh, and bitter pain for many days and years until finally after the utter bitterness that they endured, and the disgracing and shaming without measure nor estimation, they will need to be further shamed abundantly to come before the Tzadik, (who is) the aspect of Moshe, and receive rectification. The main rectification is when one holds himself with the Tzadik who can raise even those fallen souls from the deepest depth and lowest abyss, from the utmost utter alienation – to high above till above space, and to reveal His kingdom blessed He in the whole world, through which will come the redemption.[6]

When one wants to draw close to the true Tzadik, which everything is contingent upon this, then certainly the impediments strengthen exceedingly, and they spread and lay out before him very, very much, from all sides, to prevent him from this endeavor of holiness, therefore a person should know that there is not any obstacle in the world that he can not break, if he truly desires, because the impediments are just for the sake of strengthening the desire, because through the impediment the desire is strengthened. Because so is the nature of man, that more something is withheld from him – the more he desires to do it, and when he wants and has strong desire and great yearning as is appropriate for this endeavor that he needs to do, certainly he will merit to complete it, and to bring it out from dormancy into enactment.

Someone who goes materialistically all his life, and afterwards he is impassioned and desires to draw close to the Tzadik, that he (the Tzadik) should lead him in the ways of Hashem Yisburach, then the Attribute of Judgment prosecutes against him, and does not allow him, and it summons for him an obstacle, and the fool, when he sees the obstacles, he retreats. However, someone who is sensible (“bar daas” – possessor of daas – realization of knowledge), he draws himself close specifically then, because in reality Hashem Yisburach Himself is hidden in this obstacle.[7] Hashem Yisburach does not send upon any person impediments, just according to his strength and ability that he can withstand (them), if he desires to surmount them properly, therefore in reality there is not any impediment whatsoever, because all the impediments are just optical illusions.[8] And the main thing is a strong and courageous heart, and then one will not have any prevention from drawing close to the truth, because all is null and void for someone who strengthens and emboldens his heart in/with Hashem Yisburach![9]

People have the power to prevent and mislead a person, to distance him from Hashem Yisburach and from the true Tzadik, more than the evil inclination. Therefore someone who truly desires to draw close to the truth, he needs to have great strengthening against the misleaders and the preventors, to stand with great brazenness against their evil brazenness, and to have a strong bearing (“forehead”) opposite their bearing (“forehead”), and not to be embarrassed by the mockers.[10]

Someone who wants to choose life and to draw close to the true Tzadik, it is not possible for him to draw close except through the mindset that there is no one in the world, just he alone, solitary, in the world, and not to look (-pay attention) upon any person who impedes him, like his father and his mother, and his wife, and his children, or the impediments he has from the rest of the world who mock, and mislead, and prevent from the true way, and he needs not to care and not to look upon them whatsoever, just to be in the aspect of “One was Abraham (Yichezkel 33:24 – as explained in the addition preceding the second part of Likutay Moharan),” as if he is the only one in the world.[11]

The true Tzadik and his kosher men are the true guardians of the city (“Nitooray Karta”)[12] who reveal His glory blessed He in the whole world, and through this all those who fell to the disgusting places far from His glory blessed He merit to rise to the apex of ascent, and to find Hashem Yisburach there through seeking and searching alone, when (he) reachs out and seeks and searches for His glory blessed He.[13] And specifically through the strengthening of the force of utter disappearance, through this His glory blessed He is afterwards exalted and heightened exceedingly,[14] and in the end everything is reverted to good, and the world is rectified perfectly![15]

Due to the laboriousness of erev (-day proceeding) the holy Shabbos, it is incumbent to conclude. His (-your, in third person) friend, who is bound to his heart every day always, who supplicates for his wellbeing and benefit in truth. Regards to his refined daughter and to all those under his auspices, abundant peace (-Shalom).

The transcriber and the organizer, Yisroel Dov Odesser

House of Zalman Odesser

Tiberias

For more letters of BLOSSOMS OF THE SPRING

http://naanaach.blogspot.com/2018/05/blossoms-of-spring-table-of-contents.html

For more English Breslov material

http://naanaach.blogspot.com/search/label/read%20online

 

נ נח נחמ נחמן מאומן        Na Nach Nachma Nachman MayUman

 

 

מכתב כה

 

ב"ה, עש"ק מ"ג לעומר תשי"ט. טבריא

יקירי, מר ז.שזר, המבין דבר מתוך דבר וחותר חתירות למצוא את הצדיק שכל תקוותו ותיקונו על ידו, אלמלא לא בא לעולם אלא בשביל זה די. שלום רב.

צריך לשים לב להבין מתוך דיבורנו דבר מתוך דבר, לקבל מהם רמזים בענין ההתקשרות להצדיק, שבכוחו הגדול יכול גם הרחוק והירוד בירידה  עמוקה בלי קץ להתקרב להשם יתברך. אם אמנם מעשינו אינם עולים יפה, ועשינו מה שעשינו, וקילקלנו מה שקילקלנו, ונתרחקנו כמו שנתרחקנו, ובאנו למה שבאנו, עד שהחרבנו את בית החכמה ושרפנו את היכלי השכל והגלינו את דעתנו למקום שהגלינו, אבל השם יתברך עושה את שלו, וחסדי ה' לא תמו ולא כלו רחמיו, כי לא דבר ריק הוא מה שסיבב ה' יתברך עימנו כמה וכמה סיבות ותחבולות שזכינו לידע שיש בעולם רבי אמת כזה וכו' המקיים את כל העולם כולו עד הסוף כפי הדור וכפי האדם והמקום והזמן, ומעלה גם את הירודים מאד מאד מתכלית תכלית הירידה עד תכלית העליה למעלה למעלה.

אילו כל הימים דיו וכל אגמים קולמוסים ובני אדם לבלרים ולשונות מקלסים, אין מספיקים להודות ולהלל ולספר על אחת מאלף אלפי אלפים ורבי רבבות, רבבות רבבות נפלאות נוראות וניסים וחסדים כאלו שלא נשמעו מעולם, אשר המשיך בכוחו הגדול לרחם את אשר אינם ראויים לרחם ולחון את שאינם הגונים לחון כמונו היום בדור עני כזה. אשריינו שזכינו להנצל בניסים ונפלאים מלהיות מתנגד וחולק על הצדיק האמת שכל תיקון נפשות ישראל על ידו וכל עיקר הגאולה תלוי בו. הוא חיינו, הוא תקוותנו. אוי להם להחולקים עליו עליהם נאמר "ומקולליו יכרתו", כי הם נכרתים משרשם ויורדים חיים שאולה ואינם יכולים להגביה עצמם למעלה. והצדיק האמת הוא בעל חסד ורחמים כזה עד שסוף כל סוף יעלה ויתקן גם אותם הנפשות של החולקים עליו גם כן, רק שצריכין לסבול מרירות גדול וצער גדול וקשה ומר ימים ושנים הרבה עד שסוף כל סוף אחר המרירות דמרירות שסבלו חרפות ובושות בלי שיעור וערך, יצטרכו עוד להתבייש הרבה ולבוא לפני הצדיק בחינת משה ולקבל תיקון. עיקר התיקון כשאוחז עצמו בהצדיק שיוכל להעלות גם הנפשות הנפולות מעמקי עמקי התהום תחתיות, מתכלית תכלית הריחוק למעלה למעלה עד למעלה מהמקום, ולגלות מלכותו יתברך בכל העולם שעל ידי זה תבוא הגאולה.

כשרוצה להתקרב להצדיק האמת שבזה תלוי הכל אזי בוודאי מתגברים המניעות ביותר ומתפשטים ומשתטחים לפניו מאד מאד מכל הצדדים למנעו מזה העסק דקדושה, על כן ידע האדם שאין שום מניעה בעולם שלא יוכל לשברה אם ירצה באמת כי המניעות הם רק בשביל התגברות החשק, כי על ידי המניעה מתגבר החשק. כי כן דרך האדם שכל מה שמונעים אותו מאיזה דבר - הוא חושק ביותר לעשותו, וכשיהיה לו חשק ורצון חזק וכיסופין גדולים כראוי לזה העסק שצריך לעשות, בוודאי יזכה לגמרו ולהוציאו מכוח אל הפועל.

מי שהוא הולך בגשמיות כל ימיו, ואחר-כך נתלהב ורוצה להתקרב להצדיק, שיוליכהו בדרכי השם יתברך, אזי מידת הדין מקטרגת עליו ואין מניח אותו ומזמין לו מניעה, והכסיל כשרואה המניעות, חוזר לאחוריו. אבל מי שהוא בר דעת, הוא מקרב את עצמו אז דייקא, כי באמת השם יתברך בעצמו נסתר בהמניעה הזאת. אין השם יתברך שולח על שום אדם מניעות רק כפי כוחו ויכולתו שיוכל לעמוד בהן, אם ירצה להתגבר עליהן כראוי, על כן באמת אין שום מניעה כלל, כי כל המניעות הן רק באחיזת עיניים. והעיקר הוא לב חזק ואמיץ, ואז אין לו שום מניעה מלהתקרב אל האמת, כי הכל בטל ומבוטל למי שמחזק ומאמץ את לבבו בהשם יתברך!

בני אדם יש להם כח למנוע ולהסית את האדם, לרחקו מהשם יתברך ומהצדיק האמיתי, יותר מן היצר הרע. על כן מי שרוצה באמת להתקרב אל האמת, צריך שיהיה לו התחזקות גדול כנגד המסיתים והמונעים, לעמוד בעזות גדול נגד עזותם הרע, ויהיה מצחו חזק לעומת מצחם, ואל יתבייש מפני המלעיגים.

מי שרוצה לבחור בחיים ולהתקרב לצדיק האמת, אי אפשר לו להתקרב כי אם על ידי שיחשוב שאין בעולם כי אם הוא לבדו יחידי בעולם ולא יסתכל על שום אדם המונעו כגון אביו ואימו ואישתו ובניו, או המניעות שיש לו משאר בני העולם המלעיגים ומסיתים ומונעים מן דרך האמת, וצריך שלא יחוש ולא יסתכל עליהם כלל, רק יהיה בבחינת "אחד היה אברהם", כאילו הוא יחיד בעולם.

הצדיק האמת ואנשיו הכשרים הם נטורי קרתא האמיתיים המגלים כבודו יתברך בכל העולם, ועל ידי זה זוכים כל הנופלים למקומות המטונפים הרחוקים מכבודו יתברך לעלות בתכלית העליה ולמצוא שם השם יתברך על ידי הבקשה והחיפוש לבד, כשדורש ומבקש ומחפש את כבודו יתברך. ודייקא על ידי התגברות תוקף ההעלמה כל כך, על ידי זה נתרומם ונתעלה אחר כך כבודו יתברך ביותר, ולסוף נתהפך הכל לטובה ונתתקן העולם בשלמות!

מחמת טרדת ערב שבת קודש, ההכרח לסיים. אוהבו הקשור בליבו בכל יום תמיד, המעתיר לשלומו וטובתו באמת. דרישת שלום לביתו העדינה ולכל הנלווים אליו, שלום רב.

המעתיק והמסדר ישראל דב אודעסר

בית זלמן אודעסר

טבריא

 

---

[1] Likutay Tefilos, volume II prayer 10.

[2] Close to the wording of Lamentations 3:22.

[3] Likutay Tefilos, volume II prayer 10.

[4] Ulim Litrufa, letter 286.

[5] As the Torah says of the men of Korach.

[6] Oatzar HaYeeruh, Chaim Viheepoochoa (Life and it’s opposite), article 46, with more drawn from its source in Likutay Halachos, Choshen Mishpat 1, Laws of Giveyas Choav Mayhalikoochoas Vihilchoas Appootukey 5:34-39.

[7] Likutay Aitzoas (A Collection of Advice), Obstacles 4.

[8] Likutay Aitzoas, Obstacles 7.

[9] Likutay Aitzoas, Obstacles 9.

[10] Likutay Aitzoas, Obstacles 11, from Words of Rabbi Nachman 80.

[11] Likutay Aitzoas, Obstacles 6.

[12] Likutay Halachos, Choshen Mishpat, Laws of Selling 1:16.

[13] Likutay Halachos, Choshen Mishpat, Laws of Collecting Debt from Orphans 3:20.

[14] See Likutay Halachos, Yoreh Daya, Slaughtering 3:1.

[15] See Rimzay Haamaseyoas, on the Story of the Master of Prayer.

Hisbodidus Versus Meditation

Hisbodidus Versus Meditation

Hisbodidus literally means to be alone in seclusion. The definition for meditation is: Continuous and profound contemplation or musing on a subject or series of subjects of a deep or abstruse or spiritual nature. The parameters of each of these disciplines can be broadened so that they overlap. Rabbi Aryeh Kaplan obm, a great genius and prolific author and translator whose main mentor was a Breslover Chusid, wrote that probably his biggest chiddush (novel idea and insight) was to translate the common word “kavana” which people always use to mean focus of concentration and meaningful intention, as meditation. In this vein he went on to explain that hisbodidus can also be referring to meditation.

RAK obm went so far as to suggest that what Rabbainu revealed and instructed that when doing hisbodidus and one has no words, he should repeat over and over again whatever words he does have, giving an example: “Reeboanoa (Master) Shel (of) Oalum (the World),[1][2]” if one has nothing to say during hisbodidus, he can even just repeat this over and over again[3][4], RAK wrote that this could be alluding to the methodology of the mantra.

Students of the Mussar movement were known to repeat holy dictums of our Holy Sages over and over again even for hours on end (-one dictum I remember cited specifically is that of Rabbi Yaakov, prepare yourself in the “prozdor” (anti-chamber – this world) in order to enter the “traklin” (palace – future world), and with regard to them I would definitely feel comfortable calling this a form of meditation. The Talmud itself speaks often of Sages repeatedly reviewing specific teachings 40 times or even 400 times, and actually discusses (Shabbos 66b) “minyunay” - countings – incantations that are to be said numerous times. The Talmud says that if such an incantation does not have a given amount of times it is to be said, then it should be said forty one times.

The Ramchal already describes this method in his awesome work Adir Bamurom (Spinner’s edition, pages 39 and 50), and in his essay Derech Eitz Hachaim. In The Words of Rabbi Nachman, article 58, Rabbi Nachman revealed that, “When pondering the Torah one needs to think over the matter of the Torah in which he wants to gain novel insight, to ponder over and over again in his thoughts the verse or the specific matter very many, many numerous times, and to knock and rap on the door until they open for him.” This is certainly a form of meditation.

Rabbi Chaim Vital also documented different forms of holy mantras and meditations in the fourth section of Shaaray Kedusha (The Gates of Holiness). These are just some of the places where mantras and meditations are discussed explicitly. Furthermore, the holy book Shaar Ruach Hakoadesh (The Gate of Divine Inspiration) is dedicated to “yichudim” – unifications, that is systems of Divine and supernal names to contemplate and unite in thought, these would be considered meditations. The Arizal revealed to Rabbi Chaim Vital that doing yichudim was more important and holy than learning Torah. Thus all the great kabbalists and Chasidic masters, and even some of the other rabbis, were very busy doing yichudim. Rabbi Nachman said (The Life of Our Leader Rabbi Nachman, article 148) that even the great tzadikim who conducted their entire lives, their every act and behavior according with yichudim, he can show them that they know nothing of the way of yichudim, and show them the way. Rabbi Nussun points out (Words of Rabbi Nachman, article 185), that Rabbi Nachman gave people personal rectifications, specific to the root of their soul, and all these instructions were not in the way of the secrets of the yichudim, just practical devotions. Here again we see that even though the terms of meditation were very familiar and fluent to Rabbi Nussun, he specifically does not use them, and on the contrary, he makes it clear that Rabbi Nachman’s main instructions to the people were not of this type.

Also in regard to the Kavanos of the Arizal for the prayers, even for most of those that Rabbi Nachman himself told to study them, he instructed them not to actually do them, only those who had reached the level of understanding that these kavanoas were second nature to them as they were actually living them in reality, and these kavanos were for them the simple meaning, only for such people Rabbi Nachman allowed to actually practice doing them (Words of Rabbi Nachman, article 75).[5] Further on, you will see that even Rabbi Nachman himself chose to engage in pure heartfelt prayer.

Further, Rabbi Nachman wrote explicitly about ascending into the “World of Thought”, in Likutay Moharan, Torah-teaching 234, he writes that, “This is called the ascent of the worlds, because thought is extremely high, and whoever desires to enter the World of Thought must be silent, and even if he speaks then a proper word, he will lose the thought, because the thought is an extremely high matter, that even a proper utterance will ruin (it), and this is the aspect of (Minuchos 29), ‘Silence! Thus has risen in the thought!,” for to ascend to the thought it is necessary to be silent, and even if one will be silent and not speak at all, even still there are many confusions which confuse the thought and prevent it, and what is needed for this is purity of thought, and this is through recounting stories of tzadikim, see there.”

Thus, we find places where Rabbi Nachman spoke directly about methodology of meditation and attaining a meditative mind set. This does not seem to be the case with regard to his instructions on prayer and hisbodidus.

In The Life of Our Leader Rabbi Nachman (article 239), “One time a youngster asked Rabbi Nachman how to do hisbodidus, and Rabbi Nachman taught him how to say before Hashem Yisburach, ‘Master of the World have mercy on me etc. because is it possible that I should pass my days with such vanity, can it be that for this I was created?!’ Afterwards, at some point of time, this person stood behind the wall of Rabbainu o.b.m., and he hear Rabbainu himself pouring out his heart before Hashem Yisburach with words like these.”

In The Life of our Leader Rabbi Nachman (Chayay Moharan 441) it is taught: Once Rabbainu obm spoke of the necessity to engage copiously in reciting Psalms, and entreaties, and supplications, and hisbodidus etc. So the Rav, Rabbi Yudel obm asked him, “How does one get heart? (i.e. how does one merit that this verbiage will be with arousal of the heart).” Rabbainu obm answered him, “Tell me, by which tzadik have you received arousal of the heart, the main thing is the saying with the mouth.” I.e. to abound in words of entreaties and supplications with the mouth, and the arousal of the heart will come of itself (see The Words of Rabbi Nachman, article 75).” This shows very clearly that Rabbainu did not intend for one’s main hisbodidus to be an exercise of meditation, rather a session of ardent and profuse verbal expression of prayer in which all ascensions would come of their own accord, not through directly grasping them or their invocation. Also, in the The Words of Rabbi Nachman (article 75) Rabbainu made it very clear that the main kavana – intention and focus – of the prayer should be just to understand the simple straightforward meaning of the words and to hear them well, and definitely not to engage in Kabalistic schemes and intentions. Also, in all these places and many more (see e.g. The Words of Rabbi Nachman article 74), the main direction seems to be a striving for more passionate prayer, and not necessarily to be trying to achieve higher consciousness. Rabbainu did instruct (Words of Rabbi Nachman 232) once “To have two hours of hisbodidus a day, one hour as a preparatory session, to go and yearn and prepare himself to speak, and to arrange his heart for such, and then to speak for one hour.” This preparatory hour can be taken to be even a meditation, however the purpose and the activity of the main hour of hisbodidus is simply: to speak.

Furthermore, even though the world of thought is higher than the world of speech, Rabbainu said that ultimately speech is more powerful. Similarly Rabbainu said his main thing was emuna – faith, which even though it is the lowest Sefirah, whereas the Sefiros of thought (ChaBaD – Chuchmuh – wisdom, Beena – understanding, and Daas – realization of knowledge) are on the top, through faith one merits and attains the absolute highest attribute of Kessehr – Crown, which is “ratzon” – will and desire even to an infinite extent.

So in conclusion, it seems clear that the primary hisbodidus of Rabbi Nachman was not meant to be an exercise of meditation, just time spent alone in seclusion conversing with G-d Almighty. Meditation is important and should even be used to prepare for hisbodidus, and when meditating it is necessary to be completely silent.  However, hisbodidus is definitely included in the broader sense of the word meditation, as it is definitively a state of mind. Rabbainu revealed some of the physical criteria which facilitate successful hisbodidus, such as going out somewhere no one goes, and at a time when everyone is asleep, but ultimately one can do hisbodidus even when surrounded by a tumultuous crowd, as Rabbainu said of himself (Chayay Moharan – The Life of Our Leader Rabbi Nachman, article 241): “When do I have hisbodidus?” and he said, that at the time when everyone is standing around him and he sits in their midst, then he has hisbodidus.”[6]

Na Nach Nachma Nachman MayUman

---

[1] In Chayay Moharan – The Life of Our Leader Rabbi Nachman, article 440, Rabbainu said that even if one has nothing to say just “Master of the World,” this is also very good.

[2] In the Letters of Rabbi Nachman of Tulchin, published in Ullim Litrufah, he writes, “And even if one can’t speak but a few words, “Master of the World, have mercy on me.” The added words, “have mercy on me,” make it clearer that this is intended more as a prayer than as a meditation.

[3] Likutay Moharan II, Torah-teaching 96, brought in Outpouring of the Soul (article 4). There Rabbainu says one should speak this thing that he does have many, many times without limit or measure, and even to spend many, many days just with these words alone, this is also good.

[4] Rabbi Nussun was once confronted and challenged by the praises of a certain scholar who was profuse in 500 pages of the Talmud by heart, Rabbi Nussun retorted that his Moshelle (-R’ Moshe Breslover, the mentor of Rabbi Yisroel Karduner) can say Master of the World 500 times (Yisroel Saba, chapter of One Silence. To See The Blossoms of the Spring, chapter of Prayer).

[5] There are of course exceptions to this general rule. The main one being for the Tikun Klalli – the ten Psalms Rabbi Nachman revealed as a general comprehensive rectification, for this Rabbi Nachman himself revealed Divine Names that should be kept in mind when saying them.

From here we can establish that obviously Rabbi Nachman was not ruling out the holy practice of doing yichudim, rather he was making it clear that the quintessential devotion must be with simplicity and wholesomeness – each person according to their level, and the main thing is real dialogue and expression, and not to overreach and lose that personal perspective.

[6] This is like the classic Book of Charedim writes (page 48, also included in the daily learning of the Chok LiYisroel, for the Monday of the Torah Portion of Meekaitz): It is written (Genesis 6), “With the Lord walked Noach,” i.e. he would do hisbodidus with his Creator, and he didn’t have companionship with people, or, due to his habituation to hisbodidus, even when he was in the midst of people they didn’t unsettle his mind, because they were as not in his eyes, and this is what the poet (Rabbi Avrohom Ibn Ezra, “Agadelchuh”) said, “When I stand in the midst of Your congregation Rock/Creator to exalt, to You I prostrate and bow (my) head and stature,” that is to say, that their company doesn’t encumber me to detach my thought from You, because the whole world is a flock of sheep, and He Blessed He is the solitary shepherd and overseer over every single particular etc..

Fundamental letter of Rabbi Shimshon Barski a descendant of Rabbi Nachman of Breslov and a historic prominent Breslover

BH Tuesday (of the Torah portion of) Bihaaloaschuh 692 (June 14, 1932), Uman

To the honorable, my friend and my pal from way back, Yitzchok Meir n”y (may his light shine) Korman.

Your letter sent to me with R’ Avrohom Sofer, I received, and what you write that the suppression of your writing to me is due to my short response to the questions asked of me, the answer to this I wrote last week in (his/) a letter to our friend Yitzchok Breiter, because he also wrote to me that the suppression of his writing is because of that mentioned above. And even still I will write to you as well, a little of what I wrote to our aforementioned friend Yitzchok, because really, if you look well properly at my short responses, you will find in them much more reasoning than can be found in the long responses from the rest of the men of our persuasion (“anash”) who write at great length, because the medrash (-exposition) is not the main thing,

However, I know our fellows (“anash”) of Poland, that they love letters with abundant homilies (“drushoas”), and they desire to be written to them of great supernal “hasagoas” (spiritual conceptions), and they do not look at themselves if they find in the letters with the expositions and conceptions mentioned above, simple true information to know how to actually and practically behave, both, when it is good and when in distress, both, in matters of the world and in matters of Heaven, both, in ascent and in descent, this being the main intent of all the homilies and of all the conceptions.

And I can’t stand the aforementioned way, to write and speak of great and wondrous conceptions, rather to speak of timeemoos (unsophisticated wholesomeness) and simplicity, which (there) are included all that is needed for every person on every level and in every time, and so it is understood and explained in all the books of Adumor (-acronym for, Our Master and Our Teacher and our Rabbi – Na Nach Nachma Nachman MayUman) o.b.m. to all those who look in them with a true eye and with abnegation of his own intellect, and this is the intended gist of Adumor (-Our Master and Our Teacher and our Rabbi – Na Nach Nachma Nachman MayUman) o.b.m., because the main thing is practical application for every person.

And regarding the keebootz (-get together) that you write to me that they are drawing close from the whole country Poland to one place for Rosh Hashana, and they are conducting all the good practices like in Uman for Rosh Hashana, certainly this is a very precious thing, however, this matter also has an enormous danger that there shouldn’t sprout from this Heaven forbid any sort of appointment to any person of the keebootz (-gathering), which is worse than everything, and every single one of the keebootz needs to be extremely wary of this, that he/there shouldn’t be a catalyst for this Heaven forbid, and that he shouldn’t have a part in this – with any false humility… because until the coming of our Messiah it is forbidden to accept upon oneself any appointment or leadership of any person, even if he is of our fellowship (“anash”), just the holy view of Adumor (-Our Master and Our Teacher and our Rabbi – Na Nach Nachma Nachman MayUman) o.b.m. hiddenly cached in his holy books, he is the head and the leader of all who desire to draw close to the truth.

And certainly, someone who is more proficient in the essence of the intention of Adumor (-Our Master and Our Teacher and our Rabbi – Na Nach Nachma Nachman MayUman) o.b.m., Hashem Yisburach has merited him with extra strength to explain his (-the) words of Adumor (-Our Master and Our Teacher and our Rabbi – Na Nach Nachma Nachman MayUman) o.b.m., and to arouse with this whoever listens to his words to draw close to the truth, certainly it is necessary to receive more/phenomenally from him, but all in the way of a friend and pal, not in the way of a head and leader Heaven forbid.

And regarding your wife who needs healing, without promising, when I merit to be on the holy tzion (-tomb, of Rabbainu Na Nach Nachma Nachman MayUman) I will mention her for favor, may Hashem Yisburach send her a complete healing amongst all the rest of the sick of Israel, and with this I will end my words.

Your friend who wishes your wellbeing, material and spiritual, Shimsho Yichiel Aspalin Barski

ב"ה ג' בהעלותך תרצ"ב אומין

להנכבד ידידי וחבירי מאז יצחק מאיר נ"י קארמאן

מכתבך הנשלח לי ע"י ר' אברהם סופר קבלתי ומה שאתה כותב כי מניעת כתיבתך אלי הוא מחמת קיצור תשובתי על השאלות הנשאלין מאתי, התירוץ על זה כתבתי בשבוע העבר במכתבו לידידנו יצחק ברייטערם הוא כתב אלי כי מניעת כתיבתו הוא מחמת הנ"ל, ואעפי"כ אכתוב לך ג"כ קצת ממה שכתבתי לידידינו יצחק הנ"ל, כי באמת באם הסתכלו היטב כראוי בתשובתי הקצרות תמצאו בם טעם יותר הרבה, משמוצאים בהתשובות הגדולות משאר אנ"ש הכותבים באריכות גדול, כי לא המדרש עיקר,

אבל אני יודע את אנ"ש מפולין כי הם אוהבים מכתבים עם דרשות רבות ורוצים שיכתבו להם מהשגות גדולות ועליונות, ואינם מסתכלים בעצמם אם הם מוצאים בהמכתבים עם הדרשות והשגות הנ"ל ידיעות פשוטות ואמיתיות לידע איך להתנהג לעובדא ולמעשה בין בטובו ובין בעיקו, בין במילא דעלמא בין במילא דשמייא, בין בעלי' בין בירידה, אשר זה עיקר המכוון מכל הדרשות ומכל השגות,

ואני איני סובל הדרך הנ"ל לכתוב ולדבר מהשגות גדולות ונפלאות כי אם לדבר מתמימות ופשיטות אשר שם כלול כל הנצרך לכל אדם בכל דרגא ובכל זמן, וכן מובא ומבואר בכל ספרי אדומו"ר ז"ל לכל מי שמסתכל בם בעין אמת ובביטול שכל עצמו וזה הוא תוכן המכוון של אדומו"ר ז"ל כי העיקר לעובדא ולמעשה לכל אדם.

ומעניין הקיבוץ שאתה כותב לי שמתקרבים מכל מדינת פולין למקום אחד על ר"ה ומתנהגים בכל העובדות טובות כמו באומין על ר"ה בוודאי זה דבר יקר מאד, אבל יש בענין זה ג"כ סכנה גדולה שלא יצמח מזה ח"ו איזה התמנות לאיזה איש מהקיבוץ אשר זה גרוע מהכל וכל אחד מהקיבוץ צריך ליזהר בזה מאד שלא יהיו גורם לזה ח"ו ושלא יהי' לו חלק בזה באיזה ענווה פסולה... כי עד ביאת משיחנו אסור לקבל על עצמו שום התמנות ומנהיגות של שום אדם אפילו אם הוא מאנ"ש רק דעתו הקדושה של אדומו"ר ז"ל הגנוז בספריו הקדושים הוא הראש והמנהיג, של כל מי שרוצה להתקרב אל האמת.

ובוודאי מי שבקי יותר בתוכן כוונתו של אדומו"ר ז"ל השי"ת זיכהו בכוח יותר להסביר דבריו של אדומו"ר ז"ל, ולעורר בזה למי שציית לדבריו להתקרב אל האמת, בוודאי צריכין לקבל ממנו ביותר, אבל הכל בדרך ריע וחבר, לא בדרך ראש ומנהיג ח"ו.

ואודות זוגתך הצריכה לרפואה בל"נ כשאזכה להיות על הציון הק' אזכיר אותה לטובה השי"ת ישלח לה רפואה שלימה בתשח"י ובזה אסיים דברי.

ידידך הדו"ש בגו"ח (-לכאורה צ"ל בגו"ר) שמשון יחיאל אספאלין בארסקי

#shimshonbarski #yitzchokbreiter #breslov #nanach #nanachnachmanachmanmayuman #rabbis #rabbinachman #sophistication #letter #yitzchokmeirkorman

רבינו נחמן מברסלב אמר אני נהר המטהר מכל הכתבמים

ב"ה

בספר חיי מוהר"ן אות שלב - אמר אני נהר המטהר מכל הכתמים, עכ"ל.

לכאורה יש שני דרכים לפרש את זה, א' שרבינו הקדוש עובד ופועל לטהר את עם ישראל על ידי כל מיני תיקונים שהוא עושה. ואכן יש לפרש שהכוונה כמו טהרה במקוה ממש. וע' בערך הרמח"ל שכתב לשון מעין זה על המקוה. ויש להעיר שמצינו שבבית המקדש הים של שלמה היה עומד על י"ב פרות כנגד י"ב שבטי ישראל, הרי שיש דרך טהרה דרך שורש נשמות ישראל.

והנה זה שרבינו מטהר מכל הכתמים, כל, זה הכמות, וגם באיכות, שמטהר לגמרי בשורשו, וגם במהירות, כמו התיקון הכללי שיסד, שתוך כמה דקות ספורות עבר הכתם. ואכן רבינו נולד בשנת תקל"ב, ושנתיים אחר כך גילו חומר הנקיון החזקה של קלור chlorine bleach, כי עד אז היה להם איזה סוג חומר שלקח חדשים של עיבוד, ושנתיים אחר לידת רבינו כבר היה להם חומר חזק כזה שמיד מנקה נקיון חזק.

(והנה עוד חומר גילו – hydrogen peroxide, בשנת תקפ"ח, והתחילו לנקות איתו עד שנת תרמ"ב, אבל לא יצא לשימוש עולמי עד שנות תר"צ-. והנה סבא ישראל היה מפליג במספר שנות חייו, כי לכאורה לידתו היה בשנת תרנ"ז ונפטר בשנת תשנ"ה, שזה שנתיים פחות ממאה שנים, אך נשמע מסבא ישראל כמה פעמים הפלגות, והשם יודע כוונתו, ואכן נוכל להבין מזה שחייו שייכים לשנים הקדומים, וקבלת הפתק היתה בשנת תרפ"ב, והוא עוד גילוי יותר חזק ויותר מהר לנקיון).

נ נח נחמ נחמן מאומן

Blossoms of the Spring - Letter 24

Letter 24

B.H., 12 Eyar 719 (Wednesday, 20 May, 1959). Tiberius.

The desire of my heart more gracious than fine gold and gems, Mr. Z. Shazar, whose soul utterly yearns for the tzadik who opens the tough tendons of our hearts so that we do not get caught in the net of our (bodily) desires and so that we don't sleep away our days and our years. May Hashem lengthen his years with supernal pleasantness, in such a way that he will relinquish and nullify his wisdom and his intellect opposite the sweet light of the daas (-realization of knowledge) of the tzadik the true sage the aspect of Messiah.

Hartziger <dear of the heart> bruder <brother>! Givald <(exclamation of emphasis)> men shluft <we are sleeping>! Beez <until> ven <when> nuch vet men <will we still> shlufin <sleep>? The time goes, and roars, and storms, and runs, and flies (by) ardently, more (fleeting) than the shadow of a bird flying in the air, and (as for) the body it is possible that its day has come now! And what can we do for the final day? There is no wisdom and no counsel just to flee to the true tzadik, the elder of the elders, saba disabin <elder/grandfather of elders/grandfathers>[1], choice of the chosen tzadikim[2], who with his utter powerful greatness and wondrous strength[3] can rectify everything, even souls that are so defected and degenerate that it is impossible in any way to rectify them.

The main battle of Amulaik of every generation is dissent, that the falsehood strengthens against the truth, and just this was our depravation more than all the sins in the world, and of this it is said (Psalms 37:32-3), "The wicked person watches the tzadik expectantly etc. (and seeks to kill him) Hashem will not leave him in his hands!"[4] There is no greater derelict than this (person) who doesn't think of his tachlis (-purpose/end) and what will be of him in the future world – a world eternally long forever and ever, and goes after the (bodily) desires of his heart, and abandon himself from eternal life, and chase after desires of this world which is like a fleeting shadow and full of anger, and pain, and anguish, and misfortune.[5]

The tzadik looks at each one to bring him to the good tachlis (-purpose/end) and to close his eyes from the vanities of this world![6] Even though rebuke is a great thing, to rebuke one’s friend when one sees that he is not acting correctly, even still not every person is worthy to give rebuke, because through criticism of someone who isn’t worthy of giving rebuke, then not only does he not help with his rebuke, but he even spoils the smell of the souls who hear his rebuke, because through his rebuke, he evokes the bad odor of the bad deeds and bad character traits of the men that he rebukes. Like when there something with a bad odor resting stationary, as long as this thing is not moved, its bad odor will not be perceptible, but when this thing begins to be moved, then its bad odor is aroused, similarly when the rebuke isn’t worthy to rebuke, through this the bad odor of the bad conduct and the bad character traits of the people he rebukes are moved and aroused, and he thereby fouls their odor, and through this he weakens their souls. However, the call of the worthy rebuke, it strengthens the power of the soul, because he adds and gives a good smell in the souls through the call of his rebuke, and converts are made and one merits to perfect faith. And through this His glory, blessed He, is very greatly aggrandized.[7] Because the main glory of Hashem Yisburach is when people who are outside of holiness draw themselves inside of holiness, be it converts who converted, or baalay teshuva (people who repent and return to the fold) - because they also were outside, when they draw clos and they are brought inside, this is the main glory of Hashem Yisburach, “And so the name of the Holy Blessed One is exalted and honored above and below (Zohar, Yisro 69a).” And through this peace is drawn into the world![8] This matter of rebuke is from the things I wrote two years ago to the Prime Minister Mr. D. Ben Gurion. Attached here is the receipt for my letter. It is worthwhile to ask from him to show him (-you, in third person, referring to Z.S.) the letter, because it is very fascinating.

I received good tidings, that a special messenger came to my house form the Jewish Agency in Tel Aviv, and offered my daughter Ruth a good job (and) very suitable for her.

Abundant thanks and blessings from the within the depth of (my) heart for all the goodness and kindness he (-you) does with me every time, it is impossible to describe the greatness of our joy from this, because the whole time she did not have any work.

I hereby wish his wellbeing and his success, with love and brotherliness, and unity which is not contingent on anything whatsoever, and supplicate always on his behalf with all (my) heart. Regards to his (-your - third person) honorable, refined, and precious family, they should have life, and I call for peace (-regards) to all those under his auspices. See you.

            The transcriber Yisroel Dov Odesser – House of Zalman Odesser – Tiberias

Sometimes when a person criticizes himself or his friend, and begins to remind the bad things that he did, it is common that he will fall yet more and more, because he is very discouraged, and there are those who fell drastically due to this, and all of this stems from the aspect of improper rebuke which weakens the soul by arousing the bad odor of the sins. Because the main rebuke needs to be in the aspect of “leaning towards kindness[9],” to search and to find in oneself and in his friend, regardless, some good points, and the rebuke will be in the way of kindness, to strengthen oneself and his friend in Hashem Yisburach, and to trust in His enormous mercies, that He has by Him such kindness that all the bad conduct can be reverted into merits, even if he wilfully sinned very profusely Heaven forbid, “Because with Hashem there is kindness and with Him is abundant redemption (Psalms 130:7). Etc.” And the main rebuke will be in such a way that will strengthen himself and his friend to be aroused for Hashem Yisburach, and to begin from now (anew), and to draw close to Him blessed He, and not to cause further damage through his rebuke, that he will fall more Heaven forbid. And for such rebuke, one doesn’t merit, only through binding themselves to the Tzadik who is the aspect of Moshe, that through his rebuke he adds and gives a good aroma in the souls![10]

The world is full of screaming and groaning without measure, and everyone screams (of) money. And every single one screams with crazy cries, as if he is more deficient than the whole world, to the extent that their souls almost depart from the depth of their bitterness. And the main vitality is received from the Tzadik-foundation of the-world who sweetens all the time the bitterness of the world in wondrous ways, and through this (vitality), the bitterness is sweetened by itself with phenomenal mitigations, and everyone according to their proximity to the Tzadik and according to their faith in him, so will their bitterness be sweetened![11]

Faith is the entrance and the gate through which one enters into holiness.[12] And the main faith is to believe in “chidush hu-oalum” (-the novel creation of the world), which is impossible to understand intellectually in any way, just with faith. And the main configuration of faith is through the spirit of prophecy that is received from the true Tzadik who shines the light of faith in the world, even now even (-in the very state of things) now. Because through his holy spirit (/Divine Inspiration), the imagination is clarified, and one merits to faith, to believe in the beginning and the first novel creation, that is in “chidush hu-oalam” (-the novel new creation of the world), that Hashem Yisburach created His world, something from absolutely nothing (-ex nihilo), which is the essential faith!

His (-your, in third person) love and strong passion to hear true words compelled me and pressed me to write additionally what Hashem availed under my quill even in the weakness of my strength, not upon you.

The aforementioned transcriber

Yisroel Dov Odesser - Tiberius

For more letters of BLOSSOMS OF THE SPRING
http://naanaach.blogspot.com/2018/05/blossoms-of-spring-table-of-contents.html

For more English Breslov material
http://naanaach.blogspot.com/search/label/read%20online

נ נח נחמ נחמן מאומן      Na Nach Nachma Nachman MayUman

ספר אב"י הנחל

הוצאת נקדות טובות – מוגה מחדש לפי כתב יד של המחבר

לפי המכתבים המקוריים

אבי הנחל – מכתב כד

מכתב כד

ב"ה, י"ב אייר תשי"ט. טבריא

חמדת ליבי הנחמד מפז ומפנינים, מר ז.שזר, שכלתה נפשו להצדיק הפותח גידי קשיות לבנו בל נתפס ברשת תאוותינו ובל נישן ימינו ושנותינו. ה' יאריך שנותיו בנועם העליון, באופן שיסלק ויבטל חכמתו ושכלו נגד מתיקות אור הדעת של הצדיק החכם האמיתי בחינת משיח.

הארציגער ברודער! גיוואהלד, מען שלאפט! ביז ווען נאך וועט מען שלאפין? (אחי הנלבב! זה נורא! כי רדומים כולנו. עד מתי נהיה כולנו בתרדמה?) הזמן הולך והומה וסוער ורץ ופורח מאד, יותר מצילו של עוף הפורח באויר, והגוף אפשר עכשיו בא יומו! ומה נעשה ליום אחרון? אין חכמה ואין עצה כי אם לברוח לצדיק האמת, זקן שבזקנים, סבא דסבין, בחיר מבחירי צדיקיא, שבעוצם גדולתו ונוראות כוחו יכול לתקן הכל, אפילו נפשות פגומות ומקולקלות כל-כך, עד שאי אפשר להם להתקן בשום פנים.

עיקר מלחמת עמלק שבכל דור ודור הוא המחלוקת, שמתגבר השקר נגד האמת, ורק זאת היה בעכרנו יותר מכל העוונות שבעולם, ועל זה נאמר: "צופה רשע לצדיק וכו' ה' לא יעזבנו בידו"! אין מופקר גדול מזה שאינו חושב על תכליתו ומה יהיה ממנו בעלמא דאתי - עולם ארוך ולעולמי עד ולנצח נצחים, והולך אחר תאוות ליבו, ומפקיר עצמו מחיים נצחיים, ורודף אחר תאוות עולם הזה שהוא כצל עובר ומלא כעס ומכאובות ויגון ואנחה.

הצדיק מסתכל בכל אחד להביאו אל התכלית הטוב ולסתום עיניו מהבלי העולם הזה! אף על פי שתוכחה הוא דבר גדול, להוכיח את חברו כשרואה בו שאינו מתנהג כשורה, אף על פי כן לאו כל אדם ראוי להוכיח, כי על ידי תוכחה של מי שאינו ראוי להוכיח, אזי לא די שאינו מועיל בתוכחתו, אף גם הוא מבאיש ריח של הנשמות השומעות תוכחתו, כי על ידי תוכחתו הוא מעורר הריח הרע של המעשים רעים ומידות רעות של האנשים שמוכיחם. כמו כשמונח איזה דבר שיש לו ריח שאינו טוב, כל זמן שאין מזיזין אותו הדבר אין מרגישין הריח רע, אבל כשמתחילין להזיז אותו הדבר אזי מעוררין הריח רע, כמו כן כשהמוכיח אינו ראוי להוכיח, על ידי זה מזיזין  ומעוררים הריח רע של המעשים רעים ומידות רעות של האנשים שהוא מוכיחם ועל כן הוא מבאיש ריחם, ועל ידי זה הוא מחליש הנשמות שלהם. אבל קול המוכיח הראוי, הוא מחזיק כח הנשמה, כי הוא מוסיף ונותן ריח טוב בהנשמות על ידי קול תוכחתו, ונעשין גרים וזוכין לאמונה בשלמות. ועל ידי זה נתרבה כבודו יתברך מאד, כי עיקר כבוד השם יתברך הוא כשבני אדם שהם מחוץ לקדושה מקרבים את עצמם לפנים מהקדושה, הן גרים שמתגיירים, הן בעלי תשובה, שגם הם היו מבחוץ כשמקרבין ומכניסים אותם לפנים זהו עיקר כבוד השם יתברך, "וכדין אתעלא ואתיקר שמא דקדושא בריך הוא עלא ותתא". ועל ידי זה ממשיכים שלום בעולם! ענין זה של תוכחה הוא מהדברים שכתבתי לפני שנתיים לראש הממשלה מר ד. בן גוריון. רצ"פ הקבלה על מכתבי. כדאי שיבקש ממנו שיראה לו המכתב, כי הוא מענין מאד!

קבלתי בשורה טובה שבא לביתי שליח מיוחד מהסוכנות היהודית בתל-אביב.
והזמין את בתי רות לעבודה טובה ומתאימה מאד בשבילה.

רב תודות וברכות מקרב לב עמוק על כל הטוב והחסד שעושה עמדי כל פעם אי אפשר לתאר גודל שמחתנו מזה כי בכל הזמן לא היה לה שום עבודה.

הנני דורש שלומו והצלחתו באהבה ואחוה ואחדות שאינה תלויה בשום דבר כלל, ומעתיר תמיד בעדו בכל לב. דרישת שלום לכבוד משפחתו העדינה ויקרה שיחיו ואקרא לשלום לכל הנלוים אליו. להתראות

המעתיק ישראל דב אודעסר - בית זלמן אודעסר - טבריא.

לפעמים כשאדם מוכיח את עצמו או את חברו ומתחיל להזכיר המעשים רעים שעשה, אזי שכיח שיפול עוד יותר ויותר, כי נופל בדעתו מאד, ויש שנפלו מאד על ידי זה, וכל זה נמשך מבחינת התוכחה שאינה כראוי שמחלשת כוח הנשמה על ידי שמעוררין הריח רע של עוונות. כי עיקר התוכחה צריכה להיות בבחינת "מטה כלפי חסד", לחפש למצוא בעצמו וכן בחברו על כל פנים איזה נקודות טובות והתוכחה תהיה בדרך חסד, לחזק את עצמו ואת חברו בה' יתברך ולבטוח ברחמיו העצומים, שיש אצלו חסד כזה שגם כל המעשים רעים יכולין להתהפך לזכויות אפילו אם הרבה לפשוע מאד חס ושלום, כי עם ה' החסד והרבה עימו פדות וכו'. ועיקר התוכחה תהיה באופן שיחזק את עצמו ואת חברו להתעורר לה' יתברך ולהתחיל מעתה ולהתקרב אליו יתברך ולא שיקלקל יותר על ידי תוכחתו שיפול חס ושלום יותר. ולתוכחה כזאת אין זוכין כי אם על ידי שמקשרין עצמן להצדיק שהוא בחינת משה, שעל ידי תוכחתו מוסיף ונותן ריח טוב בהנשמות!

העולם מלא צעקות וגניחות בלי שיעור וכולם צועקים ממון. וכל אחד ואחד צועק בקולות משונות, כאילו לו חסר יותר מכל העולם, עד שכמעט יוצאת נפשם מעומק מרירותם. ועיקר החיות מקבלין מהצדיק יסוד עולם הממתק בכל עת מרירותא דעלמא בדרכים נפלאים ועל ידו ממתיקים מעצמו המרירות בהמתקות יתרות וכל אחד כפי קרובו להצדיק וכפי אמונתו בו, כמו כן נמתק מרירותו!

האמונה היא הפתח והשער שדרך בו נכנסין אל הקדושה. ועיקר האמונה הוא להאמין בחידוש בעולם שזה אי אפשר להבין בשכל בשום אופן כי אם באמונה. ועיקר תיקון האמונה הוא על ידי רוח נבואה שמקבלין מהצדיק אמת המאיר אור האמונה בעולם אפילו עתה גם עתה. כי על ידי רוח קדשו נתברר המדמה וזוכין לאמונה להאמין בההתחלה והתחדשות הראשון דהיינו בחידוש עולם שהשם יתברך ברא עולמו יש מאין המוחלט שזה עיקר האמונה!

אהבתו ותשוקתו החזקה לשמוע דיבורים אמיתיים אלצני ודחקוני להוסיף לכתוב את אשר הזמין ה' תחת קולמוסי גם בחלישת כוחי לא עליך.

המעתיק הנ"ל.

---

[1] In The Life of Our Leader Rabbi Nachman article 272, Rabbi Nachman is quoted as asserting that he is "saba disabin," and Rabbi Nussun offers a deep insight into this, see there. However, his insight avoids recognition of the most apparent inference to the holy soul who reveals great secrets to Rabbi Shimon Bar Yochai in the Zohar, this soul is attributed to Adam, and this would concur with the Breslov tradition that Rabbi Nachman attained the soul of Adam which had departed from him as he decided to sin. Today it is popular to say that Rabbi Nachman was asserting that he was this exact soul. This may or many not be, I am not privy to such high secrets. The title "saba disabin" most probably denotes a correlation to the Divine Countenance of Erech Anpin which the Zohar also refers to as "saba disabin" (see the explanation in Adir Bamurom page 114), however, one must be very aware not to confuse the two, one being a soul created by G-d, and the latter being an actual Divine Countenance.

[2] Descriptive used in the end of Ullim Litroofuh, Letter of Rabbi Naftoli, and in a few more letters from Saba.

[3] Ullim Litroofuh 435.

[4] Likutay Halachos, Yoreh Daya 1, Meat With Milk end of 5:29.

[5] Oatzar Ha-yeeruh, Fear and Service of Hashem and Breaking All Bad Desires 142 from Likutay Halachos, Choshen Mishpat 2, Hefker and Nichsay Hagair 3.

[6] Likutay Moharan and Tefilos 65.

[7] Likutay Moharan, volume II, Torah-lesson 8.

[8] Likutay Moharan 14.

[9] This is the sixth of the Thirteen Divine Attributes, Tractate Rosh Hashana 17a.

[10] Oatzar Ha-Yirah, Rebuke and to Speak With One’s Friend about Fear of Heaven 1. Aitzoas Yishuroas – Straight Advice, Toachuchuh – rebuke 1. (Summed up from Likutay Halachos, Orach Chaim 1, Tzitzis 5:7).

[11] Ulim Litrufah – Leaves of Healing, letter 66.

[12] Likutay Halachos, Yoreh Daya II, Honor of ones Rabbi and the Talmid Chuchum 3:13.

Na Nach Nachma Nachman MayUman                           נ נח נחמ נחמן מאומן         

רבי שמעון בר יוחאי אצל רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב בלג בעומר

ב"ה

הדיבור הזה שמעתי שהוא מובא בהשמטות:

אמר רבי נחמן יום אחד כשעשו אצלו לג בעומר,

אמנם שם במירון שמחים אבל רבי שמעון כאן

נ נח נחמ נחמן מאומן