עשה לך רב לפי אגרת הרמב״ן

ב"ה

יש כמה גירסאות לאגרת הרמב״ן 

בסידור האשכול:

ודבריך יהיו באימה וביראה כעבד לפני רבו, ותתביש מכל אדם, ואם יקראך איש אל תענהו בקול רם רק בנחת כעומד לפני רבו הקב"ה.

הרי הרמב"ן קובע לקורא אגרתו שהרב שלו הוא הקב"ה.

נ נח נחמ נחמן מאומן 

FINDING RABBEINU EVERYWHERE

Today I went to the Sanhedria cemetery here in Yerushalaim, to pray at kivrei tzaddikim and to do hisbodedus.

As I was walking among the tombstones (no, it's not morbid at all!), the inscription on one of them caught my attention. It said, "שולמית באומן", which I read as, "Shulamit in Uman". For a moment, I was puzzled, "How can it say that she is in Uman when, in fact, she is right here in Yerushalaim?" Then I realized, of course, that what I'd thought was a location was really that lady's last name - "Bauman".

Then, as I was waiting for a bus to go home, I heard a young man yell into his cellphone, "Rabbeinu, ma nishma?" ("Rabbeinu, how are you doing?")

If you hit the right wavelength, then Rabbeinu and Uman are going to be with you wherever you are and wherever you go.

Parable of the dripping water on stone and parable of little flame on glass

 HH
In Avos DiR' Nussun chapter 6 we learn that Rabbi Akiva drew great encouragement and hope from seeing how drops of water wore down stone - certainly words of Torah which is likened to iron can reach and mold his heart.

If you put a small flame to glass, the heat accumulates until the glass explodes. So keep pouring out holy words of prayer and Torah, eventually they accumulate and you will be on fire.

Na Nach Nachma Nachman MayUman

WHEN YOU FIND YOURSELF UNDER ATTACK

Rabbeinu says in Torah 8 that it is forbidden to provoke the wicked (which can also be understood as one's own Evil Inclination) because their strength is short-lived but very powerful, like a storm wind.

So what can we do when this storm wind suddenly threatens us, from the outside and especially from the inside? As always, I found a solution in the gematrias.

The phrase "רוח סערה" ("a storm wind") has the same numerical value as the famous passuk (Tehillim 118, 8): "טוב לחסות ביהוה" ("It's good to take refuge in Hashem"). What's more, the words "אמת ואמונה" ("truth and faith") also have the same gematria.

So here is a complete prescription: when the evil storm wind tries to blow us away, we have to sit tight, take shelter in Hashem, and believe that it will pass. After all, we have a guarantee from Rabbeinu that, sooner or later, it will pass.

נקודה טובה יכול להיות לרע

 ב"ה

ליקוטי מוהר"ן 

תורה רפב

צריך לחפש ולמצוא בו איזה מעט טוב.

יש להעיר שמצינו ענין אבק לשון הרע שלא לספר אפילו מהטוב, שמתוך שבחו בא לגנותו. וכן מצינו בפרשת בהעלותך שבני ישראל עשו את הפסח בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים בחדש הראשון, ואילו חומש במדבר מתחלת באחד לחדש השני, ופרש רש"י ז"ל (במדבר ט:א) ולמה לא פתח בזו, מפני שהוא גנותן של ישראל, שכל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר לא הקריבו אלא פסח זה בלבד, ע"כ. הרי נקודה טובה – שעשו את הפסח, חשוב גנות.

 

נ נח נחמ נחמן מאומן

רבינו מציל מגיהנם

 ב"ה

ספר חיי מוהר"ן

חיי מוהר"ן רכה: שבהפאות יוציא אותו מהגיהנם. עיין בחלק ה' מאומן ערך גיהנם שהוא בגמטריא נ נח. ועיין עוד שם בחלק ה' מאומן, בערך תפילה – פרק הרחב פיך ואמלאהו, כבר כתבנו בס"ד שפאות עם הד' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, אי נמי, הפאות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה (וחבר אחד ר.א. דרש בפה-אות, אפילו אמר אות אחת של קדושה, וכן פה-אות בגמטריא הפאות כנ"ל. ר' שלמה קרליבך אמר שהפאות מקשרים המוח והלב). וע' לקמן אות רחצ איך שדוד המלך הוציא את אבשלום מכל השבעה מדורי גיהנם וכו'. וע' בעירובין דף יט שאברהם אבינו מציל מגיהנם כל מי שלא שיקר בבריתו ולבוא על נכרית (והנה הברית הוא סוף הגוף, כידוע בסוד שד"י שאמר לעולמו די, וכן הפאות הם הסוף הקצה של הראש). וע' בספר ברית מנוח, דרך האהבה, נקוד התשיעי ז"ל וכל אדם מישראל שנמול בבשרו וכל מה שעשה אמת שיתן דין ומשפט, ויבא באלו האשות אשר זכרתי למעלה.   ועוד כאשר אחד מבני ישראל כשנכנס במקום זה, מפני רב חבה יוצא אש מלפני המציאות, ומקרר האשות לבל יתלהט בתקף האשות, ויושב שם שנים עשר חודש לא בגן עדן ולא בגיהנם, ועל כן אמרו שאין מבני ישראל יורש גיהנם ולא על צד אחר שתחשב וכו' ע"ש. וע' בפירוש לספר ברית מנוחה למהרח"ו (רמ"ק - פרק יד) שכז"ל וכל מי שנימול יוצא אש מן האצילות, והוא אש המקרר את ז' מיני אש אלו וממתקן ושם נידון, אמנם הגיהנם האמיתי הוא למטה בקליפות כנודע, ושם הוא גיהנם לאומות העולם ולפושעי ישראל שלא נימולו, ע"כ.

בספר ברית מנוחה, דרך השכל, שמות של שרי המשמרות השומרים משמרות כחות השם וכו' מספר לט ז"ל והממנה על יציאות הנפש שלא תכנס לגיהנם והוא מן כת השורפים וזה שמו נרגסיא"ל גבור מאד, ע"כ. נרגסיא"ל בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אכן הבטחת רבינו להוציא, ואילו המשמעות של כח מלאך זו שלא יכנס כל עיקר. ועיין לקמן בענין אברהם אבינו שאינו מניח ליכנס, ורבינו מציל אפילו לאלו שכבר נכנסו, וי"ל שזה בכח מאומן.

וע"ע בריש ספר אדיר במרום באריכות שמסביר מש"כ שם בעמוד כ' ז"ל ועל כן בעלות רבי שמעון בר יוחאי זללה"ה לאימא בסוד המערה כנ"ל, היה צריך להוציא כל נשמות ישראל מאחיזת התהום שהוא הגיהנם, עכ"ל.

 

למה צריכים הבטחת רבינו ולא מספיק לסמוך על אברהם אבינו.

בעולם מספרים מעשה מבחור שרצה ליכנס לישיבת בריסק, ושאל אותו הראש ישיבה א.י. למה הוא הולך לאומן, והזכיר את ההבטחת רבינו, אז הראשי ישיבה שאלו אותו מה חסר בהבטחת אברהם אבינו, והבחור ענה לו בחכמתו, שעדיף לו להימשך על ידי הפאות. ויש להבין דבריו בכמה דרכים.

אכן יותר נראה שהבטחת רבינו קאי אפילו על אלו שאינם בכלל הבטחת אברהם אבינו, כי מבואר במדרש רבה (וירא פרשת מח) א"ר לוי לעתיד לבוא אברהם יושב על פתח גיהנם ואינו מניח אדם מהול מישראל לירד לתוכה, ואותן שחטאו יותר מדאי מהו עושה להם, מעביר את הערלה מעל גבי תינוקות שמתו עד שלא מלו ומניחן עליהן, ומירדן לגיהנם, הדא הוא דכתי (תהלים נה:כא) שלח ידיו בשלומיו חלל בריתו, ע"כ. הרי מבואר שאברהם אבינו לא נותן ליהודי נימול אפילו ליכנס לגיהנם[1], ורק אם חטאה יותר מדאי אז מורידו לגיהנם. ועל אלו שהם כבר בגיהנם ר"ל קיימא הבטחת רבינו – שבהפאות יוציא אותו, יוציא דייקא, כי כבר עבר את שמירת אברהם אבינו מבחוץ, וכבר ירד לגיהנם.

ועיין בספר מגלה עמוקות מהדורה תנינא פרשת וירא שהביא מדרש (וכן כתוב בהקמת פירוש הרוקח עה"ת) אברהם יושב על פתח גן עדן וכל הנימול מוליכהו לגן עדן, ואליעזר עבד אברהם יושב על פתח גיהנם, וכל הבועל ארמית והמושך ערלתו מגרר הוא אותו לגיהנם, 'קדקד שער מתהלך באשמיו' (תהלים סח:כב), וכדאיתא ברבה (פרשת צו ט:ה אלו בני אדם שנוהגים היתר בשפחות הקב"ה תולה אותם בקדקדיהם לעתיד לבא), ע"כ.

והנה מבואר בזה שאילו שלא זוכים להינצל מגיהנם על ידי אברהם, הם דייקא נתלים בקדקדיהם – שזה בחי' תליה בפאות, כמו שמצינו (ירמיה מח:ה-מה) ותאכל פאת מואב וקדקד בני שאון (והוא כענין חזון בלעם – במדבר כד:יז ומחץ פאתי מואב וקרקר כל בני שת, ק"ר-ק"ר בחי' מצפ"ץ, שם אלקים מלא ביו"ד, שעל הפאות), ואיתא בכוונות, דרושי ויעבר, דרוש ז', כל א"ל הוא ה"ן וכו' ונמשכין משני פאתי הראש, הרי הם ד' א"ל העולים בגי' קדקד וכו', ע"ש. ולכן אתי שפיר שדייקא אלו שנתלו בפאות שלהם, רבינו יפלטם וימלטם בפאות.

נ נח נחמ נחמן מאומן

---

[1] וצ"ב כי מבואר בספר עמק המלך ובעוד מקומות שהדרך לגן עדן עובר בתוך גיהנם. ועיין במדרש לקמן שמובא מספר מגלה עמוקות והרוקח, שאברהם אבינו מוליכהו לגן עדן, ונראה שכן הדבר, שלא מספיק להצילו מליכנס לגיהנם, אלא צריך להעביר אותו את הגיהנם איך שהוא לגן עדן.

נ נח נחמ נחמן מאומן

אחז בן יותם

 ב"ה

ספר מלכים ב

ב:טז:ב בן עשרים שנה אחז במלכו ושש עשרה שנה מלך בירושלים ולא עשה הישר בעיני ה' אלקיו כדוד אביו.

שנה בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. במלכו ושש, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הישר ע"ה בגמטריא רבי נחמן בן פיגא, ובגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הט"ו אותיות. עשה ע"ה בגמטריא רבינו נ נח.

הראשי תיבות של: עשרים שנה אחז במלכו ושש עשרה שנה, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. ועם הכולל בגמטריא רבינו נחמן מברסלב.

הסופי תיבות של: בן עשרים שנה אחז במלכו בגמטריא נ נח.

כ' שנה, כ' זה בחי' כתר ובחי' יו"ד, ומלך י"ו שנה, הרי צורת א – יו"י. שזה בחי' תשובה כמבואר בליקוטי מוהר"ן תורה ו'. כל כך המתינו לו לעשות תשובה. [עיין בספר כסא נכון, אחז גמטריא י"ו (-גם פעמיים י"ו עושה צורת א' כידוע) כמנין שנים של מלכות אביו, אולי יחזר ויתקן באותן השנים וכו']. ועיין שם בתורה ו' שזה ענין זובח תודה יכבדנני. אחז ע"ה בגמטריא זבח. ובשער הגלגולים הקדמה לו ז"ל שמעתי ממורי ז"ל דראשי תיבות של 'אשר חלב זבחימו' (דברים לב:לח) הם אחד, והוא סוד גלגול אחז בן יותם, ואיני יודע כונת הענין למה נרמז כאן, עכ"ל, ובבן יהוידע בסנהדרין קג. כתב כי חלב זבחמו בגמטריא עבד ה', ואם זבחימו עם י', בגמטריא עבד הא-ל, שסופו נתקן. ולפי תורה ו' אתי שפיר, גם ענין הזבח, וגם לשון חלב, כענין האווזי דשמיטן גדפייהו משמנייהו – 'שאוחזין' לשון אחז, עצמן בבחי' שמנת עבית.

בפרשת בהעלותך (במדבר י:טז) ועל צבא מטה בני זבולן אליאב בן חלן. ראשי תיבות של זבולן בן חלן – באחז. וכן אליאב, אל – אב"י – אחז בן יותם. וכן ג' אותיות הראשונות של זבולן ע"ה בגמטריא אחז. אחז גמטריא י"ו שעושים אות ז'.

נ נח נחמ נחמן מאומן