אם חפץ בנו ה' (שלח - במדבר יד:ח)

ב"ה
בשמונה עשרה, נוסח עדה המזרח, בברכת רצה שלפני מודים, שהוא בחי' רצון, בחינת משה רבינו, "ואתה ברחמיך תחפוץ בנו ותרצנו" ומי שישים לבו מה זה, שהשם יתברך חפץ ביקרו, והרי הוא בשר ודם מחומר נחרץ, והשם יתברך חפץ בו, ורוצה בו (ונראה שזה כנגד בחי' חיה שהוא עיקר בחי' משה רבינו, ויחידה. ונראה עוד שחפץ בנו בחי' אבא ובחי' סדר ב' של היחודים של הרמחל שהאלקות מתלבש ישר בצדיקים, ותרצינו, א"א וסדר הג', ודוק), מי שיתבונן בזה תסמור שערות ראשו, וכעין כאשר מבקשים חן ושכל טוב בעיני אלקים, היתכן?! הלוא אין חכמה ואין תבונה נחשב לכלום לפניו יתברך. ואי אפשר להאריך בזה, רק כל אחד כפום מה דמשער ליביה.

נ נח נחמ נחמן מאומן