Blossoms of the Spring - Letter 30

 

Letter 30

 

BH (Blessed/with the help of Hashem), midnight of Tuesday 25 Tishray (5)720. Tel Aviv. [Tuesday, October 27, 1959]

 

My heart and my soul, Mr. Z. Shazar, who refines and polishes his soul radiantly in the supernal brilliant light which are completely new which have been revealed in our generations, Shalom, and life, and all (that is) good.

 

Even someone who merits to find for himself a true friend, who received from the true Tzadik words of truth which truly help his soul, nevertheless he still needs great effort and copious searching until he can find and attain the pleasantness of the truth of his holy aitzoas (advice/remedies/pointers), upon which his fundamental Jewishness is contingent; because for a person with bicheera (-free choice) it is extremely difficult to help[1], just with the very extremely wondrous kindnesses of Hashem which the true Tzadik draws at all times, but for this it is necessary at the very least some sort of “issaroosa dilissata” (-awakening/initiative from below), and therefore this enterprise, to work with people to draw them close to the real truth, is very extremely deep, ‘deep, deep who can find it (Koheles 7:24), and this necessitates abundant searching and seeking, be it from the friend or from the student, and then if he searches truly, certainly he will find (it)!

 

The Rav R. Yudel o.b.m. from Medvidevka, at the beginning of his drawing close, Rabbainu za.tza.l. (memory of the Tzadik for blessing) said to him: When one’s desire is to draw close to the truth, then the falsehood (“shehkehr”) intensifies, and when one surmounts the impediments and breaks them, then from the falsehoon – SheKeR is made (the anagram -) KeSheR – knot/connection – (Yiddish:) vestoo shoyn zayen mikoosher tzoo meer kul yimay chayechu [You will already be connected/tied with me all the days of your life].[2]

 

The Rav (-rabbi) the tzadik R. Yikuesiel, the Magid (-one who gives over lectures and discoursed, but often just another title for rabbi) of Tirhovitza o.b.m., he is (the one) who merited (inordinately) more than all the renowned (rabbis) of his generation, to humble himself under Rabbainu za.tza.l. (memory of the Tzadik for blessing), and to stand before the glory of his holiness, in fear and fright, and also the men of his persuasion and his progeny drew close through him to Rabbainu o.b.m.![3]

 

The Tzadik R. Yitzchok Isaac, he too was from the men of the aforementioned magid, and he was engaged in commerce, in the business of coin (currency?) exchange; and when he came to Rabbainu za.tza.l. he fired up his heart for the devotion of Hashem, like flame of fire mamash (-really, actually), and he (Rabbainu) instructed him to accept upon himself special practices according to the root of his soul. And one of the practices that he instructed to accept upon himself, which was heavier and harder than all of them, that is – one whole year he was not to speak with any person even one word, and afterwards he (R.Y.I.) travelled to his home. And immediately upon arriving at his home, he divested himself completely from engagements of this world, and he did not speak with anyone, as was instructed of him, and from when he rose until he went to bed, his lips did not cease from Torah and prayer. And immediately there arose on him quarrels, and very great antagonism from his whole family, and especially from his father-in-law and his wife, and they copiously spoke and called him names, like stabbings from a sword mamash (-really), and they called him insane, and other similar epithets. And Rabbainu o.b.m. saw with ruach hakodesh (-Divine inspiration) the enormity of his bitter heart from their evil words, and he (Rabbainu) feared very much lest he (R.Y.I.) falls from his devotion Heaven forbid, through this. And immediately he (Rabbainu) called with alacrity to one of his men, and instructed him to rent for him immediately a wagon to Tirhovitza, and he sped there quickly, and he arrived there at night, and he put himself up with the wagon by the house of the father-in-law of R. Yitzchok Isaac o.b.m. who lived with him together. And he knocked on the dorr for them to open for him, and he entered there. And his father-in-law raised his eyes, and he saw, and behold Rabbainu za.tza.l. had come to his home, and he was very astonished and amazed over this. And R. Yitzchok Isaac o.b.m. was in his room, and he was reciting then Kreyas Shema (-Hear Oh Israel) before sleeping, with great strength, with very enormous and wondrous divaikus (-clinging/binding to HY, rapture); And Rabbainu za.tza.l. heard, and he didn’t want to enter his room and show himself before him, so as not to disturb him and interrupt him in middle of his recitation. So in the interim Rabbainu o.b.m. began to rebuke his (-the) father-in-law regarding his bad way, for tormenting his son-in-law with such harsh oppression. Also (-this included), Rabbainu o.b.m. asked him: “Behold in the morning when you don tefillin, and on your hand you wind yourself with straps of animal hide, and with your mouth you are silent and mute[4], and you don’t want to say any utterance then – if there would stand before you then some uncircumcised one (-a gentile), who never saw or heard of such a thing ever, would he not say of you that you are insane. Similar are these words of you mouth as well, that you say about your son-in-law that he went out of his mind over what he does the will of the Creator blessed He, according to His hidden ways which He lets us know through His loyal servants.” And more similar words such as these he spoke and rebuked him, until his (-the) father-in-law was very regretful over this, and accepted upon his not to continue anymore to torment him from that day on. And after R. Yitzchok Isaac o.b.m. finished his recital of Shema, (Rabbainu) appeared before him, and his (R.Y.I.’s) heart was extremely filled with joy and happiness, so that (Rabbainu) mamash (-really) revitalized him. And in the morning, Rabbainu o.b.m. rose early, and returned to his house, and from then on Rabbi Yitzchok Isaac o.b.m. engaged in his devotion without dissent or opposition![5]

 

R. Yitzchok Yehuda o.b.m of Teplik, before his drawing close to Rabbainu za.tza.l., he was a big famous [rabbi] in many cities, and they would give (him) “pidyoanoas” [redemptions – donations to redeem themselves]. And afterwards, when he recognized the truth of Rabbainu o.b.m., he left and distanced from upon himself the practices of his fame, and he accepted upon himself the yoke of His devotion blessed He with wholeheartedness and simplicity, and he didn’t turn away his face either from all the degradations and the shaming that he had because of this, and he returned to Hashem with all his heart and soul, like the rest of the men of Rabbainu o.b.m..[6]

 

Faith alone, that one believes in the tzadik, and draws himself to him, even if he does not receive from him anything – this of itself is extremely good, because through the faith and the drawing close itself, his bad is consumed and he is turned around into the essence (“mahus”) of the Tzadik, just (necessary) that his intentions are for Heaven.[7] Rabbainu o.b.m. chastised someone who had been close and became alienated, and afterwards he returned and came to him. He (Rabbainu) spoke up and said: “ Even if many years transpire and one does not budge and rise from his level, just, he stands on his original level like at the beginning, and even if he is worse than at the beginning – if he is close to the true Tzadik, the drawing close itself is extremely good without beyond measure or calculation.[8] Behold there are men by me, that I do not know if the depth of hell would be sufficient before them, for if they would be able to dig under the depth of hell they would dig, and through me they drew close to Hashem Yisburach etc.![9]

Rabbi Nussun o.b.m. on the day of his passing said to his men these words <Yiddish>: “<afeeloo> even if, <men zul zayen dehr ehrgisitehr> one is the worst, <bal avayra> sinner, <ubee> but, <men halt zich in rebbin> he holds himself in/by the Rebbe, <vet men> then, <bivadaye> certainly, <teshuva tun> he will repent, <oon men vet hubin> and he will have, <a tikkun> a rectification!”[10]

 

The transcriber and arranger, who wishes his (your – third person) wellbeing and success, with fierce love, with all (my) heart and soul.

                                                                        Yisroel Dov Odesser

MORE LETTERS OF BLOSSOMS OF THE SPRING

MORE ENGLISH BRESLOV LITERATURE 

#letter30 #blossomsofthespring #zalmanshazar #translation #nanach #breslov #rabbinachman #yisroeldovodesser #sabayisroel #ebayhanachal #tzadik #hope #nodespair #torment #opposition #challenges #trials #tribulations #trialsandtribulations 

 

 

 

אב"י הנחל – לפי המכתבים המקוריים – הוצאת נקודות טובות

 

מכתב ל

 

ב"ה, חצות ליל שלישי כ"ה תשרי תש"כ. תל-אביב

ליבי ונפשי, מר ז.שזר, המזכך ומצחצח את נפשו באור הצחצחות העליונות החדשות לגמרי שנתגלו בדורותינו, שלום וחיים וכל טוב.

אפילו מי שזוכה למצוא לעצמו חבר אמיתי, שקיבל מהצדיק האמיתי דברי אמת המועילים לנפשו באמת, אף על פי כן עדיין צריך יגיעה גדולה וחיפוש הרבה עד שיוכל למצוא ולהשיג נעימות אמיתת עצותיו הקדושות, שעיקר יהדותו תלוי בהם, כי לבעל בחירה קשה מאד לעזור, כי אם בחסדי ה' הנפלאים מאד מאד שממשיך הצדיק האמיתי בכל עת, אבל צריכין לזה על כל פנים איזו אתערותא דלתתא, ועל כן זה העסק, לעסוק עם בני אדם לקרבם אל האמת לאמיתו, עמוק מאד מאד, עמוק עמוק מי ימצאנו, וצריכין לזה חיפוש ובקשה הרבה, הן מהחבר הן מהתלמיד, ואז אם יחפש באמת, בוודאי ימצא!

הרב ר' יודל, ז"ל, ממדווידבקא, בתחילת התקרבותו אמר לו רבנו, זכר צדיק לברכה: כשרצונו להתקרב אל האמת אז מתגבר השקר, וכשמתגברין על המניעות ומשברין אותם, אז נעשה מ"שקר" "קשר" - וועסטו שוין זיין מקושר צו מיר כל ימי חייך! (אתה כבר מובטח שתהיה מקושר עימי כל ימי חייך).

הרב הצדיק ר' יקותיאל, המגיד מטירהוביצה, ז"ל, הוא אשר זכה ביותר מכל המפורסמים שבדורו להכניע את עצמו תחת רבינו, זצ"ל, ולעמוד לפני הדרת קדושתו באימה ופחד, וגם אנשי מקורביו יוצאי חלציו נתקרבו על ידו לרבנו זכרונו לברכה!

הצדיק ר' יצחק אייזיק, גם הוא היה מאנשי המגיד הנ"ל, והיה עוסק במשא ומתן, בעסק חילוף מטבע, ובבואו לרבינו זצ"ל, הלהיב את לבבו לעבודת ה' כלבת- אש ממש וציוה עליו הנהגות מיוחדות כפי שורש נשמתו. והנהגה אחת ציוה עליו, שהיתה כבדה וקשה מכולם, היינו - שנה תמימה לא ידבר עם שום אדם אפילו תבה אחת, ואחר כך נסע לביתו. ומיד בבואו לביתו, הפריש את עצמו מעסקי העולם הזה לגמרי ולא דיבר עם שום אדם, כאשר ציוה עליו, ומקומו עד שוכבו לא משו שפתיו מתורה ותפילה. ומיד נתעורר עליו מריבות ורדיפות גדולות מאד מכל משפחתו, ובפרט מחותנו ואשתו, והרבו לדבר ולבטא כנגדו בביטויים, כמדקרות חרב ממש, וכינו אותו בשם יוצא מהדעת ועוד כיוצא בכינויים כאלה ורבנו, ז"ל, הביט ברוח קדשו את גודל מרירות לבבו מדבריהם הרעים ונתיירא מאד, שלא יפול מעבודתו, חס ושלום, על ידי זה. ומיד קרא בזריזות לאחד מאנשיו וציוה לו שישכור בעבורו תכף עגלה לטירהוביצה, ורץ לשם במהירות והגיע לשם בלילה, והעמיד את עצמו עם העגלה אצל בית חותנו של ר' יצחק אייזיק, זכרונו לברכה, שישב עימו ביחד. והקיש על הדלת שיפתח לו, ונכנס לשם. וישא חותנו את עיניו וירא והנה רבינו, זצ"ל, בא לביתו, ויתפלא וישתומם מאד על זה. ור' יצחק אייזיק, ז"ל, היה בחדרו וקרא אז קריאת שמע לפני השינה, בכח הגדול, בדבקות עצום ונפלא מאד, ורבינו, זצ"ל, שמע, ולא רצה לכנס בחדרו ולהתראות בפניו, כדי שלא יבלבלו ויפסיקהו באמצע קריאתו. ובתוך כך התחיל רבינו, ז"ל, להוכיח את חותנו על דרכו הרע, על שהוא מיסר את חתנו ביסורים קשים כאלה. גם שאל אותו רבינו, ז"ל: "הלא בבוקר כשאתה מניח תפילין, ובידך אתה מכריך את עצמך ברצועות של עור בהמה, ובפיך אתה מחשה ודומם ואינך רוצה לדבר אז שום דיבור אם יעמוד אז לנגדך איזה ערל, שלא ראה ושמע כזאת מעולם, האם לא היה אומר עליך שאתה יוצא מהדעת. כן גם אמרי פיך האלה, שאתה אומר על חתנך שהוא יוצא מדעת על שעושה רצון הבורא יתברך, כפי תעלומות דרכיו אשר יודיענו על ידי עבדיו הנאמנים". ועוד כיוצא בדברים כאלה דיבר והוכיחו, עד שנתחרט מאד חותנו על זה, וקיבל על עצמו לבל יוסיף עוד לייסרו מהיום ההוא והלאה. ואחר שגמר ר' יצחק אייזיק, ז"ל, קריאתו את "שמע", נתראה בפניו, ונתמלא מאד לבבו בגילה ושמחה עד שהחיה אותו ממש. ובבוקר השכים רבינו, ז"ל, ושב לביתו, ומאז והלאה עסק רבי יצחק אייזיק, ז"ל, בעבודתו בלי מונע וחולק!

ר' יצחק יהודה, ז"ל, מטפליק, קודם התקרבותו לרבינו, זצ"ל, היה מפורסם גדול בעיירות רבות והיו נותנים לו פדיונות. ואחר-כך, כשהכיר אמיתתו של רבינו, ז"ל, עזר והרחיק מעל עצמו הנהגת פרסומו, וקיבל על עצמו עול עבודתו יתברך בתמימות ופשיטות, ולא הסב את פניו גם מכל החרפות והבושות שהיו לו מחמת זה, וישוב אל ה' בכל ליבו ונפשו, כשאר אנשי רבינו, ז"ל!

האמונה לבדה, שמאמין בהצדיק ומקרב עצמו אליו, אפילו אם לא יקבל ממנו כלל - זה בעצמו טוב מאד, כי על ידי האמונה וההתקרבות לבד נאכל הרע שלו ונתהפך למהות הצדיק, ובלבד שיהיה כוונתו לשמים. רבינו, ז"ל, הוכיח את אחד שהיה מקורב ונתרחק, ואחר-כך חזר ובא אליו. ענה ואמר: אפילו אם עוברים כמה שנים ואינו נעתק ועולה ממדרגתו, רק הוא עומד במדרגתו הראשונה כבתחילה, ואפילו אם הוא גרוע יותר מבתחילה - אם הוא מקורב לצדיק האמיתי, ההתקרבות בעצמו הוא טובה מאד בלי שיעור וערך. הלא יש אצלי אנשים, שאיני יודע אם השאול תחתיות היה די לפניהם, שאם היה אפשר להם לחתור תחת השאול תחתיות היו חותרים ועל ידי נתקרבו להשם יתברך וכו'.

רבי נתן ז"ל ביום הסתלקותו אמר לאנשיו בזה הלשון: "אפילו מען זאל זיין דער ערגסטער בעל עברה, אביא מען האלט זיך אין רבין וועט מען בודאי תשובה טאן און מען וועט האבין א תיקון!" { אפילו אם האדם הוא בעל עברה הכי גרוע, אבל הוא מחזיק את עצמו ברבי, בוודאי יעשה תשובה ויקבל תיקון}.

המעתיק והמסדר, הדורש שלומו והצלחתו באהבה עזה, בכל לב ונפש.

ישראל דב אודעסר

 

 

נ נח נחמ נחמן מאומן

---

[1] Chayay Moharan – The Life of Our Leader Rabbi Nachman, article 197.

[2] Koachvay Ohr, Anshay Moharan 23.

[3] Koachvay Ohr, Anshay Moharan 24.

[4] From the time one begins to affix the Tefillin on the arm until after properly affixing the tefillin on the head, it is not permissible to speak.

[5] Koachvay Ohr, Anshay Moharan 25.

[6]  Koachvay Ohr, Anshay Moharan 27.

[7]  Likutay Aitzoas, Tzadik 73.

[8]  Chayay Moharan – The Life of Our Leader Rabbi Nachman, article 315.

[9] Chayay Moharan – The Life of Our Leader Rabbi Nachman, article 310.

[10] Ulim Litrufa – The Passing of Rabbi Nussun.