ב"ה
שלמה
קרלבך היה אומר בשם מוהרנ"ת
בלקוטי הלכות (וכמדומני
שמצאתי את זה שם ביורה דעה)
שעיקר
הישועה בזה שיוסף עמד בנסיון של אשת פוטיפר
ושמר את הברית קודש, הוא
שעל ידי זה הוא עמד באהבתו לאחיו,
כי
לולא היה נפגם ונכשל היה נופל מאהבתו
לשנוא אותם. וזה
כלל גדול עצום, שהחטאים
הם הם הגורמים לנו רחמנא ליצלן ליפול
מאהבת אחינו בני ישראל, וגורם
חס ושלום לחוסר סבלנות ולשנאה.
וכל
מה שאנו זוכים לישמור מן החטא ולהיות
שלמים בתיקון הברית, נוכל
להגביר את האהבת ישראל. והנה
שוב ראיתי יסוד זה כמעט בפירוש בזהר הקדוש
בקיצור נמרץ:
זהר
פרשת מקץ (קצח.)
בְּגִין
כָּךְ אִית לֵיהּ לְבַר נַשׁ לְאִסְתַּמָּרָא
מֵאִלֵּין חוֹבִין וּלְפַשְׁפְּשָׁא
בְּהוֹן כִּדְקָאֲמָרָן בְּגִין דְּלָא
יִשְׁלְטוּן עֲלוֹי אִנּוּן יְמֵי רָע
דְּלָא מְרַחֲמֵי עֲלֵיהּ,
תָּא
חֲזֵי וַיַּכֵּר יוֹסֵף אֶת אֶחָיו
בְּשַׁעְתָּא דְּנָפְלוּ בְּיָדֵיהּ
אִיהוּ רָחִים עֲלַיְהוּ בְּגִין דְּאִיהוּ
שְׁלִים,
נ נח נחמ
נחמן מאומן!
No comments:
Post a Comment