זמן של נ נח

ב"ה

נ נח בגמטריא קח, כפול י' בסוד כולם בכחמה עשית, הרי תתרפ חלקי השעה (גם נ"ח עם האותיות כמנין השניות), נחמ – בגמטריא זמן ע"ה, זמן בגמטריא ד' פעמים כ"ד ע"ה, כי עיקר הזמן נמדד מיום הרביעי שאז השי"ת קבע את המאורות עבור זה, כמו שכתוב והיו לאתת (נ' – אות אחת) ולמועדים (נח- שלא ניתנו המועדים אלא למנוחה) ולימים (נחמ – זמן, והוא כבר יום ד') ושנים (נחמן, נחמן בן שמחה). נחמן – זה בחי' הי"ב שעות של היום ולילה והי"ב חדשים, כי י"ב כפול י"ב בגמטריא קמ"ד (ב"ן באחוריים) וכאשר מראים שזה כלול בד' אותיות הרי קמ"ח – נחמן. מאומן, זה בחי' הגדלת הזמן, בחי' ויהי אומן את הדסה, לשון לגדל, וכן הדסה בגמטריא ע"ד שהוא גבול הזמן.

והנה כל הענין של הפור של פורים, מבואר בלקוטי הלכות (יורה דעה ח"ב, הלכות מילה ד) שהוא מה שהמן רצה לשעבדם תחת הזמן, ומרדכי היה מעלה למעלה מהזמן. נחמן מאומן ע"ה בגמטריא פור. וכן מבואר שם באריכות שזה מעלת המשיח שהוא בחי' אני היום ילדיתך שמשיג למעלה מהזמן, וכן נ נח נחמ נחמן עם הד' כוללים בגמטריא משיח.

וזה מה שכתוב בישיעה (מב:יט) מי עור כי אם עבדי, כי הבעטלר העור הוא זה שהשיג למעלה מהזמן, מ-יעור- בגמטריא נחמן מאומן ע"ה, כי אם עם התיבות בגמטריא סבא, עבדי, ע"ב שיר של חסד שהוא בחי' ד"י כמבואר בלקוטי מוהר"ן תורה מט בחי' שיר פשוט כפול משולש מרובע שעולה עשר.

נ נח נחמ נחמן מאומן!