פרשת ויצא - רמזים על רבינו הקדוש נ נח נחמ נחמן מאומן מספר לקוטי נ נח

ב"ה

ויצא

כח:יז אין זה כי אם בית אלקים. הסופי תיבות של: כי אם בית אלקים ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. כי אם בית, עם האותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

כח:כ וידר יעקב נדר לאמר אם יהיה אלקים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנכי הולך ונתן לי לחם לאכל ובגד ללבש. הסופי תיבות של: נדר לאמר אם יהיה אלקים, עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: הולך ונתן לי לחם לאכל ובגד, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אם יהיה אלקים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אני הולך ונתן לי לחם לאכל ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

כח:כא ושבתי בשלום אל בית אבי, הסופי תיבות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

כח:כב והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלקים וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך. הסופי תיבות של: שמתי מצבה יהיה בית אלקים וכל ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. והסופי תיבות של: וכל אשר תתן לי עשר ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: מצבה יהיה בית אלקים וכל אשר תתן לי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

לא:יג הש"י אומר ליעקב אבינו, אנכי האל בית אל, והלשון אינו פשוט בכלל, ואתי שפיר שהגמטריא של 'האל בית אל' – עם האותיות והתיבות, הוא – נ נח נחמ נחמן מאומן.

לא:לב כי רחל גנבתם, גנבתם בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם ד' כוללים. והיא גנבה את התרפים, והנה סוף התיבה י"ם מורה על הכמות שלפחות היו שנים, יוצא שזה כמו התרפ"ב, השנה שסבא קיבל את הפתק.

לא:מה ויקח יעקב אבן וירימה מצבה. ויקח יעקב אבן בגמטריא משיח ע"ה. מצבה בגמטריא מאומן, וירימה בגמטריא נחמן קכג – 123, דהיינו נחמן בצורה של השיר פשוט כפול משולש מרובע – מאומן! גם האותיות הפנימיות של "אבן וירימה מצבה" – בירימצב – בגמטריא נ נח נחמ נחמן. ועוד י"ל וירימה בגמטריא אודסר [וכן עיין בס"ת של פסוק מז, ויש בזה הרבה לפרש, כי זה בגמטריא רע"א בסוד התגברות הכ"ז אותיות, שהם בחי' אב"ן שלמה (שמו של אביו של סבא) ואב"ן זה אב ובן, כמפורש בלקוטי מוהר"ן, בסוד בן ותלמיד, מאמר וחצי מאמר, אבןש ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן, למה- מלה וכו' ואכמ"ל].

לא:מז ויקרא לו לבן יגר שהדותא ויעקב קרא לו גלעד, ויעקב קרא עם התיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. גלעד ע"ה בגמטריא נ נח.

יגר שהדותא, יגר, זה רב"י ע"ה, שהדתא (חסר ו') בגמטריא נחמן במילוי – נון חית מם נון! גם שהדותא רמז על אחד מהעיקרים של רבינו "השדה"! וגם רמז למילי דשטותא (כי אות ד' וט' מתחלפים בסוד אותיות הלשון), גם על ענין של רבינו לא לפחד, כי יגר, לשון פחד, ושהדותא יכולים לפרש לשון חרבן ואבדון (עיין עמוס ה:ט) או כמו לשון שודא בגמרא (כתובות צד) להשליך ממנו, דהיינו להשליך ולאבד את הפחד. כי זה הכלל והעיקר של רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן לא לפחד כלל. [והסופי תיבות של כל הפסוק בגמטריא אודסר, ע' מש"כ בזה לעיל פסוק מה].

לא:מט והמצפה אשר אמר יצף ה' ביני ובינך כי נסתר איש מרעהו. ובתרגום אונקלוס, וסכותא דאמר ייסך מימרא דה' בינא וכו'. יש בזה רמז על השם הקדוש של הפתק פצפצי"ה. ובעצם המצפה הוא בחינת המצבה, שהוא בגמטריא מאומן כנ"ל. גם "נסתר" בגמטריא נחמן במילוי, נון חית מם נון (ובדקתי ומצאתי גמטריא זו בספר כוכבי אור בהקדמה לחכמה ובינה), שזה ג"כ הגמטריא של סכות במילוי (כנזכר בכוכבי אור שם). ויש גם רמז על ענין רבינו של בינה, כמו שמאריך בכוכבי אור שזה ענין של רבינו, ביני ובינך בינא ובינך. וראוי להתבונן היטב איך שמימרא דה' בין איש לרעהו, מאומן לטבריה! וזה ענין הגל הזה, הגילוי של הפתק, לגלות לך. ויש פה אזהרות חמורות לא לעבור על הגל הזה, ונלע"ד שיש בזה רמזים על השואה ויש עוד הרבה ענינים רצים בלבי ובמוחי בזה והש"י יאיר עינינו לבינו ונשמתינו בתורתו אמן.

לב:ג ויאמר יעקב כאשר ראם מחנה אלהים זה ויקרא שם המקום ההוא מחנים, ופרש"י מחנים שתי מחנות של חוצה לארץ שבאו עמו עד כאן, ושל ארץ ישראל שבאו לקראתו, עכ"ל. והנה ידוע שמחנים בגמטריא נחמן, וזה רמז לשני המחנות של הנחמנים, שצריכים להיות גם באומן, בחוץ לארץ, גם בארץ ישראל. ועמש"כ על זה לעיל בפנים הספר בפרק בענין פועלת הנחמנים.

והנה הסופי תיבות של ויאמר יעקב כאשר ראם מחנה אלהים זה, רברמהמה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה!