רש"י בפרשת ויחי כתב שראובן נולד
מטיפה ראשונה של יעקב כי יעקב לא ראה קרי מימיו. ועם כל זה צריך עיון שהרי מבואר
בתורה הקדושה פרשת ויצא שרק אחר שהשם יתברך ראה שלאה שנואה אז פתח רחמה, ואיך
הולידה הטיפה הראשונה מליל הנישואין?
וע"כ צריכים לומר שהטיפה נשמרה
בתוך רחמה, וקשה שהרי קי"ל שכבת זרע מסורחת לג' ימים, ועיין במסכת נדה (ל:)
אמר להם רבי ישמעאל מעשה בקלפטרא מלכת יוונית שנתחייבו שפחותיה הריגה למלכות ובדקן
ומצאן זכר לארבעים ואחד ונקבה לפ"א, אמרו לו אין מביאין ראיה מן השוטים, מאי
טעמא, הך דנקבה אתרת (אייתרה) ארבעין יומין והדר איעבר, ורבי ישמעאל לשומר
מסרינהו, ורבנן אין אפוטרופוס לעריות וכו', ע"כ. והרי מבואר שאם לא היה ביאה
שנית לאחר מ' לא אמרינן שתתעברי לאחר מ' מהזרע הראשון. שכיון שלא נקלט לג' ימים
סרחה כנ"ל.
וע"כ צריכים לומר שהטיפה הראשונה
של יעקב נשמר בנס בתוך רחם לאה.
אכן עיין במסכת נדה (לד:) כי קמיבעיא
ליה לאחר ג' מאי (שכבת זרע של ישראל בתוך מעי עובדת כוכבים), ישראל דייגי במצות
חביל גופייהו ומסריח, עובד כוכבים דלא דייגי במצות לא חביל גופייה ולא מסריח, או
דילמא, כיון דאכלי שקצים ורמשים חביל גופייהו ומסריח, תיקו, עכ"ל.
ועל פי זה י"ל שלאה אמנו, בודאי
לא היתה אוכלת דברים טמאים, וי"ל שגם לא היתה בכלל דייגי במצות, כי י"ל
שדייגי במצות זה רק במצווה ועושה, והרי עוד לא נצטוו בני ישראל במצות, ולכן
י"ל שאפילו בדרך טבע לא היה הזרע מסריח (וצריכים לומר שכן הוא אף על פי שגם
הזרע לא היה מהמצווה במצות).
אכן קשה למה לא פשטה הגמרא האיבעיא
הנ"ל מהשקלא וטריא במעשה של קלפטרא שלא חיישו לזה שהזרע היה במעים קודם כל
הסיפור ונשתהה שם. וי"ל.
שוב מצאתי בילקוט ביאורים למסכת יבמות
דף עו. שכבר הקשה רבינו אברהם מן ההר כנ"ל שלכאורה מן הפסוקים מבואר שראובן
לא נולד מיד אלא אחר שראה ה' כי שנואה לאה (וכן הביא שם מבעלי הנפש, שער הקדושה,
שכתב באחד מתירוציו בענין בני תמורה, שאפשר שלאה לא נתעברה בלילה ההוא), ולכן
פירוש שעיקר המכוון במש"כ כחי וראשית אוני הוא שלא ראה קרי מימיו בכל אופן
שהוא עד שבא על לאה, אבל אין הכוונה שראובן נוצר מאותה טיפה ראשונה, ואליו היתה
כוונותו של יעקב בכל הביאות הראשונות שבא על אמו עד שנוצר ראובן.
No comments:
Post a Comment