והיתר לנו את הנשואות

ב"ה 

לקוטי מוהר"ן תנינא תורה כט, הזיווג של היתר הוא בחי' איסור שנתבטל בהיתר. וצ"ע דהלוא אנחנו נוהגין איסור בהחתיכה עצמה. 

והנראה בזה שעיקר הזיווג, מה שבאמת שייך להאיש היא בודאי היתר, ובנות ישראל קדושים הן ושייכים לתכלית היחוד והקדושה, אלא שרגליה יורדות מות והטומאה נדבקת וחלקים שלא שייכים לנו. ולכן אלו החלקים הם מה שאסור ומבוטלות בזיווגינו.

אכן יש לפלפל בזה הרבה, כי הלוא אנחנו קיימא לן שהחתיכה עצמה אסור, ועוד לפי הרמ"א מנהגינו שחתיכה נעשה נבילה אפילו בשאר איסורין חוץ מבשר וחלב. ואכמ"ל.

נ נח נחמ נחמן מאומן