כאיש אחד בלב אחד - צועקים בהתבודדות - פרשת בשלח

 ב"ה

פרשת בשלח

 

יד:י ופרעה הקריב וישאו בני ישראל את עיניהם והנה מצרים נסע אחריהם וייראו מאד ויצעקו בני ישראל אל י'.

ופרעה בגמטריא רבי נחמן ע"ה. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. ויצעקו בגמטריא רפ"ב. והנה מצרים נסע, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נון נון חית. בני ישראל אל, בגמטריא נון נון חית, עם הג' כוללים.

הראשי תיבות של: ופרעה הקריב וישאו בני ישראל את עיניהם, ושל: הקריב וישאו בני ישראל את עיניהם ואת, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של:והנה מצרים נסע אחריהם וייראו, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: והנה מצרים נסע אחריהם וייראו מאד ויצעקו, בגמטריא נחמן ע"ה.

הסופי תיבות של: וישאו בני ישראל את עיניהם והנה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: עיניהם והנה מצרים נסע אחריהם וייראו מאד ויצעקו בני ישראל אל י', בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה.

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: וישאו בני ישראל את עיניהם והנה, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: אחריהם וייראו מאד ויצעקו ע"ה בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אותיות היסוד של: והנה מצרים נסע אחריהם וייראו מאד ויצעקו בני ישראל אל י', בגמטריא נחמן מאומן.

הראשי וסופי תיבות של: ישראל את עיניהם ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: וישאו בני ישראל את ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבת של: ופרעה הקריב וישאו בני ישראל את, עם הו' תיבות ושני כוללים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: עיניהם והנה מצרים נסע אחריהם וייראו מאד ויצעקו בני ישראל, עם הי' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: בני ישראל את עיניהם והנה מצרים נסע אחריהם וייראו מאד ויצעקו בני ישראל אל ה' ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

פרש"י ז"ל נסע אחריהם בלב אחד כאיש אחד, ע"כ. וראיתי בשם האבני נזר, שלכן יראו בני ישראל. ופירש שבעצם הם נפרדים לגמרי זה מזה, וכאן על ידי שהיה להם רצון שוה היו כאיש אחד, אבל אצל בני ישראל רש"י פירש (בפרשת יתרו עה"פ ויחן שם ישראל) כאיש אחד בלב אחד, שבשרשם הם אחד, ורק צריכים להשיג רצון אחד. וראיתי כעין מה שאפרש, כי איש הוא על פי הדעת, כמו שרבינו גילה בליקוטי מוהר"ן תנינא תורה ז', שצריכים למלאות את האדם עם בני אדם, דהיינו בני דעת עיין שם. ובתורה לג רבינו הורה שצריכים לקשר הלב להדעת, שהלב יהיה ברשותו, שיכופף את יצרו, עיין שם. וכאיש גבורתו (והוא ענין תיקון הברית עיין תורה יא), ועיקר הגבורה הוא בלב (לק"מ תנינא תורה מג, ובעוד מקומות, ועיין תורה עב, גבורה תמן ס"א דאיהו יצר הרע). וזה מש"כ אצל בני ישראל כאיש אחד בלב אחד, ולהיפוך במצרים.

פרש"י ז"ל ויצעקו, תפשו אמנות אבותם, באברהם הוא אומר (בראשית יט:כז) אל המקום אשר עמד שם, ביצחק (בראשית כד:סג) לשוח בשדה, ביעקב (בראשית כח:יא) ויפגע במקום, עכ"ל. ויש לדייק מכאן שהאבות היו צועקים בתפלתם, וההתבודדות של ויצא יצחק לשוח בשדה, לא היה רק שקט והתבוננות, אלא צעקות. ותמיד בהתבודדות לחפש את הנקודות טובות, כמו שרבינו הורה בתורה רפ"ב – בגמטריא ויצעק"ו.

מפתחות: ופרעה הקריב – לקמ"ת יג, עט. ל"ה יו"ד א' יין נסך ד:כד, עכו"ם כד, אה"ע כתובות יט, אשות ד:יט. עלים לתרופה מכתבי מוהרנ"ת עה, צח. מכתבי ר' נתן ב"ר יהודה קכא, קלג, קמו. ימי שמואל ח"א הקדמה שניה, ח"ב פרק נד. סיפורים מר' שמואל הורוויץ ג'. נתיב צדיק פה, צז, קי.

נ נח נחמ נחמן מאומן