ב"ה
מסכת כתובות דף קיב.
קיב.
ר"ז כי הוה סליק לא"י לא אשכח מברא למיעבד נקיט במצרא וקעבר א"ל
האי צדוקי עמא פזיזא דקדמיתו פומייכו לאודנייכו אכתי בפחזותייכו קיימיתו א"ל
דוכתא דמשה ואהרן לא זכו לה אלא מי יימר דזכינא לה.
עיין
פרפראות לחכמה ח"ב.
רש"י
פרש ז"ל נקט במצרא, יש מקום שאין גשר ומשליכין עץ על רוחב הנהר משפה לשפה,
ואינו רחב לילך עליו כי אם אוחז בידיו בחבל המתוח למעלה הימנו קשור שני ראשיו בשתי
יתידות אחת מכאן ואחת מכאן בשני עברי הנהר, עכ"ל. וזה מזכיר שגם רבי נתן בנסיעתו
לארץ ישראל היה צריך לקפוץ על ידי חבלים, עיין ימי מוהרנ"ת ב:עט וכן הוליך
אותנו מספינה לספינה דרך כמה ספינות, וכשיצאנו מספינה לספינה, ובאמצע עמדו ספינות
קטנות נמוכים שבהם מוליכין חחטים מאדעס לספינה הגדולה וכיוצא בהם, על כן הכרחנו
לירד לקצתם, כמו מעליה לארץ ובקצתם לא היה סלם ולא דרגות רק הכרחנו לירד בחבל, אבל
מרב שמחתי ורחב לבי אז לא היה לי שום פחד כלל לירד בחבל מספינה לספינה על הים בדרך
שלא עברתי בו מעולם, רק עברתי מספינה לספינה בזריזות כמו שעבר להבדיל המאטראס וכו'
ע"ש.
No comments:
Post a Comment