שינה וקושי לישון במוצאי שבת

 ב"ה

ספר ליקוטי מוהר"ן

תורה קיז

הענין שקשה לישן במוצאי שבת – כי במוצאי שבת מתחיל התגלות אליהו וכו' ע"ש, [וע' בחיי מוהר"ן (נסיעתו לארץ ישראל) אות קפג, שרבינו בעצמו לא היה ישן במוצאי שבת]. וקצת קשה דבספר המדות ערך שנה אות ד, כז"ל מי שאינו יכול לישן יעלה על מחשבתו אמונת תחית המתים, ע"כ, הרי שדוקא על ידי העלת המחשבה של תחית המתים זה עוזר לישון, וכאן רבינו מגלה שענין של התגלות אליהו, שהוא הקדמה לתחית המתים, עושה קשה לישון. אם לא נחלק שביאת אליהו לחוד ותחית המתים לחוד. ואולי יש לחלק עוד שכאן רבינו גילה שיש ממש הארה של התגלות אליהו הנביא ולכן קשה לישון, ואילו העצה לישון זה רק להעלות על המחשבה, ואין באמת אז הארה של הגאולה, ואילו היה ממש הארה של הגאולה היה גם כן קשה לישון.

וראוי לציין שיש מדרש שבליל חורבן בית המקדש אף בריה ישן, עיין בקינות לתשעה באב, סוף קינה כד (מרבינו אלעזר הקליר) ז"ל בשאגו כארי בדביר בל (-נבוכדנצר העובד לאליל בשם 'בל'), ברח דודי וכעל מת מתאבל, פקדון הרוחות בו בלילה לא קבל, ע"כ, וציינו שם לפירוש בית לוי שהביא בשם י"מ שבאותו לילה לא נמצא שינה בעיני כל בריה. וידוע שחורבן בית המקדש היה במוצאי שבת (והאריז"ל אמר שאעפ"כ אין להתאבל יותר במוצאי שבת בתיקון חצות).

נ נח נחמ נחמן מאומן