Blossoms of the Spring - Letter 48: The Beggar without Hands

 Letter 48 

 

BH, 9^th of Shevat, [5]721 (Thursday – Jan. 26, 1961).

 

My precious one, the esteemed and pleasant one, Mr. Z. Shazar, peace unto you and all the best.

 

Due to the magnitude of your passion for the truth, you have forced me to write these words of truth even while in a state of physical weakness. Quickly, save your soul, do not look behind you at all (See Genesis 19:17, and Likutei Halachos, Yoreh Dayoh – Giluach 3). Praises to God, we have whom to rely on; praises to God, we have, oh yes we have – in this generation the power of the Tzaddik, the Beggar who was without hands.

 

On the sixth day of the seven-day celebration they were also rejoicing, and they were yearning, "How can that Beggar who was without hands be brought here?"

Meanwhile he enters and says, "I am here, I have come to you for the wedding", and he kissed them and said to them, "You think my hands are crippled? I am not at all crippled in the hands. Rather, I truly do have power in the hands, but I do not use the power that I have in my hands in this world, because I need this power for something else. And I have a testament regarding this from the Castle of Water (foon dem vasseriken schloss).

For there is a story. Once a king desired [/became infatuated with] a Queen's Daughter. He endeavored with different stratagems to catch her, until the chance arose and he captured her. Once, that king dreamed that the Queen's Daughter stood over him and killed him. He awoke with a start, and the dream entered very deeply into his heart. He called all the dream-interpreters, and they interpreted for him in accordance with its simple meaning - that the dream would be fulfilled in accordance with its simple meaning - that she would kill him.

The king was unable to give himself a solution as to what he should do with her. To kill her - it would grieve him. To send her away from him - this angered him severely, as another man would take her, and this angered him very much, because he had invested so much effort to get her, and now she would come to another man's hand. And moreover, if he let her go and she would come to another man's hand, then certainly the dream could come true that she would kill him, since she was with someone else. Should he hold [/keep] her by him - he feared because of the dream [lest she kill him].

So, the king did not know what to do to her. Meanwhile, his love for her perished little by little because of the dream, and the love continued to deteriorate more and more as time went on. And by her also, the love also perished all the time more and more, until she developed a hatred of him, and she fled from him.

The king sent out to search for her. They came and informed him that she is to be found near the Castle of Water. For there is a Castle of Water, and there are ten walls there, one inside the other, and they are all comprised of water, and also the floor inside the castle on which one walks, is also of water. Likewise, there were trees and fruits – entirely of water. And it’s impossible to relate the beauty of the Castle and the immense novelty of this Castle, for it is certainly a wondrous novelty, since the whole Castle is of water. Of course, it is impossible to enter the Castle, for one would drown, since the whole Castle is entirely of water. Now, the aforementioned Queen's Daughter, upon fleeing, reached the Castle, and was walking there around the Castle of Water. They told the king that she was wandering there around that Castle of Water.

The king went with his army in order to catch her. When the Queen's Daughter saw this, she decided she would run into the Castle. For she preferred to drown in the water than that the king should capture her, and she would be with him. And perhaps after all, she would be saved, and she would be able to make it into the Castle of Water.

When the king saw this, that she was running into the water, he said, 'If that is the case, well then…'

So, he commanded to shoot her, and if she dies, she dies. They shot at her, and she was struck by all the ten kinds of arrows that are smeared with the ten kinds of poison. And she ran into the Castle of Water, and she entered it and passed through the gates of the walls of water, and she crossed and entered all the ten walls of the Castle of Water. Until she came to the interior where she collapsed and remained unconscious.

And I heal her. That is, the aforementioned one without hands. And I am able to enter through all ten of the walls. And I can pull out from her – that is, from the Queen's Daughter – all the ten sorts of arrows. And I know all the ten sorts of pulsebeats through the ten [the ten] fingers. For through each of the ten fingers one can know a particular pulsebeat from the ten sorts of pulsebeats.

And I can heal the Queen's Daughter through all the ten types of melody. Therefore, I heal the Queen's Daughter. Hence, I possess in my hands such a power. Now I give this very thing to you as a present."

Thereupon, tremendous happiness and extreme joy prevailed there.

 

Rabbeinu Z”l said: “If I did not know any other thing besides this story of the Seven Beggars, I would also be an extremely great novelty”, for this story is an exceedingly wondrous novelty.

 

Our teacher, R’ Nosson Z”l said: The secret of this story is concealed from all the worlds, but even so we have permission to search and seek in it for some hints – whatever we can find – as I understood from His words. And the matter is: For the Daughter of the King is the aspect of the souls of the Jewish people who are called ‘Daughter of the King’, the aspect of “All the clothes [lit. honor] of a king's daughter [who conducts herself] inwardly [i.e. with modesty]…” (Psalms 45:14). The king [that] captured her – this is the evil inclination, the aspect of “An old and foolish king” (Ecclesiastes 4:13). And he saw in a dream that she will kill him, for he himself knows and understands that in the ultimate end the souls of the Jewish people will overpower him and they will kill him, and they will make him vanish from the world, as in the aspect of “And I will make the evil inclination vanish from the land” (Zechariah 13:2). So, he thought about her thoughts, what to do with her, and through that, the love between them deteriorated, and she ran away from him. That is, even when the Jewish soul is subjugated under the evil inclination, since he sees that in the end it will overcome him etc., he thereby starts to think thoughts about this soul – how to deal with her. Through this the love between them perishes, for in the beginning there was a bit of love and attachment between the Jewish soul and the evil inclination. For as a result of the magnitude of her exile – that she was captured by him, she forgot her stature, to the point where she had a bit of love and friendship with him. But, because the soul saw and understood that he is thinking thoughts about her, and he wants to finish her off completely, God forbid, thereby she begins to overcome and think how to escape from him etc.

For more letters

מכתב מח

 

ב"ה, ט' שבט תשכ"א
יקירי הנערץ והנעים, מר ז.שזר, שלום וכל טוב.

מעוצם תשוקתך אל האמת, הכרחת אותי לכתוב דברי אמת אלה גם בחלישת כוחי. מהר המלט על נפשך, אל תביט אחריך כלל, תהילה לאל יש לנו על מי לסמוך, תהילה לאל יש ויש לנו בדור הזה כוחו של הצדיק הבעטלר שהיה בלא ידיים.

ביום השישי של שבעת ימי המשתה היו גם כן שמחים, והיו מתגעגעים איך לוקחין בכאן את אותו הבעטלר שהיה בלא ידיים, והנה הוא בא ואמר הנני,הנה באתי אצלכם על החתונה, ונישק אותם ואמר להם, אתם סבורים שאני בעל מום בידי? אין אני בעלם מום כלל על ידי, רק באמת יש לי כוח בידי, רק שאין אני משתמש עם הכוח שבידי בזה העולם, כי אני צריך את הכוח לענין אחר, ויש לי הסכמה על זה מן המבצר של מים (פון דאס וואסיריקן שלאס). כי יש מעשה, כי פעם אחת חשק מלך אחד בבת מלכה והשתדל בתחבולות לתפסה עד אשר עלה בידו ותפסה. פעם אחת חלום לו לאותו המלך שהיא עמדה עליו והרגה אותו, והקיץ ונכנס החלום בליבו, וקרא לכל פותרי חלומות ופתרו לו כפשוטו, שיתקיים החלום כפשוטו, שהיא תהרוג אותו. ולא יכול המלך לתת עצה לנפשו, מה לעשות לה, יהרוג אותה צר לו, ישלחה מעל פניו זה חרה לו, כי איש אחר יקחנה, וזה חרה לו מאד, כי הוא השתדל אחריה כל כך ועתה תבוא ליד אחר. וגם אם ישלחה ותבוא ליד אחר, עתה בוודאי יכול להתקיים החלום שהיא תהרוג אותו, מאחר שהיא אצל אחר. יחזיקה אצלו הוא מתירא מחמת החלום. ולא ידע המלך מה לעשות לה. בין כך נתקלקל האהבה שלה אצלו קצת קצת מחמת החלום, ובכל פעם נתקלקל יותר ויותר. וכן גם היא נתקלקל גם כן האהבה אצלה בכל פעם יותר ויותר, עד שנעשה אצלה שנאה עליו, וברחה מפניו. ושלח המלך אחריה לבקשה, ובאו והגידו לו שהיא נמצאת אצל המבצר של מים. כי יש מבצר של מים ושם הם עשרה חומות זו לפנים מזו, וכולן של מים, וגם הקרקע שהולכין עליה שם בתוך המבצר הוא גם כן של מים, וכן יש שם אילנו ופרות הכל של מים, ויופי המבצר וגודל החידוש של זה המבצר אי אפשר לספר, כי בוודאי הוא חידוש נפלא מאד מאחר שהוא מבצר של מים, ולכנוס בתוך זה המבצראי אפשר כי יהיה נטבע במים מי שיכנוס בו, מאחר שהוא כולו של מים. והבת מלכה הנ"ל כשברחה האתה עד אותו המבצר, והיתה הולכת שם סביב אותו המבצר של מים, והגידו למלך שהיא הולכת שם סביב אותו המבצר והלך המלך וחילו לתפסה. כשראתה זאת הבת מלכה ישבה עצמה שתרוץ לתוך המבצר, כי היא רוצה יותר לטבוע במים משיתפוס אותה המלך ותהיה אצלו, וגם אולי אף על פי כן תנצל ותוכל לכנוס לתוך המבצר של מים הנ"ל. כשראה המלך כך שהיא בורחת אל המים, אמר מאחר שהוא כן, על כן ציוה לירות אותה, ואם תמות תמות. והיו יורים אותה, והגיעו אליה כל העשרה מיני חיצים שמשוחים בעשרה מיני סמים, והיא ברחה לתוך המבצר ונכנסה לתוכו ועברה דרך השערים של החומות של מים, והיא עברה ונכנסה לתוך כל העשרה חומות של המבצר של מים עד שבאתה לפנים ונפלה שם ונשארה חלשות. ואני רופא אותה. היינו שהוא בלא ידיים הנ"ל. ואני יכול לכנוס לתוך כל העשרה חומות, ואני יכול לחזור ולמשוך ממנה, היינו מן הבת מלכה הנ"ל, כל העשרה מיני חיצים, ואני יודע כל העשרה מיני דפיקין על ידי העשרה. העשרה אצבעות, כי בכל אצבע ואצבע מעשרה אצבעות יודעין דופק אחד מיוחד מיו"ד מיני דפיקין, ואני יכול לרפאות אותה על ידי כל העשרה מיני נגינה. ועל כן אני רופא אותה. נמצא שיש לי כוח כזה בידי. ועתה אני נותן לכם זאת במתנה. ונעשה שם שמחה גדולה וחדוה רבה מאד.

אמר רבינו ז"ל, אילו לא ידעתי שום ענין אחר כי אם זאת המעשה של השבעה בעטלירס, היה גם כן חידוש גדול מאד, כי זאת המעשה היא חידוש נפלא מאד.

אמר מורנו רבי נתן ז"ל, סוד מעשה זו נעלם מכל העולמות, אך אף על פי כן יש לנו רשות לחפש ולבקש בה איזה רמזים מה שנוכל למצוא כאשר הבנתי מדבריו. והענין כי הבת מלך היא בחינת נפשות ישראל שנקראת בת מלך, בחינת "כל כבודה בת מלך פנימה". ותפסה המלך, זה היצר הרע, בחינת "מלך זקן וכסיל", וראה בחלום שתהרגהו, כי הוא בעצמו רואה ומבין שסוף כל סוף יתגברו נשמות ישראל עליו ויהרגוהו ויעבירוהו מן העולם, בבחינת "ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ", וחשב עליה מחשבות מה לעשות לה, ועל ידי זה נתקלקלה האהבה שביניהם, וברחה מלפניו, היינו כי היצר הרע אפילו כשנפש הישראלי כבושה תחתיו, מחמת שרואה שבסוף תתגבר עליו וכו', על ידי זה הוא מתחיל לחשוב מחשבות על הנפש מה לעשות לה, ועל ידי זה נתקלקלה האהבה שביניהם. כי בתחילה היה קצת אהבה והתקשרות בין הנפש הישראלי ובין היצר הרע, כי מעוצם גלותה שנכבשה בידו שכחה מעלתה, עד שהיה לה קצת אהבה והתחברות עימו, אבל מחמת שהנפש ראתה והבינה שהוא חושב מחשבות עליה, ורוצה לכלותה לגמרי חס ושלום, על ידי זה מתחילה להתגבר ולחשוב איך להמלט ממנו וכו'.