
ב"ה
ידוע שהמגיד ממיזריטש הפקיד על תלמידו הצעיר שעתיד היה לחבר ספר התניא, לכתוב את ספרו המוכנה שולחן הרב, וכן יש מכתב מהמגיד אליו שמטיל עליו הרבה לימודים של הלכה דוקא, וללמוד קבלה רק בלילה ולא להרהר כל כך בה, רק כל מה שקשה לו שישאל אותו או בנו.
חמסה יכולים להבין שהמגיד היה ממש משתדל לצמצם אותו, לתקנו, לראות שיצא בקו ההלכה, וכמבואר הרבה בספרי רבינו על לימוד הלכה, שזה תיקון הדמיון, ורבינו אמר ללמוד הלכה לפני כל חידוש, ורבינו הטיל על רבי נתן ללמוד שולחן ערוך קודם שנתן לו לקבוע עיקר לימוד הקבלה, וכמו כן כמה צורות מרבינו שהלכה עושה שלום בבן אדם וכהנה הרבה לימודים מרבינו הקדוש. ולכן יש לראות שהמגיד היה חושש ומאוד זהיר והזהיר את בעל התניא בלימוד הלכה שלא יצא חס ושלום מקו הישר והאמת.
ובודאי עלתה בידו, כמו שראינו שרבינו קרא אותו "שר האלף". אכן רבינו הקדוש עיקר דעתו היה עם רבי אברהם קליסקר שפסק שצריכים לשים את ספר התניא בגניזה.
נ נח נחמ נחמן מאומן
נ נח נחמ נחמן מאומן