ליקוטי מוהר"ן תורה ריד הסכנה בלימוד גמרא

 ב"ה

 

תורה ריד

בדורות הראשונים כשהיו יודעים יום מיתתם היו עוסקים בתורה כל היום ולא היה שליטה להבעל דבר עליהם וכו' אבל אין הלמוד כראוי, בפרט למוד גמרא, אם אין הלמוד כראוי, אזי הוא מקבל יותר כח מהלמוד, כי תלמוד בגימטריא אותיות של שמה לילית, על כן יש כח בלמוד התלמוד או להכניע אותה, או להפך חס ושלום, עכ"ל.

והנה גם "תורה" בגמטריא סמא"ל לילי"ת, בגמטריא תרי"א מצות, שביחיד עם אנכי ולא יהיה ששמענו ישר מפי הגבורה עולים תרי"ג, כמנין רמ"ח אברים ושס"ה גידין. והרי קי"ל זכה נעשה סם חיים לא זכה וכו'. ועיין בהקדמת החיד"א לחק לישראל (ד"ה ועוד אפשר) ז"ל ועוד כי תורה גימטריא ס"מ לי' להכניעם, ע"כ. וצ"ל שמה שרבינו מגלה דוקא לענין תלמוד, ולא לכל התורה שהיא כולה מלחמה על הרע ותבלין להיצר הרע, כי יש הבדל כאשר הדבר בכללות, שהתורה בא לתקן את הכל, ובין כאשר הלימוד ממש מיוחד נגד ליל'.

ובספר תורת נתן, לר' נתן שפירא תלמיד האריז"ל, פרשת תולדות  על מש"כ בעשו כי ציד בפיו, כתב, ציד עשו, בגמטריא תלמוד. ושם דיבר גם על לילי"ת אבל לא הזכיר הגמטריא.

ויש להעיר עוד, שכל עסקינו בתורה הוא ללמדה לשמה, ומתוך שלא לשמה נבוא לשמה. לשמה ע"ה בגמטריא עשו, וכן להבדיל בגמטריא רבינו נ נח.

נ נח נחמ נחמן מאומן

ההשגה דורש חכמה ולמדנות לא כן נבואה

ב"ה

להיות בעל השגה

שיחות הר"ן עו: בעל השגה אין יכולין להיות כי אם כשהו למדן בגמרא פרוש רש"י ותוספות, ע"כ (וע' פרפראות לחכמה על תורה כא:ה שציין לזה ולתורה נג). והנה עיין בספר המדות, ערך דעת ב:ט חכמי הדור הם כנפי הדור, לפי חכמתם כן התקרבות הדור והשגתם או להפך, הינו התרחקות חס ושלום מהשם יתברך. ולעתיד לא יצטרכו להשיג אלקותו על ידי חכמות, כי יקוים בנו: "ולא יכנף עוד מורך וכו'" עכ"ל. וצ"ע מה זה ההשגות אלקות שיהיה לעתיד שלא על ידי חכמות, האם זה גם בלי למדנות הנ"ל משיחות הר"ן. וכן מה שראתה שפחה על הים, האם זה היה בחי' השגת אלקות הזה שלעתיד שלא על ידי חכמות? ואיזה השגה יש אם לא חכמת אלקות, שהוא יתברך וידיעתו אחד. או שלא ישיגו דרך חכמות, אבל עצם ההשגה בודאי יהיה ידיעה? ועמש"כ בהקדמה לספר שגם כן הנחנו בצ"ע איך להגדיר הענין שמצינו צדיקים גדולים שלא היו ידועים כלמדנים מופלגים ע"ש.

ומה שהרמח"ל גילה ביחוד היראה שמיד כאשר בן אדם יראה מהש"י וכו' זוכה לידיעות, הלוא זה ידיעות.

וספר השגת אלקות שלפני כמה שנים עיינתי בו ומסקנתי היה שהוא מדומיין לגמרי, וכמה דברים שהוא כותב שם נגד השכל וכמעט כפירה (למשל שכל רוחני הוא אלקות חס ושלום ומש"כ שם על החלל פנוי), אכן בעיקר טענתו שכל אחד יכול סתם להשיג השגה נפלאה, לכאורה אי אפשר לפסול טענתו רק ממה שרואים שהוא בכלל רחוק מלהיות למדן, והרי רבינו קבע בשיחות הר"ן הנ"ל שלהיות בעל השגה צריכים להיות למדן, שלכאורה רק מזה יצא בדאי, כי לפי הספר המדות, יתכן הדבר מאד, ואדרבה נראה שעכשיו באחרית הימים זה כבר התחיל ויפרח מאד. וצ"ע.

והנה בשער רוח הקודש ר' חיים וויטל מבאר קצת מהסוד של האותיות המופיעות במצח האדם ואיך להבין ענינם. ואחר כך כותב שם ז"ל והנה עוד היתה לו (להאריז"ל ידיעה אחרת, והוא שהיה קורא לנפש האדם, או לרוחו, או לנשמתו, והיה מדבר עמה, ושואל וחוקר אותה, והיא משיבה אותו כל מה שהיה שואל ממנה וכל מה שאירע לה, וכל פרטי הדברים. וא"ל, כי כשהוא רואה העניינים באותיות המצח, יש דברים שאיננו יוכל להבין אותם מרוב דקותם והעלמם וכיסויים והפוכם וכיוצא. אבל כששואל וחוקר את נפש האדם, אז יודע הדברים באמיתות גדול ובבירור, עכ"ל.

ולכאורה מזה יש ליישב היטב, שלהשיג ידיעות וקשרים רוחנים לא צריכים דוקא למדנות, ואולי נכנה את זה רוח נבואה (כי כן כתבו שראית נשמה זה כמו נבואה כי הנשמה נשמת אלוה ממעל), אבל השגות זה רק חכמה, ואפילו האריז"ל לא תמיד הצליח מחמת עומק המושג ודרך השכל בזה.

נ נח נחמ נחמן מאומן

לימוד הגמרא ולימוד קבלה

ב"ה

נלע"ד שהרבה מלימוד התלמוד הוא להגדיר מה שאתה לא יודע, ולהיפוך בלימוד קבלה זה להשיג איזה ידיעה והבנה (וזה דומה אולי למה שבעל הסולם מביא בשם הגר"א שלימוד קבלה הוא לימוד הפשט וכו').

נ נח נחמ נחמן מאומן

מי נותן את המסר של החיים

ב"ה

בלילה באו הרבה בחורים ודיברתי מהם מהפתק הקדוש והתכלית, והיו הרבה שאלות וויכוחים, והסברתי להם שמן הסתם - כפי שיטת הנפש החיים שלומדים כל היום בהתמדה את התורה כדי שאולי תוך כל זה יהיה איזה שניה פה ושם שמסיחים דעת מהרצונות עצמי, ולומדים לשניה בלי פניה, תורה לשמה, אז אמרתי שמן הסתם זכו לאיזה שניה של תורה לשמה, ובזכות זה זכו להגיע לציון הקדוש של הרמח"ל ולשמוע עוד דברים אמיתים, וכמו שהרמח"ל פוסק כמו האריז"ל שמקסימום מותר ללמוד שעתיים גמרא ביום, לבל כשרון גדול כמו האריז"ל, ולמי שאינו כל כך מוכשר אולי בכלל לא. כי העיקר זה ללמוד לגלות את השם יתברך בעצמו ובכל העולם. וצריכים לעשות התבודדות. והלואי שיתפלל אדם כל היום. והם שאלו אבל תלמוד תורה כנגד כולם, והסברתי להם בודאי בודאי, אבל התורה שאדם לומד זה לפי מדריגתו הנמוכה, וכדי לעלות לקבל תורה יותר גבוה הוא צריך תפילה. והיו עוד שאלות וויכוחים. 

אז שאלו אותי איך אתה יכול לבטל כל הרבנים הגדולים של היום עם כל הניסים שלהם והרוח הקודש?

אז עניתי להם, עם כל הניסים שלהם והרוח הקודש שלהם, שאתם הולכים לאורם כל החיים, לא שמעתם מילה אחת מדברים האמיתים שנוקבים על תהום שאתם שומעים ממני תוך כמה דקות ספורות שפגשתם אותי לרגע. ואיך זה? והרי הרמח"ל שאתם אורחים אצלו, שהיה לומד בחברותה עם משה רבינו, ואליהו הנביא ומלאכים, פוסק להדיא כנ"ל, ואיך הם מעיזים להסתיר דבריו הקדושים מכם ולהורות לכם דרך אחר? והרי הרמח"ל כבר כתב שרוב הרבנים בזמנו היו בשביל כבוד וכסף. וקבלו הסבר שזאת לא אומרת שהיו ממש כולו בשביל כבוד וכסף, רק שבאיזה מידה מסויימת, תחת לעשות את האמת לאמיתו הם נטו אחר בצעם. ואז הם רצו להגיד שזה היה רק בזמן הרמח"ל אבל הרבנים של היום יותר טובים. אבל זה תמיה גדולה להגיד דבר כזה. והיה מול עיניהם הטענה הנ"ל שהרי הם לא גילו להם את האמת שעל זה הרמח"ל פסל אותם שבזמנו.

והם הקשו אלי איך את עוזב את הגמרא, ואמרתי להם אדרבה ח"ו הגמרא קדושה וחשובה מאד, אבל כל דבר יש מקומו, והעיקר זה תפילה וללמוד וללמד מהשם. והם שאלו אז מה אתה עושה סתם עומד ומחלק ניירות (הפתק הקדוש!). אז הפכתי את זה עליהם, הלוא כל השיחה שלנו לברר את האמת והתכלית בעולם, הלוא זה ממש תורה, זה לא דברים בטלים ח"ו. ומה עשה אברהם אבינו כו' כמבואר בדברי רבינו. והרי משה רבינו אמר מי לה' אלי ונאספו עליו רק שבט לוי, ואפילו משבט לוי יצא קרח, שחלק על הצדיק האמת.

וכאלו דיבורים ב"ה.

בקיצור היה שמח מאד, לזרוע את האמת בזרע אמת, בבחורים לומדי תורה בבני ברק (כמדומני), ובעזה"י בזכות הפתק הקדוש הם כבר יהיו ננחים בב"א.

נ נח נחמ נחמן מאומן

סנהדרין

ב"ה

בשבת פרשיות אחרי מות קדושים כ"ה לעומק, נצח שבנצח, שהוא יומא דרבינו כידוע, זכיתי איך שהוא לעליה רביעי בחינת נצח. ועוד זכיתי תודה לאל לסיים מסכת סנהדרין, מסכת שהתחלתי ללמוד לפני עשרים שני בתור ליטאי רחמנא ליצלן, ורק עכשיו זכיתי לסיימה, ואז שמתי לב שיש קיב דפים במסכת (כי מסיים בדף קיג, ומתחיל בדף ב) והרי הגמטריא של סנהדרין - 379 עם הדפים שלו 112 עולים = 491 בגמטריא של: נ נח נחמ נחמן מאומן!!!!

ולכבוד האירוע אשתף סרט הנוגע למסכת, כי פרק אחשמיני נקראת בן סורר ומורה, שתיקונו בתשובת המשקל רק דרך נ נח:

<iframe width="560" height="315" src="https://www.youtube.com/embed/qy_ollF85xo" frameborder="0" allowfullscreen></iframe>

נ נח נחמ נחמן מאומן

שגגת תלמוד עולה זדון

ב"ה

אבות ד:יג רבי יהודה אומר הוי זהיר בתלמוד ששגגת תלמוד עולה זדון. י"ל שזה המבואר בלקוטי מוהר"ן תורה ריד שלימוד גמרא שלא כראוי נותן כח לילי"ת ח"ו. וזה הכוונה בשגגת תלמוד, לימוד שלא כראוי, עולה זדון, בחי' הקליפה הנ"ל שמתגברת ח"ו, והיא היפוך החכמה אמיתית, בחי' בא זדון ויבא קלון ואת צנועים חכמה (משלי יא:ב), וכתיב זד יהיר לץ שמו עושה בעברת זדון (משלי כא:כד). וזה א"ש כמין חומר במה שכתב רבינו את הנ"ל כהמשך למה שביאר בענין כח לימוד התורה להגן ממיתה, ואז כתב ז"ל ועכשו מצינו בני אדם שמתו באמצע למודם, דע שאם הלמוד כהגן, בודאי אין לו שום כח, אבל אם אין הלמוד כראוי, בפרט למוד גמרא וכו' ע"ש. כי שגגת תלמוד עולה זדון, זדון בגמטריא ס"ז, דהיינו חסר אחד מחיים, בגמטריא ס"ח.

נ נח נחמ נחמן מאומן