בענין לימוד ספרי חב"ד

 ב"ה

בענין לימוד ספרי חב"ד.

א' עיין בפנים הספר שעיקר הלימוד ראוי להיות בספרי רבינו. [בספר מכתבי שמואל ענה בענין זה בכמה מקומות, ובעיקר כך טען, שאף על פי שמותר לפי דעתו, ז"ל אבל כנגד זה כשיש בשר ודגים למה צריך לאכול ירקות, חבל על הזמן שיכולים אז ללמוד ולהסתכל בספרי צדיקים אמיתיים וכו' וד"ל, עכ"ל באחד מהמקומות].

ב' כל עוד שהספר נכתב באמונה בהש"י ובחז"ל אין לזלזל בה, וחלילה לזלזל בה, כמו שהזהיר רבינו בליקוטי מוהר"ן תורה סא, וכל שכן ספרים שנכתבו על ידי צדיק תלמיד המגיד, אלא שעכ"ז יש טעמים לסתור כדלקמן. אלא שיש בספרי חב"ד שמביאים הרבה מהסברות והחקירות של אפיקורסים, ואף על פי שכוונתם לטוב, כי באים לברר את הטעיות ולהעמיד את הנכון, עם כל זה, הרי כבר הכניסו עצמן לחקירות שרבינו הזהיר מאד להתרחק מהם לגמרי.

ג' הבעל התניא בעצמו, כשהדפיס את ספרו לראשונה בשנת תקנו, ציוה לפרסם: "שמי שלא לומד ספר הקדוש 'ראשית חכמה', לא יהין ללמוד את ספרו 'תניא'"! (כך מצאתי פעם והעתקתי, אבל אחר כך חפשתי ולא מצאתי אפילו ממה שהעתקתי. ולכן עשיתי חפוש אחר חפוש, כי כנראה חב"ד מסתירים את זה כמו שמסתירים ההלכה שתפילין צריכים גוף נקי ואסור להפיח בהם ח"ו. ובסוף מצאתי ת"ל באתר שלהם בהערת שוליים... יש להם דף על אברהם שיינס, שנתקרב לחב"ד ובתחילה רצה להסתיר את זה מבני משפחתו ולכן החל ללמוד בספר ראשית חכמה, ובהערה 4 על זה כתבו: אף שאינו ספר חסידות (אלא ספר מוסר קבלי), מכל מקום היה נחשב אז ל'ספר של הכת', מכיוון שאדמוה"ז התנה באותן השנים את לימוד ה'קונטריסים' - כתבי תורותיו של אדמוה"ז שלאחמ"כ הפכו לתניא - בלימוד מקדים של ראשית חכמה, עכ"ל).

ולפי זה מאד צריכים להזהר בזה, שמי שכן רוצה ללמוד ספרי חב"ד, יזהר מאד שיהיה לומד ראשית חכמה כראוי.

ד' ר' אברהם קליסקר שבתחילה היה חבר טוב של בעל התניא, וביקש גדולתו שיכהן כרב ראשי וכו', ר' אברהם קליסקר הוא שהעיד רבינו הקדוש עליו, שהוא הצדיק היחיד שרבינו ראה בו שלמות, הוכיח את בעל התניא שאין הספר לפי רוחו של דרך הבעל שם טוב שלמדו אצל המגיד. ודעתו כתב מפורש שאין ללמוד אותו ויש לגונזו. והבאתי קצת מדבריו בשיחות הר"ן אות לב ע"ש.

וע"ש גם מה שהבאתי מספר עמק המלך שכתב לא לעסוק בספרים של עולם התהו.

שיחות הר"ן

לב. וכשאדם הולך בתמימות באמונה לבד בלי שום חקירות יכול לזכות שיעזר לו השם יתברך שיבוא לבחינת רצון שהוא למעלה מחכמה וכו' וכו' כי אמונה הוא דבר חזק מאד וכו' וכו' עיין שם.

עיין לקמן אות קא, שפשיטות הוא גבוה מן הכל. ולכן אין צריכים חכמות כלל רק תמימות ופשיטות ואמונה. וצריך תלמוד לשוות השני דיבורים, כי כאן משמע שאמונה היא חזקה ועל ידיה באים לרצון שהוא למעלה מהחכמה. אז מה השיווי בין פשיטות ורצון, או שהם אותו דבר, כי כן מצינו בספרים הקדושים "רצונו הפשוט". ולכאורה אצל השם יתברך הפשיטות יכול להיות רצון מתחילה ועד הסוף, ותמיד יהיה למעלה מחכמה וכל המידות, אבל אצל האדם, הפשיטות שלו עדיין לא מגיע לרצון, האמונה והפשיטות שלו היא חזק מאד, עד שיצמח ויתגדל להיות ממש רצון, ודו"ק.

 

עיין במכתב של ר' אברהם קליסקר (ספר אגרות חסידים מארץ ישראל, אגרת ס"ה, שנת תקנז) שכז"ל כי התחלת הרע היא מן השכל דמיני' דינין מתערין ומרגלא בפומייהו דצדיקייא שיחת חולין על פ' (ויקרא כא:ט) ובת איש כהן כי תחל לזנות. כי ההתחלה שהיא השכל ממנו נמשך הזנות, וכמה נאבדו ונתפקרו מן השכליים. ודור המדבר שהיה דור דיעה לא היו כי אם חכמים וידועים (דברים א:טו) ונבונים לא אשכח[1] כי פחדו ורהו (?) להתבונן בבינה יתירה (עיין מש"כ בזה במסכת עירובין דף ק:). וכמעט רגע הכריעו בדעת ישרה הוא קו היושר המכריע ועמדו רגליהם על האמונה הגדולה כאמור שהיא למעלה מן השכל. הנה כי כן היא דרך האמונה. כי המאמין לא יחוש לשום דבר שאין אחר האמונה כלום וכו' ע"ש באריכות (וכן בלקוטי מוהר"ן תורה לא: שלמות כל הדברים היא האמונה וכו').

ורואים מזה שאע"פ שרבינו הזהיר בליקוטי מוהר"ן תורה סא לא לזלזל בשום ספר שלא נכתב בדרך חקירות ופגם אמונה, עכ"ז יש עדיין הקפדות לבחור בדרך הטוב.

ועיין בהדקמה לספר עמק המלך ז"ל ומפני שראו מקצתם, שנאספו נפטרו יודעי סודות האר"י זלה"ה, חזרו מקצתם אל בעלי עולם התוהו, ומקצתם היו מרכיבים דברי הרב משה קורדואירו עם דברי האר"י, עונם גדול מנשוא, 'כי לא תהו בראה לשבת יצרה' (ישעיה מה:יח) בעולם התיקון, וכדי שלא לעסוק בספרים כאלו וכו' ע"ש.

ולהלן שם כז"ל והורצה לצאת ידי חובתו הוא הלומד לשם שמים, לעשות מהבל פיו רקיעים ושמים החדשים, לא יעסוק בספרים הללו הן חדשים גם ישנים, ואין בכלל אלא מה שבפרט, ספרי המחברים של עולם התוהו לא יועילו כי תהו המה, וכוונתינו לתקן בעולם התיקון, והשומע לי ישכן לבטח וכו' ע"ש.

---

[1] בטעם הדבר כתוב בהקדמה לספר עמק המלך ז"ל והיה מאיר בזעיר בד' יודין של ע"ב שלו, שהם סוד מ' שנה, שהלך עם ישראל במדבר, ושם ע"ב יש לו ג' כ"דין המאירים להשמש (שהוא ז"א, ו-ג' פעמים כ"ד הם ע"ב), בסוד 'ושמתי כדכד שמשותיך' (ישעיה נד:יב), לשון שמש. והם שני שלישי יסוד אבא כד-כד שהוא זכר, המתגלים לחוץ ומאירים יותר בזעיר במקום שכלה יסוד אמא, שאינה אלא מכסה שליש עליון דיסוד זכר, שהיא נקיבה. אבל הכ"ד העליון לקחה רבקה שהיא אמא, והוא מכוסה בה (רק בה), בסוד שנאמר (בראשית כד:טו) 'והנה רבקה יוצאת... וכדה על שכמה', ולכן אנשי חיל מצא משה, שהוא גימטריה כדכ"ד, ונבונים לא מצא (עירובין ק:), כל זה אבאר במקומו הראוי, עכ"ל.

נ נח נחמ נחמן מאומן

לקוטי מוהרן סא - מיני גוף

ב"ה

לקוטי מוהרן סא:ג

כשהגוף זך ונקי יכול לקבל נשמה גדולה.

אולי זה הסוד שהרמחל גילה בפירושו על הסבא דמשפטים, עיין שם שיש בחינת בן ובחינת עבד, ואף על פי שאינו אפשר להכיר ולהבחין את זה אבל זה שבבחינת בן יש לו גוף אחר!
ועיין בדרשות הרן שהביא פסוקים והוכיח מסברא שמשה רבינו היה בריאה מיוחד בפני עצמו.
נ נח נחמ נחמן מאומן

מפרסמים של שקר - Famous Rabbis of Falsehood

HH
The Talmud, tractate Sanhedrin page 26 says that Shivna would give lectures in Torah to crowds of 130,000 whereas the righteous King Chizkiyahu, in whose merit all of Israel - even the very young children - were thoroughly proficient in all of the Torah, had an attendance of only 110,000 to his Torah lectures.

Rabbi Nachman revealed in Likutay Moharan (Torah 61) that on account of giving any recognition to undeserving rabbis, the "writing" of Israel is handed over to the gentiles, and the Jews are banished from their settlements G"F.

So it was that Shivna sent a note to Sancheriv offering him the city of Jerusalem, temple and all. King Chizkiyahu even feared the power of the merit of Shivna, who was such a popular educator of Torah. So G-d had the prophet tell Chizkiyahu not to consider at all the numbers of Shivna, for the evil can never real bond.

The Talmud reveals that in reality this huge Jewish star and hero of the public - Shivna, was a "baal hanu-ah' meaning that he was very into filling himself with pleasures, and or homosexual.

This is something that we find many many times throughout our exile, and only now thanks to our holy master Na Nach Nachma Nachman MeUman, are the masses becoming knowledgeable and have insight into this issue, and they are learning to distance themselves and utterly not recognize those prestigious personages that attract the fancy of the masses and who are busy destroying Israel, G"F.

Na Nach Nachman Nachman MeUman

ב"ה

גמרא בסנהדרין דף כו, על מפרסם של שקר ענק, שבנא, שכמעט נתן את ירושלים ואת בית המקדש להאויב, והוא היה ראש הדורשים לעם ישראל תורה. ומובן מאד על פי תורה סא בלקוטי מוהר"ן. וממנו נלמד לא להתיחס כלל להרבנים שבדורנו שהן הם עוכרי ישראל.

 מאי קשר רשעים שבנא הוה דריש בתליסר רבוותא חזקיה הוה דריש בחד סר רבוותא כי אתא סנחריב וצר עלה דירושלים כתב שבנא פתקא שדא בגירא שבנא וסיעתו השלימו חזקיה וסיעתו לא השלימו שנאמר {תהילים יא-ב} כי הנה הרשעים ידרכון קשת כוננו חצם על יתר הוה קא מסתפי חזקיה אמר דילמא חס ושלום נטיה דעתיה דקוב''ה בתר רובא כיון דרובא מימסרי אינהו נמי מימסרי בא נביא ואמר לו {ישעיה ח-יב} לא תאמרון קשר לכל אשר יאמר העם הזה קשר כלומר קשר רשעים הוא וקשר רשעים אינו מן המנין הלך לחצוב לו קבר בקברי בית דוד בא נביא ואמר לו {ישעיה כב-טז} מה לך פה ומי לך פה כי חצבת לך פה קבר הנה ה' מטלטלך טלטלה גבר אמר רב טלטולא דגברא קשי מדאיתתא {ישעיה כב-יז} ועטך עטה אמר רבי יוסי ברבי חנינא מלמד שפרחה בו צרעת כתיב הכא ועטך עטה וכתיב התם {ויקרא יג-מה} ועל שפם יעטה {ישעיה כב-יח} צנוף יצנפך צנפה כדור אל ארץ רחבת ידים וגו' תנא הוא ביקש קלון בית אדניו לפיכך נהפך כבודו לקלון כי הוה נפיק איהו אתא גבריאל אחדיה לדשא באפי משרייתיה

   

---

דף כו - ב
אמרו ליה משירייתך היכא אמר הדרו בי אמרו ליה אם כן אחוכי קא מחייכת בן נקבוהו בעקביו ותלאוהו בזנבי סוסיהם והיו מגררין אותו על הקוצים ועל הברקנין אמר רבי אלעזר שבנא בעל הנאה היה כתיב הכא {ישעיה כב-טו} לך בא אל הסוכן הזה וכתיב התם {מלכים א א-ב} ותהי לו סוכנת (ואומר)

נ נח נחמ נחמן מאומן