הדרך החדש של רבינו שכולו תפילה

 ב"ה

בזכות השיחת חברים - שהעליתי כמה קטעים ממנו לעיל, נפתח לי להבין למה החסידות של רבינו כאילו נטוש בלי רבי חי. כי הקושיא חזק הלוא צריכים רבי שיכולים לראות ולדבר איתו וכו', ויש תירוצים טובים. אבל עכשיו זה יותר ברור הרבה. כי כמו שכל חסידי ברסלב יודעים שרבינו אמר שכל ענין שלו זה ראש השנה, כמו כן רבינו אמר שכל הענין שלו זה תפילה, ובשביל זה יש כל המחלקת עליו, כי כרום זלת לבני אדם, אלו דברים שעומדים ברומו של עולם ובני אדם מזלזלים בו - בדיוק מה שכולם זלזלו בחסידות ברסלב - הטויטא חסידים (חסידים של נפטר). וזה (חלק מ) עוצם החידוש של רבינו הדרך החדש שהוא הדרך הישן, כי עד רבינו כל רבני ישראל האמיתים היו למסור התורה, ומסירת התורה צריך להיות מהרבי להתלמיד - פנים בפנים, כמו שרבינו מסביר שצריכים לראות התנועות וכו', וצריכים לקבל ההדרכה והעצות והכל. אבל רבינו הגם שבכל אלו הרבה לעשות יותר מכלם (ובשביל זה כבר לא רואים עיקר התכלית שלו) - העיקר שלו זה תפלה - ובתפלה לא צריכים לראות את הרבי בגשמי, רק להתקשר לרוחו ונשמתו, ואסור אפילו לעמוד בד' אמות של המתפלל וכו'. ובעוה"ר כל העולם נתפסים בדברים קטנים - אפילו חשובים מאד של תורה ויראת שמים, ולכן תמהים איך יכולים בלי רבי חי - אבל רבינו מחכה להם שיבואו להתכלית שהוא אמר בפירוש - שיכנסו לתפילה. נ נח נחמ נחמן מאומן

במה משיח יותר מרבינו?!

ב"ה

רבינו אמר (חיי מוהר"ן רסו) כל מה שמשיח יעשה טובות אני יכול לעשות רק שהחילוק היא שמשיח יגזור אמר ויקום אבל אני איני יכול לגמור עדיין ע"ש.

ויש לראות רמז לזה במה דאיתא במסכת פאה (ירושלמי פ"ח, והובא בלקוטי מוהר"ן תורה כג) טבין חמשין דעבדין ממאתן דלא עבדין. וי"ל דחמשין זה בחי' משיח"ן, אותיות דין כאותיות דין. ומאתן זה בחי' רבינו, מאתן בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. והענין שמשיח בחי' חמשי"ן דעבדין, ורבינו בחי' מאתן דלא עבדין.

נ נח נחמ נחמן מאומן

מלידת הרמח"ל לפטירת רבינו - חומר למחשבה

ב"ה

בלשון הקודש אומרים מלקות וכמו כן אומרים מכות, כמו מסכת מכות שמפרש את כל הדינים של מלקות.

וסוד המלקות גילה הרמח"ל ביחוד היראה (עמוד שיא) ז"ל

אך הת' דדעת יוצאה לחוץ, ונעשה ד' מיתות ב"ד. והוא סוד ד' מאות איש דעשו, ות' שנים דמצרים. והנה סקילה שריפה הרג וחנק עולה ר"ת שלהם כמנין גע"ש, בסוד: "ותגעש ותעש הארץ". ובהתחבר כולם יחד נעשה להבה, בסוד: אש מתלקחת. וזה סוד: "להבה תלהט רשעים", בסוד שם מ"ב המבערת אותם. והנה בזה המ"ב - ט"ו אותיות הם בסוד שם י"ה המעמיד הסטרא אחרא בתחומה, והוא סוד: אשרי הגבר אשר תיסרנו י"ה, ומשם יסורים של אהבה. ועוד בזה מעבירים הס"א, אך כ"ז (אותיות של מ"ב) הם נותנים להם הכח לפעול פעולתם, וזה סוד: "לא אמות כי אחיה ואספר מעשה י"ה". והוא סוד: "אבוא ב"ם אודה י"ה". ומהם בא המלקות, שהוא בסוד שם י"ה, כידוע. ועל כן כל חייבי כריתות שלקו נפטרו מידי כריתתן, וכן: "כיון שנלקה הרי הוא כאחיך". ותבין שני מיני עונשים שיש: מיתה ומלקות, נמצא אותם של מיתה סוד ת', והוא סוד יראה רעה, סוף דעת כנ"ל, עכ"ל. 

וידוע שרבינו אמר שהעיקר הוא יראת העונש שהרמח"ל מכנה יראה רעה, ואין כאן מקום להאריך.

והנה ההבדל במנינם בין מכות למלקות הוא ק"י כמנין שנות יוסף הצדיק.

והנה מכות - תס"ו הוא השנה שבו נולד הרמח"ל, ו"מלקות" התקע"א הוא השנה שבו נפטר רבינו הקדוש, ודו"ק!

מכות עם האותיות בגמטריא יז תמוז, בו סבא קיבל המכה שגרם לו לזכות לקבלת הפתק הקדוש.

נ נח נחמ נחמן מאומן

הפתק של רבינו הוא התיקון השלם לכל הישיבות

ב"ה בישיבות אומרים שהחזון איש התלונן על הבריסק מה זה שקוראים לר' חיים רבינו, לא קראו תואר רבינו עד מזמן הראשונים, השיבו הבריסקים מה זה חזון, לא היו חזיונות מאז סמוך לחורבן הבית... וברוך השם אנחנו יש לנו גם את רבינו גם את חזיון הפתק. נ נח

לכבוד חג מתן תורתינו

ב"ה סיפרו לי שהראשי תיבות של המשנה ריש מסכת אבות: משה קבל תורה מסיני - מקתמ- פתק.
אז הוספתי לו להגדיל תורה ול האדירה שאותיות היסוד, אלו האותיות שלפני הסופי תיבות, הם שברנ - ראשי תיבות: רבינו נחמן בן שמחה.
נ נח נחמ נחמן מאומן

רבינו הקדוש - נ נח נחמ נחמן מאומן -- הוא התיקון!

 ב"ה

לקוטי מוהר"ן תורה רמז – בענין שתיקו וקינות יחזרו לתיקון, יש להעיר ש'תיקון' עם ה' אותיות, בגמטריא תקע"א, השנה שרבינו הקדוש נפטר והרים את כל התיקון.

לעלות ולהתחדש עד שממש בושין ממה שהיה! נ נח נחמ נחמן מאומן

ב"ה שיחות הר"ן

קעג-ד: ע"ש איך שרבינו היה עולה ועולה כל פעם, בעליה כל כך שהיה מתביש ממדרגתו הקודם. וזה חידוש ורום מעלת רבינו מה שזכה יותר מכל הצדיקים, דיעו' בספר עבודת ישראל (פ' שמיני, הובא בספר בעש"ט א'קו) ז"ל אני בעצמי פעם אחד ראיתי הריב"ש ז"ל בחלום, ושאלתי אותו מפני מה בתחילת עבודתי כאשר נכנסתי אל הצדיקים ללמוד ממעשיהם, והרגלתי את עצמי לעבודת השם יתברך, הרגשתי בעצמי שינוי לטובה מיום ליום, בעסק התורה לשמה ובכוונת התפילה ושאר מעשים, ועתה אינני מרגיש כלל השינוי, ונדמה לי כמו יום אתמול כן היום, וכמו כן יום מחר, והשיב לי בדרך משל, כשהתינוק לומד אותיות א' ב' או סדור או חומש, מדי יום בומו ניכר השינוי בו שלומד יותר ממה שלמד אתמול, למשל בשבוע העבר למד פרשה אחת חומש ועתה לומד ב' פרשיות, וכיוצא בו, מה שאין כן כשהולך ומתגדל ולומד בעצמו גמרא עם פרש"י ותוספות עם הפוסקים, והוא מפלפל גדול, אין ניכר בו שינוי יום מיומו, אמנם לפי ראות עיני השכל בודאי מה שהאדם נעתק בגדלותו יום מיומו במדריגה, הוא גדול אלף אלפים פעמים מכל המדריגות שהתינוק נעתק בכל השנה כי המה בקטנות עכ"ל ודפח"ח, עכ"ל.

והנה התשובה שהוא קיבל מהבעש"ט לא הסתפק בו מוהר"ן, כי אילו מוהר"ן היה תמיד עולה כל כך עד שהוא ממש הרגיש והתבייש ממה שהיה קודם, והוא פלאי.

והנה בדברי העבודת ישראל יכולים לומר שמי שזוכה לבחי' זו של 'ראות עיני השכל' הוא יכול לראות היטב איך שהוא מתקדם, ויתכן לומר שבעל ראות עיני השכל יכול להתבייש ממדרגות קדומות אפילו לפי תשובת הבעש"ט. ובודאי אפילו בכה"ג היה חידוש גדול מי שהיה זוכה לבחינה כזו, ועם כל זה אינו נראה כן מדברי רבינו כלל, אלא שרבינו ממש היה עולה כל כך, עד שהרגיש כל כולו בושה ממדרגתו הקדומה.

נשמת רבינו - יחידה שביחידה - - וההבטחה של כמוני ממש

ב"ה -- מלקוטי נ נח 

חיי מוהר"ן:

רסז (כז): שמעתי בשמו שאמר, שהשיג יחידה בתכלית מדרגה עליונה. כי זה ידוע, שנפש דנשמה גבוה יותר מיחידה דרוח, וכן כיוצא בזה בכלם; והוא השיג יחידה בתכלית מדרגה העליונה. ע"כ. ע' בזה בספר קנאת ה"צ להרמח"ל ח"ב פרק עתיד הקב"ה להעמיד להם דוד אחר שלכאורה יוצא שרבינו השיג להיות המעטר להמשיח (וכמו שהאבות ודוד המלך בעצמם הם יהיו מעטרים למשיח ע”ש. ודו”ק בסיפורי מעשיות, למשל לענין הקבצן החרש שמגלה את הגנני ואכמ”ל), ובזה יש להבין מה שסבא אמר (ישראל סבא פרק רק בטחון) שמשיח יהיה תמיד של רבינו. וכן ע"ש בספר קה"צ בפרק הקלקול על ידי חטא אדה"ר והתיקון ע"י התורה ובית המקדש, שכתוב שם שאותו חלק של היחידה שיהיה מעטר להמשיח, פרח ונמלט בחטא אדם הראשון, שזה ידוע לנו על נשמת רבינו הקדוש.

[והנה בענין שורש נשמת רבינו הקדוש עיין בשער הגלגולים הקדמה ז' שבו מבואר השורש של נשמות בחי' ינוקא, ובחינות נשמות חדשות, ואיזה נשמות יכולים בחייהם להשיג תכלית נשמה לנשמה דאצילות, כי יש שנמנע מהם לגמרי, ויש שיכולים רק בקושי על ידי הפקדת נשמתם והחלפה בעת השינה, ויש שמקבלים הרוח רק בגיל י"ג והנשמה מבן כ', שבודאי רבינו השיגה בעוד בקטנותו, ואכמ"ל. אכן צ"ע ממה שרבינו גילה בשיחות הר"ן (קסה) שכל אחד יכול לבוא למדרגתו להיות כמוהו ממש, שלכאורה לפי דברי האריז"ל הנ"ל ממש אי אפשר שסתם בן אדם – ורובא דרובא דבני אדם – ישיג מעלות הנר"נ, ובפרט כפי מה שרבינו גילה שהוא השיג יחידה שביחידה, שזה בעצמו צע"ג מדברי האר"י, וכל שכן פלא מופלא מאד להגיד שכל בן אדם יכול להשיגה. ולכאו' מוכרחין לומר שהכמוני ממש, זה רק לענין דברים מסויימים בשיעור קומתו ז"ל, ולכאו' לא תהיה רק בעיבור נשמת רבינו בעצמו, כמבואר בשער הגלגולים כי כן הדרך שכל דור יש כמו משה ואהרן וכו', כי נתעברין בתוך הצדיקים, אכן גם מבואר שם בריש הספר שהחלק שמתעבר זה רק דרגות שהצדיק כבר עבר עליהם. ובכל הענין הזה יכולים לפלפל הרבה ואכמ"ל.

שוב מצאתי יסוד דברי רבינו הקדוש בדברי האר”י (שער הגלגולים הקדמה לו ד”ה ונחזור לענינינו) שכז”ל לפי שהיה ר' עקיבא יכול להשיג יותר ממשה לסבת הנז”ל, כי הוא מקין ומשה מן הבל וכו' אין בו יכות להשיג רק עד כתרי אותיות וכו'. האמנם אחר כך משה רבינו ע”ה השיג הכל על ידי מעשיו העצומים עכ”ל הרי מבואר שעל ידי הגדלת המעשה אדם יכול לבוא להשיג אפילו למה שלא היה ראוי לו להשיג לפי שורש נשמתו. ואין כאן מקום להאריך בזה עוד].