Watching animals fight

 ב"ה 

ליקוטי מוהר"ן תורה רלג

כשמתגברים על האדם מחשבות רעות והרהורים, והוא מתחזק ומתגבר עליהם ומנצח אותם, יש להקדוש ברוך הוא תענוג גדול מזה. והוא יקר מאד בעיני השם יתברך, כמשל שיש אצל המלכים לפעמים ביומא דפגרא, הם מניחין כמה חיות שינצחו זה עם זה, והם עומדים ומסתכלים ויש להם תענוג גדול מן הנצחון, ע"כ.

במגן אברהם (או"ח רכד:ג) כתב בשם ספר האשכון, השמר לך לראות קניגנאות (צידת חיה על ידי כלבים) של עכו"ם והוא הדין מחולתם או שום דבר שמחתם, ואם תשמע קול עכו"ם מתנגנין ושמחים, האנח ותצער על חורבן ירושלים, ותתפלל להקב"ה עליה, ע"כ. והוסיף שמבואר במסכת ע"ז יח: שאפילו  ההולךל לקניגנאות של ישראל הרי זה מושב לצים. ועיין בזה בשולחן ערוך או"ח שז:טז איסור לקרות ספרי הבל משום מושב לצים ומשום אל תפנו אל האלילים, לא תפנו א-ל מדעתכם.

ונלע"ד שמי שיודע מה שגילה רבינו כאן בענין החיות שמנצחים זה את זה שהוא כמו מלחמת היצר, מותר לו לראות את זה כשהוא לבד – אבל לא ח"ו להיות במעמד עם אנשים אחרים, שזה מושב לצים.

נ נח נחמ נחמן מאומן

האויר הוא החיות

 ב"ה

ספר ליקוטי מוהר"ן

לא:ח ועל ידי חתוך האותיות באויר נעשה הדבור, שמשם יוצאין הנפשות, כי האויר הוא החיות של כל דבר ובלי אויר אי אפשר להחיות וכו' ע"ש.

ע' ספר סודי רזיי לבעל הרוקח (עמ' טז:) ז"ל יש אויר בעולם המוליד ומצמיח ומפרה זכרות בין בבריות בין בפירות הארץ ובעשבים. ויש אויר בעולם המולדות ומצמחות ומפרה נקבות, בין בבריות בין בצמחים בין בפירות בין בעשבים וכו' וכו'.. ורוח אלקים מילא הכל ופינה אויר בעולם להיות חלל, כדי שיחיה העולם בנפיחות הרוח, כי בלא חלל ורוח ואויר אין בריה יכולה לחיות, שאם יסתם במקום צר שאין לו אויר ימות מיד, על כן מרוח קדשו מלא כל החלל בכל ד' רוחות, זהו וברוח פיו כל צבאם (תהלים לב:ו), והרוח נשמת חיים, לכך נוצר בא' הרוח, שאין אדם יכול לומר אה (-נקוד פתח תחת האלף) כי אם בפתיחת פיו כשמוציא הרוח, עכ"ל.

נ נח נחמ נחמן מאומן

כי לא על הלחם - לבדו יחיה האדם - עיקר החיות לא מהלחם רק מהתבודדות לבדו נ נח

ב"ה
דברים פרק ח.
נ נח

לקוטי מוהר"ן תורה לג - הסתרת אותיות התורה שמחיים כל דבר

ב"ה

לג:ב כבר הבאתי כמה פעמים למעלה מלקוטי הלכות שיש שני דרגות בימי הרע וההסתרה על אותיות התורה, כי יש בחי' של עבודה זרה שאין בה שום ניצוץ קדושה כלל, ועם כל זה בודאי יש בו אותיות התורה. ונראה לע"ד, שבזה מבואר ענין השני דרגות של אהבה שבדעת ואהבה שיש במדות, שלא כל כך מובן (עמש"כ בפרפראות לחכמה). ונראה שבדבר שאין בו שום ניצוץ קדושה, ע"כ התפקיד האמיתי של הדבר הזה הוא אחרת לגמרי ממה שנראה לעינים פשוטות בעולם הזה, ולכן אין שייך כלל להשיג בליטת האותיות בזה הדבר באהבה שבמדות, כי המדות שייכים על כל פנים לעולם הזה, והעבודה זרה אין בו שום תפקיד אמיתי (דהיינו של קדושה ואמת) בעולם הזה, אז כדי להשיג תפקידו והאותיות המחיים אותה, ע"כ צריכים השגה למעלה מהמדות, והיינו אהבה שבדעת. מה שאין כן כל דבר שיש בו איזה תועלת ושייכות של תפקיד של קדושה גם בעולם הזה, יהיה להדבר הזה אותיות התורה שמושגות באהבה שבמדות.

נ נח נחמ נחמן מאומן