Posts
ב"ה
לקוטי מוהר"ן תורה כב: עקר עצמיות האדם, מה שנקרא אצל האדם אני, הוא הנשמה, ע"ש, וצריך
עיון מנוסח הברכה אלקי נשמה שנתתה בי, שמשמע שהנשמה היא תוספת על עצמיות האדם.
ונראה ליישב על פי
המבואר בכתבי האר"י, בשער מאמרי רשב"י זיע"א (עמ' קמח) ז"ל
ודע כי יש שתי נקודות אמצעיות בגוף. אם נקודת ציון שבה, והיא אמצעית לגוף לבד, מכף
רגל ועד הכתפים לבד. ואם נקודה אמצעית מכל הגוף, מכף רגל ועד ראש, והוא הטיבור.
ושתי נקודות אלו, הם, כנגד א"י וג"ע. כי ארץ ישראל אמצעית לישוב לבד.
וגם עדן, אמצע כל העולם בכללו. ונקודת ארץ ישראל, כנגד מלכות. ונקודת ג"ע,
כנגד בינה וכו' וכו' וכו' ושתי נקודות אלו, כל אחת נקראת אני, וזהו סוד ראו עתה כי
אני אני הוא כו', והבן כל זה וכו' עיין שם, שבינה היא בחינת הנשמה, ומלכות בחינת הנפש.
ולפי זה יש לומר שהברכה מדבר על עצמיות האדם מצד נפשו, ורבינו דיבר מבחינת הנשמה.
ובלקוטי נ נח הארכנו שעיקר שעיקר ה"אני" זה רק על ידי רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן - כמו שסבא אמר בכמה מיני לשונות אני נ נח נחמ נחמן מאומן, אני ראשי תיבות נ נח נחמ נחמן מאומן וכו'.
נ נח נחמ נחמן מאומן
