כוס יקר ויפה לקידוש מסוגל לעשירות - דף יומי

 ב"ה

מסכת בבא קמא

סב. א"ל רב יימר לרב אשי, טעין כסא דכספא בבירה מאי, אמר ליה חזינא אי איניש אמיד הוא דית ליה כסא דכספא אי נמי איניש מהימנא הוא דמפקדי אינשי גביה משתבע ושקיל, ואי לא לאו כל כמיניה, ע"כ.

קשה למה שאל דוקא על כוס, ולא סתם על כלי כסף וזהב. ועוד קשה, למה לאו כל כמיניה, הלוא יתכן שדוקא רצה להתהדר עם כוס של כסף. ויש לומר שיש בזה רמז רחוק למה שגילה רבינו בחיי מוהר"ן תקעז שכוס נאה ויקרה לקדוש מסגל לעשירות, ולכן אם היה לו כוס של כסף אחד, מן הסתם זה היה מיוחד לקידוש של שבת, ואם כן היה צריך להיות גם כן אמיד.

נ נח נחמ נחמן מאומן

Rabbainu Enucleates The Eyes and Teeth of satan by means of heavy expenditures of his pilgrims

 HH

בְּאֶחָד מֵהַשָּׁנִים שֶׁשָּׁהָה רַבֵּנוּ בִּבְרַסְלֶב חָל לִהְיוֹת רֹאשׁ הַשָּׁנָה בְּיוֹם ב', וְאַנַ"שׁ שֶׁמֵּעִיר טְשֶׁערִין הִזְדָּרְזוּ לִנְסוֹעַ וּבָאוּ כְּבָר לְשַׁבָּת לִבְרַסְלֶב, בִּכְדֵי שֶׁיֹּאמְרוּ אֶת הַסְלִיחוֹת שֶׁל עֶרֶב רֹאשׁ הַשָׁנָה עִם רַבֵּנוּ, אוּלָם רַבִּי אַבָּא שׁוֹחֵט לֹא נָסַע עִמָּהֶם מִסִּבּוֹת שׁוֹנוֹת וְלֹא הִסְפִּיק לְהַגִּיעַ לְשַׁבָּת לִבְרֶסְלֶב וְשָׁבַת שַׁבָּת בְּאוּמַאן שֶׁהִיא רְחוֹקָה מִבְּרֶסְלֶב כְּמֵאָה קִילוֹמֶטֶר, וּבְמוֹצָאֵי שַׁבָּת קֹדֶשׁ הִתְחִיל לָרֶדֶת גֶּשֶׁם שׁוֹטֵף וְעַז וְלֹא יָדַע אֵיךְ יַצְלִיחַ לְהַגִּיעַ לִבְרַסְלֶב עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, אוּלָם הוּא הִזְדָּרֵז וְהָלַךְ לְכַמָּה בַּעֲלֵי עֲגָלוֹת וּבִקְּשָׁם שֶׁיַּסִּיעוּהוּ לִבְרַסְלֶב, וְלֹא רָצָה שׁוּם בַּעַל עֲגָלָה לְקַחְתּוֹ, וְהִפְצִיר בָּהֶם מְאֹד עַד שֶׁנַּעֲנָה לוֹ אֶחָד מִבַּעֲלֵי הָעֲגָלָה וְאָמַר לוֹ: אִם תִּתֵּן לִי שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה רוּבְּל אֲסִיעֲךָ, וְהִבְטִיחַ לוֹ רַבִּי אַבָּא, אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה זֶה סְכוּם גָּדוֹל וְאַף עַל פִּי שֶׁהָיָה עָנִי מָרוּד. שֶׁמֵּרוֹב עֲנִיּוּת לֹא הָיָה לוֹ אֲפִלּוּ לְהַחְלִיף בְּגָדָיו לִכְבוֹד שַׁבָּת קֹדֶשׁ, וְתֵיכֶף אַחַר כַּךְ הִתְחָרֵט הַבַּעַל עֲגָלָה וְלֹא רָצָה לִנְסוֹעַ, אַף עַל פִּי שֶׁהִבְטִיחַ לוֹ אֶת הַסְכוּם הַנַּ"ל, עַד שֶׁפָּנוּ אֵלָיו חֲבֵרָיו הַבַּעֲלֵי עֲגָלוֹת וְאָמְרוּ לוֹ, אֲנַחְנוּ לֹא הִסְכַּמְנוּ כְּלַל לְקַחְתּוֹ, אוּלָם אַתָּה שֶׁהִבְטַחְתָּ לוֹ מְחוּיָב אַתָּה לְקַחְתּוֹ, וּבְרוֹב שִׁדּוּלָם הִסְכִּים לִדְבָרָיו הָרִאשׁוֹנִים, וְנָסְעוּ מֶשֶׁךְ כָּל הַלַּיְלָה, וּבַבֹּקֶר הִסְפִּיקוּ לְהַגִּיעַ רַק עַד טֶעפְּלִיק, שֶׁהוּא כִּשְׁלוֹשִׁים וַחֲמִשָּׁה קִילוֹמֶטֶר מֵאוּמַאן, כִּי הַנְסִיעָה הָיְתָה קָשָׁה מְאֹד מֵרוֹב הַבּוֹץ וְהַגֶּשֶׁם וְכוּ' וְהַבַּעַל עֲגָלָה כְּהֶרְגֵּלוֹ נָתַן שָׁם אוֹכֵל וּמִסְפּוֹא לַסּוּסִים הָעַיֵּפִים, וְאַחַר אָכְלָם וְשָׁתָם הִמְשִׁיכוּ בִּנְסִיעָתָם, וּבַצָּהֳרַיִם הִצְלִיחוּ לְהַגִיעַ בְּקשִׁי רַב רַק עַד הָעֲיָרָה הַיְיסִין, הָרְחוֹקָה מִבְּרֶסְלֶב כִּשְׁלשִׁים קִילוֹמֶטֶר, וּבַעַל הָעֲגָלָה הִתְעַיֵּף כְּבָר מְאֹד מִנְסִיעָתוֹ וְלֹא רָצָה בְּשׁוּם אוֹפֶן לְהַמְשִׁיךְ אַךְ רַבִּי אַבָּא לֹא אָמַר נוֹאָשׁ. וּכְשֶׁיָּצְאוּ לַדֶּרֶךְ מֵהֵייסִין אַחַר שֶׁהֶאֱכִיל הַבַּעַל עֲגָלָה אֶת הַסּוּסִים, שָׁאַג הַבַּעַל עֲגָלָה לַסּוּסִים בַּהֲלָצָה "יְלָדִים לְרַבֵּנוּ" "קִינְדֶערְלַאךְ צוּם רֶעבִּין" וְהִתְחִלּוּ הַסּוּסִים לִדְהוֹר שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע וְהִגִּיעוּ לִבְרַסְלֶב בְּעֵת שֶׁכְּבָר הִתְפַּלְּלוּ הַקָּהָל תְּפִלַּת מִנְחָה שֶׁל עֶרֶב-רֹאשׁ-הַשָּׁנָה, וְלֹא הָיָה לוֹ אֲפִלּוּ פְּנַאי לִפְרוֹס בִּשְׁלוֹם רַבֵּנוּ.

וְהִנֵּה רַבִּי אַבָּא בִּתְמוּרַת הַשְּׁלשׁ עָשָׂר רוּבְּל שֶׁהִבְטִיחַ לְבַעַל הָעֲגָלָה, מָכַר אֶת גְּבִיעַ הַכֶּסֶף אוֹתוֹ רָצָה לָתֵת בְּמַתָּנָה לְרַבֵּנוּ. אַחַר כַּךְ בַּלַּיְלָה בְּעֵת שֶׁיָּשַׁב רַבֵּנוּ בַּשֻּׁלְחָן עִם אַנַ"שׁ כְּמִנְהָגוֹ, כִּי הָיוּ מִתְאַסְפִים לְשֻׁלְחָן רַבֵּנוּ, אַף-עַל-פִּי שֶׁנָּהַג רַבֵּנוּ לִבְלִי לְדַבֵּר כְּלַל בְּלֵיל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה שׁוּם דִּבּוּר, פָּנָה אֶל רַבִּי אַבָּא וְאָמַר לוֹ: "אַבָּא סַפֵּר לִי אֶת הַנְּסִיעָה שֶׁלְּךָ" וְהִתְיָרֵא רַבִּי אַבָּא לְסַפֵּר, כִּי יָדַע שֶׁמָּכַר אֶת הַגָּבִיעַ שֶׁהֵבִיאוֹ עִמּוֹ כְּמַתָּנָה לְרַבֵּנוּ בִּתְמוּרַת נְסִיעָתוֹ, אוּלָם רַבֵּנוּ פָּנָה אֵלָיו שׁוּב, וְאָמַר לוֹ: "אַבָּא אַל תְּפַחֵד וְסַפֵּר לִי אֶת נְסִיעָתְךָ" - וְסִפֵּר לוֹ רַבִּי אַבָּא אֶת כָּל סֵדֶר נְסִיעָתוֹ, וְסִפֵּר גַּם זֹאת שֶׁהָיָה מֻכְרָח לִמְכֹּר אֶת הַגָּבִיעַ תְּמוּרַת נְסִיעָתוֹ, בְּגָמְרוֹ אָמַר רַבֵּנוּ: "לְהַבַּעַל דָּבָר עֲבוּר הַגָּבִיעַ אוֹצִיא לוֹ עוֹד אֶת הַשִּׁינַיִם וְהָעֵינַיִם", "אַתָּה אַבָּא, בָּעוֹלָם-הַזֶּה כְּבָר לֹא כְּדַאי, וְאַתָּה שְׁמוּאֵל קַח לְךָ מְעַט מֵהַמָּרָק", "דֶּעם בַּעַל דָּבָר אִיבֶּער דֶעם בֶּעכֶער וֶועל אִיךְ אִים נָאךְ אַרוֹיס נֶעמֶען דִּי צֵיין מִיט דִּי אוֹיְגְן", "דּוּ אַבָּא אוֹיף דֶעם עוֹלָם אִיז שׁוֹין נִישְׁט כְּדַאי, אוּן דּוּ שְׁמוּאֵל נַא דִּיר אַבִּיסֶעל יוֹךְ", כִּי בִּנְסִיעָתוֹ נָסַע עִמּוֹ בְּנוֹ רַבִּי שְׁמוּאֵל, וְתֵיכֶף לְאַחַר סֻכּוֹת נִפְטַר רַבִּי אַבָּא, וּבְנוֹ רַבִּי שְׁמוּאֵל הִתְעַשֵּׁר מְאֹד, וּמִמֶּנּוּ יָרַשׁ רַבִּי אַבָּא'לֶה הַמְּפוּרְסָם אֶת כָּל עֲשִׁירוּתוֹ. 

שיח שרפי קודש ב - קצח

נ נח נחמ נחמן מאומן

צאתכם לשלום

ב"המה שאנחנו אומרים צאתכם לשלום, וקשה למה להוציא המלאכים. יש לאמר שבקידוש אנחנו ממש בו ר אי ם מחדש את העולם (וכידוע מהאדמור מזווית שזה עת רצון לפעול בגדול מחמת זה) וב בר י את העולם היה יום אחד לבד, כי המלאכים לא נבראו עדיין. נ נח!