חנן בן עכבור - לפני

ב"ה

לקראת סוף פרשת וישלח יש את הפרשה של מלכי אדום שמתו, שעליהם גילה אריז"ל הקדמות עצומות בקבלה וחסידות, כי הם מרמזים כל ענין שבירת הכלים עד המלך האחרון הדר, שהרמח"ל כותב עליו (אדיר במרום עמ' תעז) "והוא התיקון הכללי", שכבר יתקן הכל בב"א.

והנה המלך שלפני הדר, זאת אומרת השלב שמיד לפני ביאת התיקון (כך הוא בסדר המלכים כאשר הם סדורים בתורה, אכן לפי הקבלה חנן הוא בחי' הוד, והמלך שלפניו - שאול - בחי' יסוד, ועכ"ז יש ענין של הוד מלכות, ואכמ"ל), הוא חנן בן עכבור. והרמח"ל גילה שהשם חנן כבר מרמז ומורה על קצת התיקון שכבר קיבל, ע"ש. ויש לנו להתבונן במלך הזה, כי לכאורה אנחנו עכשיו בעזה"י בתקופתו, כי זמן הגאולה קרוב מאד. והרי חנן זה אותיות נ נח, והוא התיקון נגד חמס, בגמטריא נ נח, חמס זה סמל השנאה והקטרוג נגד ישראל, כי על חמס נחתם גזר דין על דור המבול, כי בעיקר השחיתו דרכם ובפרט בהשחתת זרע לבטלה ונאוף, אבל חתימת דינם היה על החמס. ועכבור, זה הביזיון הגדול שקיים בעולם שלא יודעים לשבח את השם אחד כפי כל השבחים שגילה לנו על ידי נביאיו הנאמנים, ודוקא מזלזלים לקרוא לו בגנות הנורא הזו תיפק רוחם. וגם חמס ענינם כמו עכברים במנהרות ובמחתרת.

נ נח נחמ נחמן מאומן

פרשת נח - רמזים על הפתק הקדוש שקביל סבא ישראל

ב"ה

תקמא. פרשת נח (ז:יא) בשנת שש מאות שנה לחיי נח בחדש השני בשבעה עשר יום לחדש ביום הזה נבקעו כל מעינות תהום רבה וארבת השמים נפתחו. הנה כבר כתבנו לעיל אות ק', שהמבול התחיל בח"י חשון, יום הילולא של סבא ישראל, והמ' ימים נפסקו ביום המילה שלו ע"ש. הסופי תיבות של 'תהום רבה וארבת השמים נפתחו' בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של 'ארבת השמים' – ב"י, ראשי תיבות ישראל בר. 'נפתחו' בגמטריא בן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה, כי הוא תלמיד יקר בחי' בן (וכן חשון זה לפי ר' אליעזר, בחי' בן, ע' תורה ז' בלקמ"ת, ואילו ר' יהושע שאמר איר, הוא בחי' תלמיד סתם). וכן הראשי תיבות של 'וארבת השמים נפתחו' בגמטריא אני, שזה סוד של נ נח, כמבואר בפנים הספר. 'בחדש השני' עם התיבות והכולל, בגמטריא תרפ"ב, השנה שסבא קיבל את הפתק – בשבעה עשר יום לחדש – שהתחיל מביטול הצום בשבעה עשר בתמוז. 'יום לחדש ביום הזה' בגמטריא יז בתמוז ע"ה.

ז] בהפטרה פרשת נח  -- ישיעה נג.  {ח} מֵעֹ֤צֶר וּמִמִּשְׁפָּט֙ לֻקָּ֔ח וְאֶת-דּוֹר֖וֹ מִ֣י יְשׂוֹחֵ֑חַ כִּ֤י נִגְזַר֙ מֵאֶ֣רֶץ חַיִּ֔ים מִפֶּ֥שַׁע עַמִּ֖י נֶ֥גַע לָֽמוֹ: {ט} וַיִּתֵּ֤ן אֶת-רְשָׁעִים֙ קִבְר֔וֹ וְאֶת-עָשִׁ֖יר בְּמֹתָ֑יו עַ֚ל לֹא-חָמָ֣ס עָשָׂ֔ה וְלֹ֥א מִרְמָ֖ה בְּפִֽיו: והנה בגמרא (סוטה יד) פרשו שזה קאי על משה רבינו וכן מפורש על פי משה רבינו בעצמו בזוהר הקדוש (כי תצא דף רפב). אכן בישיעה פרש"י ז"ל  את כל הפסוקים שם שקאי על עם ישראל. ופרש ויתן את רשעים קברו . מסר את עצמו להקבר ככל אשר יגזרו עליו רשעי האומות שהיו קונסין עליהם הריגה וקבורת חמורים במעי הכלבים : ע"ש. ויש לפרש את זה על רבינו הקדוש נ נח נחמ נחמן מאומן, כי נגזר מארץ חיים -- ארץ ישראל, ויתן את רשעים קברו -- להיות באומן. ובזה י"ל מש"כ על לא חמס עשה וכו', שהטעם שאנו לא זוכים להביא את רבינו לארץ ישראל הוא על לא חמס עשה - חמס בגמטריא נ נח, חמס עשה עם האותיות והתיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן - וכיון שזה חסר אנו לא זוכים, וזה - ולא מרמה בפיו - חמס = נ נח, בפיו = נחמ, מרמה = נחמן מאומן! אז צריכים להתחזק מאד עם נ נח נחמ נחמן מאומן בלב בפה ובעשיה ב"ה, ונזכה לראות את ציון רבינו בארץ ישראל ובביאת גואל צדק בב"א.

עוד בהפטרה (ישעיה נד:ט) כי מי נח זאת לי אשר נשבעתי מעבר מי נח עוד על הארץ כן נשבעתי מקצף עליך ומגער בך. הנה כבר כתבנו בפנים הספר שמי נח, אותיות מחני, מהפסוק (כי תשא לב:לב) ואם אני מחני נא מספרך, שמשמאל לימין נקרא 'אני נחמן' והראשי תיבות מאומן וכו' ע"ש. וכן 'נשבעתי' זה נשב-עתי, נש"ב – ראשי תיבות נחמן בן שמחה, שהוא איש עתי (לשון מוכן לכך). 'מעבר מי נח ע' ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

ישעיה נד:י כי ההרים ימושו והגבעות תמוטנה וחסדי מאתך. הסופי תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וחסדי מאתך לא, 'מאתך ל' בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.