רבינו מציל האדם בפאות שלו מהגיהנם

 ב"ה

ספר חיי מוהר"ן אות רכה עיין שם

למה צריכים הבטחת רבינו ולא מספיק לסמוך על אברהם אבינו.

בעולם מספרים מעשה מבחור שרצה ליכנס לישיבת בריסק, ושאל אותו הראש ישיבה א.י. למה הוא הולך לאומן, והזכיר את ההבטחת רבינו, אז הראשי ישיבה שאלו אותו מה חסר בהבטחת אברהם אבינו, והבחור ענה לו בחכמתו, שעדיף לו להימשך על ידי הפאות. ויש להבין דבריו בכמה דרכים.

אכן יותר נראה שהבטחת רבינו קאי אפילו על אלו שאינם בכלל הבטחת אברהם אבינו, כי מבואר במרדש רבה (וירא פרשת מח) א"ר לוי לעתיד לבוא ארהם יושב על פתח גיהנם ואינו מניח אדם מהול מישראל לירד לתוכה, ואותן שחטאו יותר מדאי מהו עושה להם, מעביר את הערלה מעל גבי תינוקות שמתו עד שלא מלו ומניחן עליהן, ומירדן לגיהנם, הדא הוא דכתי (תהלים נה:כא) שלח ידיו בשלומיו חלל בריתו, ע"כ. הרי מבואר שאברהם אבינו לא נותן ליהודי נימול אפילו ליכנס לגיהנם[1], ורק אם חטאה יותר מדאי אז מורידו לגיהנם. ועל אלו שהם כבר בגיהנם ר"ל קיימא הבטחת רבינו – שבהפאות יוציא אותו, יוציא דייקא, כי כבר עבר את שמירת אברהם אבינו מבחוץ, וכבר ירד לגיהנם.

ועיין בספר מגלה עמוקות מהדורה תנינא פרשת וירא שהביא מדרש (וכן כתוב בהקמת פירוש הרוקח עה"ת) אברהם יושב על פתח גן עדן וכל הנימול מוליכהו לגן עדן, ואליעזר עבד אברהם יושב על פתח גיהנם, וכל הבועל ארמית והמושך ערלתו מגרר הוא אותו לגיהנם, 'קדקד שער מתהלך באשמיו' (תהלים סח:כב), וכדאיתא ברבה (פרשת צו ט:ה אלו בני אדם שנוהגים היתר בשפחות הקב"ה תולה אותם בקדקדיהם לעתיד לבא), ע"כ.

והנה מבואר בזה שאילו שלא זוכים להינצל מגיהנם על ידי אברהם, הם דייקא נתלים בקדקדיהם – שזה בחי' תליה בפאות, כמו שמצינו (ירמיה מח:ה-מה) ותאכל פאת מואב וקדקד בני שאון (והוא כענין חזון בלעם – במדבר כד:יז ומחץ פאתי מואב וקרקר כל בני שת, ק"ר-ק"ר בחי' מצפ"ץ, שם אלקים מלא ביו"ד, שעל הפאות), ואיתא בכוונות, דרושי ויעבר, דרוש ז', כל א"ל הוא ה"ן וכו' ונמשכין משני פאתי הראש, הרי הם ד' א"ל העולים בגי' קדקד וכו', ע"ש. ולכן אתי שפיר שדייקא אלו שנתלו בפאות שלהם, רבינו יפלטם וימלטם בפאות.

---

[1] וצ"ב כי מבואר בספר עמק המלך ובעוד מקומות שהדרך לגן עדן עובר בתוך גיהנם. ועיין במדרש לקמן שמובא מספר מגלה עמוקות והרוקח, שאברהם אבינו מוליכהו לגן עדן, ונראה שכן הדבר, שלא מספיק להצילו מליכנס לגיהנם, אלא צריך להעביר אותו את הגיהנם איך שהוא לגן עדן.

נ נח נחמ נחמן מאומן

מקום הצדיקים האמיתיים בחינת ארץ ישראל

 ב"ה

פרשת בהעלותך

יא:יב הֶאָֽנֹכִ֣י הָרִ֗יתִי אֵ֚ת כָּל-הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אִם-אָֽנֹכִ֖י יְלִדְתִּ֑יהוּ כִּֽי-תֹאמַ֨ר אֵלַ֜י שָׂאֵ֣הוּ בְחֵיקֶ֗ךָ כַּֽאֲשֶׁ֨ר יִשָּׂ֤א הָֽאֹמֵן֙ אֶת-הַיֹּנֵ֔ק עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖עְתָּ לַֽאֲבֹתָֽיו.

הריתי, עם הה' אותיות, בגמטריא נון נון חית. הריתי את כל, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. ילדתיהו כי, עם הב' תיבות, בגמטריא רבי נחמן מאומן. ישא בגמטריא רב נ נח ע"ה. את ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח. נשבעת בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה ע"ה.

הראשי תיבות של: תאמר אלי שאהו בחיקך, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: כי תאמר אלי שאהו בחיקך כאשר ישא האמן את, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן.

הסופי תיבות של : האנכי הריתי את כל העם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ילדתיהו כי תאמר, ושל: כתאמר אלי שאהו, בגמטריא נ נח נ נח. הסופי תיבות של: ישא האמן את הינק ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמנ חמן מאומן. הסופי תיבות של: האמן את הינק על האדמה אשר בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

צ"ע מש"כ על האדמה אשר נשבעת לאבתיו, והרי אדרבה משה רבינו היה נגזר מליכנס. ועיין תרגום יונתן – עד זמן ימטון לארעא דקיימתון לאבתהון. ויש שרצו לפרש על פי אדרת אליהו שמשה רבינו היה טוען ומבקש כאן שיצוה לישא את ישראל בארץ ישראל. ובספר זאב יטרף מפרש שאכילת בשר היה פגם בדרגה דמשה, ואינו שייך אלא כאשר יכנסו לארץ ישראל (ולפי זה התרגום יונתן מובן להיפוך מהעולם), ורק בהסתלקות דרגה דמשה שייך אכילת בשר. ועיין בליקוטי מוהר"ן תנינא תורה קט ז"ל ואמר כי (תהלים לז) צדיקים יירשו ארץ, הינו שהצדיקים אמתיים יורשים ארץ ישראל, שזוכין שמקום גניזתם (אומן – האמן) הוא קדוש בקדשת ארץ ישראל ממש, ע"כ. אכן כאן כתוב בפירוש על האדמה אשר נשבעת לאבתיו, משמע ארץ ישראל גופא.

נ נח נחמ נחמן מאומן

רבינו ואנשיו - שמש וירח

 ב"ה

ספר חיי מוהר"ן 

רח. במה יש לאלו הקלי עולם איזה שיכות והתקרבות אליו מאחר שבאמת הם רחוקים ומקדשתו מאד מאד בלי שעור ובלשון אשכנז וכו', והשיב לו רבנו ז"ל, במה יש לכם שיכות והתקרבות אצלי, הלא אתם אצלי רק כמו נוצות של הבגד שכשנופח עליהם מיד פורחין ונסתלקין מעליו, ע"ש.

ובאמת המרחק הוא הרבה יותר גדול, כי הרב והתלמיד הם כמו שמש ולבנה, ולפי חכמה חיצונית, יקח יותר מס"ד מיליון לבונות למלאות השמש. וגם לפי המשקל הרי רוב המא"ס שבכל הגלקסי הוא מהשמש. וס"ד מיליון פעמים משקל נוצה אחד, כבר משקל של ששה אנשים.

נ נח נחמ נחמן מאומן

החלום של רבינו להיות בארץ ישראל

ב"ה 

בספר חיי מוהר"ן אות צג. יום שני כ"ד איר תק"ע באומין, ספר לי חלום שחלם לו באותו הלילה. וראה בחלום שהיתה חתנה והלך גם כן אל החתנה והיה יודע שם החתן. והסתכל וראה שם אדם מעולם הבא הינו אדם מת. ויתפלא מאד ואמר בדעתו הלא אם יראו אותו העולם יהיה רעש גדול מאד. והיה יודע שם זה המת גם כן, ואמר שהשמות אלו של החתן ושל המת אינם שמות העצם רק הם שמות ממש שמרמזים למה שמרמזים כמו כל שמות הקדושים. אחר כך ראו גם העולם את המת הנ"ל ודברתי עמהם הלא זהו מת, ואמרו אף על פי כן, ולא היה אצלם שום חדוש כלל.                        אחר כך הוטב בעיני לילך שם לאיזה בית הכנסת באשר שמשם יהיה טוב יותר להסתכל על החתנה, וסבבתי שם (כזה) והיה מורה בעצבע איך היה מסבב, ובאתי אל הבית הכנסת והיו מזמרים שם (הינו במקום החפה) להחתן בזו הלשון: "איין בחור איז דער. איין חתן איז דער" בחור אחד הוא זה, חתן אחד הוא זה. וגם ידעתי את הנגון והיה נגון יפה, נגון של שמחה. והייתי מסתכל שם מן הבית הכנסת הנ"ל, אחר כך גם שם לא הוטב בעיני והלכתי לביתי. ובאתי לביתי ומצאתי שהחתן הוא שוכב על הארץ ונערתי אותו, הלא מזמרים לך כל כך וכו' כנ"ל ואתה שוכב כאן.             (והדברים סתומים מאד, ואחר כך אמר רבנו ז"ל בעצמו שהוא פלא ששם היו מזמרים ל וכל כך וכאן הוא שוכב. והדבר סתום ונעלם מאד) ואמר שבחלום נראה לו שהמקום ששם בית הכנסת יש לו שם אחר והמקום שהלך שם לביתו יש לו שם אחר (ואמר שידע ושכח, ואני מספק אם על הנגון אמר שידע ושכח אם על אלו השמות של המקומות אמר שידע ושכח, אבל שמות הנ"ל של החתן והמת אמר שהוא יודע אותם עדיין) ואמר שיש עוד בזה דברים שראה בחלום הנ"ל, עכ"ל.

והנה לקמן באות קצז, רבי נתן מביא שיחה ארוכה של רבינו שממנו נמשך לספר מהחלום הנ"ל, כי קודם רבינו דיבר על איך שיש לו רצון להשליך את העולם ולא לעסוק לקרבם, ונמשך לגלות שעיקר העבודה הוא הבחירה, לדעת במה לבחור, ועל זה היה לו יסורון איך לבחור, אם לעסוק בעיקר בעזרת החיים או המתים, ומזה רבינו המשיך לגלות בחירתו להיות באומן ולהיות קבור שם, ואחר כך סיפר החלום הנ"ל.

הרי שיש סמיכות גדול לפרש שהחלום קשור מאד למקום קבורתו ולענינים הנ"ל. ואולי נוכל לפרש שבית הכנסת  זה בחינת ארץ ישראל, ושם בארץ ישראל רבינו נתגלה בשם החדש שלו, נ נח נחמ נחמן מאומן, והוא שם ממש המרמז למה שמרמז לא סתם שם העצם. ולאחר פטירת תלמידו היקר, וגם הוא בעיקר בחתונה באומן, אבל קמו אנשים שטענו, ששניהם אחד, חתן אחד הוא זה, והיה נדמה שיותר טוב לראות את החתונה משם בארץ ישראל, אבל בסוף לא הוטב בעיניו, והרי רבינו עוד נשאר שוכב באומן. ועוד לא נגמר, כי יש עוד דברים בחלום, כי עיקר החלום של רבינו ושל כולנו להביא את הציון לארץ ישראל בב"א.

ועוד צריך הרבה עיון בכל זה, וכתבתי רק לפתוח את הרעיון.

נ נח נחמ נחמן מאומן

ביאור עמוק להבין פרשת הבאת הציון הקדוש של רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן לארץ ישראל

ב"ה

בלקוטי מוהר"ן תורה קנב מבאר איך שהקליפה מסבבת את נשמת הצדיק ונשאר פתוח רק מבחינת האמונה, ועל ידי פגם אנשיו אפילו פתח האמונה יכולה להסתם חס ושלום, ואז תיכף אחר כך היא נפתחת שוב, וכאשר הקליפה מתגברת ויש חשש שלא יסתום הפתח לגמרי אז מעמידים שם בפתח הנ"ל ירא שמים, שהוא בעצמו עומד לשמור שלא יכנסו שם, ואף על פי כן הוא תועלת נגד הקלפיה המסבבת הנ"ל, שאי אפשר לה להתקרב ולהתפשט על הפתח וכו' עיין שם. וכתוב שם שזה כעין מה שמצינו שארז"ל (זוהר פרשת אחרי מות דף עב) בענין הבאת המתים שאינם ראוים ליקבר בארץ ישראל ותבאו ותטמא את ארצי ונחלתי ע"ש, ובסוף התורה חזר כמה פעמים לכתוב, "ודוק היטב ותבין נפלאות" "והבן הדבר היטב לדמות מילתא למילתא" אף על פי שמבואר בהקדמה ללקוטי מוהר"ן שעל כל דבר ודבר היה ראוי לכתוב לשונות כאלו ולכן הוא מונע לכתוב אותם.

ונראה לעניות דעתי שיש פה רמז עמוק להבין את פרשת ההשתדלות להביא את ציון הקדוש של רבינו לארץ ישראל. כי לא היה בכלל אפשרי, עד שפעם אחת נפתח, אבל אחר כך נסגר ונסתם והתגבר הקליפה, ואז העמידו את סבא ישראל בעצמו לשמור את הפתח לרבינו, וכמו שסבא אמר על עצמו שהוא הגשר לרבינו, וסבא – "בעצמו עומד לשמור שלא יכנסו שם" ומזה נולד כל הבלבולים שאומן נגמר – וגם לעומת זה לענין הקבורה – הדיבורים שסבא אמר שלא להשתדל על זה, כי אלו השני בחינות דומים זה לזה כמבואר בתורה שם, והולכים ביחד זה לעומת זה, ובמצב הזה רק "על ידי מסירת נפש דהיינו שמוסר נפשו בשביל לנסוע ולהתקרב להצדיק על ידי זה אפשר לדבק עצמו אליו, אך אי אפשר שיאיר אליו חכמה דהיינו המוח בעצמו, והשם יתברך ימהר הגאולה בכלל ובפרט".

נ נח נחמ נחמן מאומן

יציאת רבינו מאומן ופרישת כפיו בפתק הקדוש

ב"ה

ספר חיי מוהר"ן

רכו. שמעתי מרבי נפתלי שאמר באומין: כצאתי את העיר אפרש את כפי. כצאתי את ע"ה בגמטריא כתיב נ נח נחמ נחמן מאומן. העיר בגמטריא נחמן מאומן. אפרש את כפי בגמטריא הפתקא יד"א (ישראל דוב אודסר) נ נח נחמ נחמן מאומן.

כצאתי את העיר אפרש את כפי: בגמטריא לכתב נ נח נחמ נחמן מאומן נחמן מאומן פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

והנה שמעתי מעמוס לוי איך שרואים בין הי"א שורות של הפתק כדמות עשר אצבעות, וגם סבא הראה לו כעין זה לענין קשירת רצועת התפילין של יד על הזרוע. ואתי שפיר שהפתק שחתום מאומן, מרומז במה שרבינו אמר שביציאתו מאומן יפרוש כפיו.

נ נח נחמ נחמן מאומן

פרשת בא - רמזים על רבינו הקדוש נ נח נחמ נחמן מאומן מתוך ספר לקוטי נ נח

בא

י:א ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו ואת לב עבדיו למען שתי אתתי אלה בקרבו. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות של: ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה כי אני: מואשבאעכנ ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. "למען ש" ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, "עבדיו למען שת" בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ואת לב עבדיו למען שתי אתתי אלה, עם השבע אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

י:ג כה אמר ה' אלהי העברים עד – מתי מא --- ... מתימא – בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן – וזה התשובה על: עד מתי?!

י:ח ויאמר אלהם לכו עבדו את ה', עבדו את עם האותיות והתיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

י:יא לא כן לכו נא הגברים ועבדו את ה' כי אתה אתם מבקשים, 'ועבדו את' עם התיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, וכן 'מבקשים' בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

י:טו ויכס את עין כל הארץ ותחשך הארץ ויאכל את כל עשב הארץ ואת כל פרי העץ אשר הותיר הברד ולא נותר כל ירק בעץ ובעשב השדה בכל ארץ מצרים. ו"יכס את" בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של "עשב הארץ ואת"בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של "העץ אשר הותיר" ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

י:כז ואנחנו לא נדע מה נעבד את ... ה' עד באנו שמה. ואנחנו לא נדע מה נעבד את ראשי תיבות לאומן, היינו עד שלא נבוא לשמה – לאומן, לא נדע (אלחנן נ נח). והוסיף עוד חבר (ש.י.ג.) ואנחנו לא נדע, שנזכה לתכלית הידיעה שלא נדע.

יב:יז ושמרתם את המצות כי בעצם היום הזה הוצאתי את צבאותיכם מארץ מצרים ושמרתם את היום הזה לדרתיכם חקת עולם. הסופי תיבות של המצות כי בעצם היום ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

יב:יט שבעת ימים שאר לא ימצא בבתיכם כי כל אכל מחמצת ונכרתה הנפש ההוא מעדת ישראל בגר ובאזרח הארץ. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של מחמצת ונכרתה עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וכן אותיות היסוד של: ונכרת הנפש ההוא מעדת ישראל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

יב:כב ולקחתם אגדת אזוב וטבלתם בדם אשר בסף והגעתם אל המשקוף ואל שתי המזוזת מן הדם אשר בסף ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר. הסופי תיבות של: המזוזת מן הדם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: בסף ואתם לא תצאו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: המזוזת מן הדם אשר בסף ואתם לא תצאו איש ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

יב:כג ועבר ה' לנגף את מצרים וראה את הדם על המשקוף ועל שתי המזוזת ופסח ה' אל הפתח ולא יתן המשחית לבא אל בתיכם לנגף. הסופי תיבות של הפתח ולא יתן המשחית לבא אל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

יב:ל ויקם פרעה לילה הוא וכל עבדיו וכל מצרים ותהי צעקה גדלה במצרים ותהי צעקה גדלה במצרים כי אין בית אשר אין שם מת. וי-"קם פרע"-ה עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אין שם מת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

יב:לג ותחזק מצרים על העם למהר לשלחם מן הארץ כי אמרו כלנו מתים. הסופי תיבות של ותחזק מצרים על העם למהר לשלחם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: העם למהר לשלחם מן הארץ כי אמרו כלנו מתים עם הט' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. מתים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

יב:לה ובני ישראל עשו כדבר משה וישאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב ושמלת. וישאלו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הסופי תיבות של כסף וכלי זהב ושמלת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

יב:לו וה' נתן את חן העם בעיני מצרים וישאלום וינצלו את מצרים. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: וה' נתן את חן העם, עם האותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: את חן העם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של וישאלום וינצלו את מצרים עם האותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

יב:לט ולא יכלו להתמהמה. התמהמה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם ד' כוללים.

יב:מא ויהי מקץ שלשים שנה וארבע מאות שנה ויהי בעצם היום הזה יצאו כל צבאות ה' מארץ מצרים. הסופי תיבות של שנה וארבע מאות שנה ויהי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של מאות שנה ויהי בעצם היום, וכן הסופי תיבות של צבאות ה' מארץ, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם ד' כוללים. הסופי תיבות של היום הזה יצאו כל צבאות ה' עם אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

יב:מג ויאמר ה' אל משה ואהרן זאת חקת הפסח כל בן נכר לא יאכל בו. הסופי תיבות של: ה' אל משה ואהרן זאת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיובת של: חקת הפסח כל בן עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

יב:מד וכל עבד איש מקנת כסף ומלתה אתו אז יאכל בו. הסופי תיבות של מקנת כסף ומלתה אתו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

יב:נא ויהי בעצם היום הזה הוציא ה' את בני ישראל מארץ מצרים על צבאתם. הסופי תיבות של: בעצם היום הזה הוציא ה' את, אי נמי של: היום הזה הוציא ה' את בני ישראל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

יג:ג ויאמר משה אל העם זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים מבית עבדים כי בחזק יד הוציא ה' אתכם מזה ולא יאכל חמץ. "משה אל העם" בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן! הסופי תיבות של ממצרים מבית עבדים כי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) יצאתם ממצרים מבית עבדים כי בחזק יד הוציא ה', עם הט' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

יג:ה והיה כי יביאך ה' אל ארץ הכנעני והחתי והאמרי והחוי והיבוסי אשר נשבע לאבתיך לתת לך ארץ זבת חלב ודבש ועבדת את העבדה הזאת בחדש הזה. הסופי תיבות של נשבע לאבתיך לתת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של ארץ זבת חלב בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

יג:ט למען תהיה – בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן היה.

יג:יג וכל פטר חמר תפדה בשה ואם לא תפדה וערפתו וכל בכור אדם בבניך תפדה. בבניך תפדה בגמטריא בניך נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של וכל פטר חמר תפדה בשה ואם לא תפדה וערפתו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. וכן הסופי תיבות של: חמר תפדה בשה ואם לא תפדה וערפתו וכל בכור, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

יג:יד והיה כי ישאלך בנך מחר לאמר מה זאת ואמרת אליו בחזק יד הויאנו ה' ממצרים מבית עבדים. הסופי תיבות של הוציאנו ה' ממצרים מבית עבדים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

יג:טז והיה לאות על ידכה ולטוטפת בין עיניך כי בחזק יד הוציאנו ה' ממצרים. טוטפת, טו"טפת, טו – חמשה עשרה אותיות של נ נח נחמ נחמן מאומן, טפת עם הג' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ובמקום אחר כתבנו עוד.

הסופי תיבות של ידכה ולטוטפת בין עיניך כי עם החמשה אותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

יג:טז רש"י מביא מחז"ל (סנהדרין ד.) ש'פת' באפריקי זה שתים, ולפי זה פתק, זאת אומרת שתי פעמים ק' = מאתים, גמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וע"ע מש"כ בזה בפרשת שמע, בפרשת ואתחנן (דברים ו:ח).

נ נח נחמ נחמן מאומן

ח"י חשון - הילולא של סבא ישראל דב אודסר ז"ל

ב"ה

הילולא של סבא ישראל בח"י חשון מכוון ממש להילולא של רבינו הקדוש בח"י תשרי, כי ח"י תשרי הוא יום ד' של סוכות, וידוע (חיי מוהר"ן קיד) שרבינו כאשר ישב בזלאטיפאליע וקם עליו הקטרוג של השפיילא זיידא, רבינו עסק אז בתיקון חטא ירבעם בן נבט (וזה ענין זל זלאטיפאליע, שהכסף – זלאטי – חשוב כאבנים – פאליע, שזה היה בימי שלמה אחר שהוא כבר התחיל לחטוא, וירבעם הוכיחו, וראוי היה להחזיר את העטרה ליושנה, אלא שהוא חטא יותר). והנה ירבעם בן נבט עשה חג סוכות בחשון (מלכים א:יב:ל) להספיק לעמו שלא ירצו לצאת לירושלים, נמצא שסבא ישראל נפטר ביום ד' של חג הסוכות של ירבעם. וכנראה היה בפטירתו גם כן תיקון של השפיילא זיידא וירבעם בן נבט, וכבר יש אזנים להבין ענין הטעות שכמה טועים אחרי סבא ולא הולכים לאומן, ודוק (עוד רמזים בתאריך הילולא של סבא ישראל עמש"כ על אדיר במרום עמ' י-טו שח"י חשון הוא התחלת המ' יום של המבול, ועה"פ שלח נא ביד תשלח - שמות ד:יט).

נ נח נחמ נחמן מאומן

העלמה של ענין רבינו הקדוש

ב"ה 

בלקוטי נ נח בענין מה שענין רבינו נעלם אפילו מצדיקים גדולים, כי הוא בחי' עתיק. עיין בקל"ח פתחי חכמה פתחים פא-פו, בענין הרישא דלא אתידע, שהוא ענין החיבור של מ"ה וב"ן שהיא שורש ההנהגה האמיתי, והוא בע"כ נעלם, עיין שם באריכות. וכבר ידוע שמ"ה וב"ן בגמטריא אומן. והוא פלאי.

נ נח נחמ נחמן מאומן

יש אומן בעולם

ב"ה

רבינו הקדוש אחר שהבין שלא יזכה להיות קבור בארץ ישראל כרצונו, בחר להיות קבור באומן. והיה לו אין סוף טעמים על זה. ואילו זה היה רק לעשות איזה תיקונים בודאי כבר עלה בידו תוך כמה דקות, כי רבינו הולך מחיל אל חיל, ואפילו טרם פטירתו היה עולה כל רגע, אז בודאי אחרי פטירתו לא היה צריך הרבה זמן לפעול מה שהיה צריך. אלא שרבינו ראה צורך להיות באומן עבור כל הדורות הבאים. ורואים בחוש היום את הברכה הזה שאומן אינה תלויה בשום פוליטיקה, וכולם יכולים לבוא שם, מכל הזרמים וכולו וכולו.

והנה כאשר ב"ה כבר מדברים להביא את הציון הקדוש לירושלים, כמו עיקר רצון רבינו, וכהלכה בשולחן ערוך, וכרצון גדולי אנשי שלומנו ובפרט סבא ישראל בעל הפתק, יש התנגדות חזקה, ולא רק מהרבנים השקרנים שעבורם רבינו הוא קרדום לחפור לכבוד וכח ושליטה וכסף שלהם רחמנא ליצלן, ולא רק מאלו שמפחדים לצאת מההרגל והשינה ולהיות חדש בעבודת השם כפקודת רבינו, אלא יש גם עוד טענות המתלבשות כאילו בכוונה לשם שמים, כדאיתא בלקוטי מוהרן תורה א'. ואחד מהטענות האלו הוא שעכשיו רבינו באומן הוא בין-לאומי ופתוח לכולם, אבל בארץ הוא יהיה חס ושלום סתום, למשל הסאטמרים מאמריקה כבר יפסיקו לבוא, וכל הבעלי יסורים והנרדפים לא יהיה להם שוב מקום מקלט לנוס שמה, וכדומה.

והנה הטענה הזו לעניות דעתי הוא ממש קטנות אמונה ברבינו. כן, נכון שהציונים השתלטו על הכותל, ולמשל אסרו צדקה בכותל!! נכון. וכן השתלטו על קברי צדיקים. שמעון הצדיק, המנהל הוא רשע ודואג רק על כבודו ופרנסתו. לשמואל הנביא סגור בלילה קצת כדי שחס ושלום לא יהיה נח להיות אצלו ברציפות (אכן שמואל הנביא כבר קיבל על עצמו לא לעזוב מקום המקדש כידוע מרח"ו). ואפילו רבי שמעון בר יוחאי , הציונים לקחו לידם כרצונם (ואכן אפילו רשבי ברח מהרומנים). אז אנשים אומרים שחבל להביא את ציון רבינו הקדוש לירושלים להיות תחת ממשלת בזדון. וזה קטנות אמונה ברבינו. כי רבינו נכנס לאומן שהיה מרכז של ההשכלה האפיקרסים מומרים להכיר, ואפילו ר' לוי יצחק מברדטשיב ברח מהם בפחי נפש ולא היה יכול להסתכל בפניהם, ואילו רבינו נכנס לשלום ושיחק איתם, והפך אותם כרצונו. וכן יהיה כאשר נזכה לראות ציונו בירושלים בב"א אף אחד יעשה משהו נגד רצונו, מה שרבינו רוצה, כן יהיה, ואין בזה שום חשש וסכנה כלל. ואדרבה רבינו יהפוך את כולם לטוב, כמו שהוא עשה עם המשכילים באומן, וכמו שהוא עושה עם כולנו, בדרך שרק הוא יודע. וחשוב אחרת זה ממש קטנות אמונה ברבינו חס ושלום כנ"ל.

נ נח נחמ נחמן מאומן

הלכה כמו אנשי שלומינו הננחים!

ב"ה

הרמח"ל בתיקונים חדשים מסביר מגלה מה שהיה צריך להיות מושג פשוט, אבל לולא שהוא כותב את זה בעט ברזל אולי לא היו מקבלים את זה ולא היו אפילו מגיעים להבין אמיתת הדבר, ואפילו שהוא כתב את זה בפירוש שיש שקשה עליהם להודות שהוא האמת, ומכחישים רחמנא ליצלן. בקיצור הוא כתב שזה שהלכה כרבים, זה רק בגלל הגלות שנעלם ממנו הצדיק האמת, אבל כאשר הצדיק האמת מתגלה הלכה כמוהו בכל דבר, הלכה כיחיד! ובליקוטי נ נח הארכתי קצת בזה ב"ה, כי כמעט רבינו הקדוש בעצמו כותב את זה בלקוטי מוהר"ן. והוא פשוט וברור - והרי משה רבינו יורד מהר סיני - אפילו אם יעמדו כל הסנהדרין ויאמרו אחרת - האם יש איזה ספק ללכת אחריהם, הרי כל התורה מה שיש לנו זה רק ממשה רבינו.

בקיצור זה ההקדמה להנושא שלנו - מה שעכשיו ב"ה יצא ספר של שיחות סבא ישראל ביידיש-עברית ושם לפעם ראשונה סבא מגלה את הענין שכאשר אומן היה סגור ומסוגר, היו שני דעות בברסלב, דעה אחד היה לעשות ראש השנה אצל רבי שמעון בר יוחאי ודעה אחד היתה לעשות בירושלים (אולי על סמך האריכות גדול שיש בלקוטי הלכות איך שכל ענין ראש השנה הוא ירושלים עיין שם).

 הדעה הראשונה לעשותה אצל רשב"י הוא כבר מבוסס גם על מסורה בברסלב, שסבא מספר וכן להבדיל קעניג כותב באריכות בלשון ארמית - ומתורגם לעברית על הכריכה בפנים של חיי מוהר"ן עם השמטות - שרבינו ורשב"י עשו הסכם שכאשר לא יכולים להגיע לרבינו יבואו לרשב"י. ור' ישראל קרדונר כותב במכתב - נדפס על ידי הקרן של סבא ישראל - ולאחרונה גם בספר אמונה אומן - שכאשר אי אפשר להגיע לאומן אז הכי טוב להיות אצל רשב"י כי ידוע ליודעים שיש קשר גדול ביניהם, ועל ידי רשב"י יכולים להתקשר לרבינו הקדוש. וכן סבא ישראל קיבל מר' ישראל קרדונר. אז לעולם היה תמוה אם כן, איך למעשה מצינו שאחר כך סבא התחיל לעשות ראש השנה בירושלים (עד שנפתח אומן, ואז עד סוף ימיו היה הולך לאומן). ובספר החדש הנ"ל סבא מסביר את עצמו, שכך ר' ישראל קרדונר אמר לו - שאם סבא רואה עושה, אומר משהו שאנ"ש אומרים אחרת, שהוא ישמע אליהם. ולכן בענין ראש השנה כאשר כל זקני אנ"ש, וביניהם ר' נפתלי כהן ור' שלמה ווקסלר וכו' (הוא מפרט אותם עיין שם) אמרו לו פה אחד שהעיקר לעשות בירושלים, ולכן הוא שמע עליהם.

וזה חידוש נורא מאד, כי סבא ישראל תמיד מדגיש שעל אף שהוא גם קיבל הרבה מכל זקני אנ"ש אבל העיקר והיסוד היה ר' ישראל, ורק על ידי ר' ישראל הוא זכה גם לקבל מהם. ולפי זה היה צריך לעשות כמו שהוא קיבל מר' ישראל, והוא לא עשה כן, אלא ביטל דעתו לדעת אנ"ש.

ויש על זה הרבה להתבונן, וכרגע איני יכול להאריך יותר. והשם יתברך יאיר עינינו בתורתו הקדוש שנזכה לעשות כרצונו בנאמנות. נ נח נחמ נחמן מאומן

עליות לתורה באומן אצל רבינו

ב"ה

שבת פרשת כי תצא למלחמה - תצא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן - אחד מהעלויות קנתה אישה מהעזרת נשים, אז היא בקשה שאחד בשם ירון יעלה עבור העליה, אבל לא מצאו בציון שום בן אדם בשם ירון, אז היא בקשה שיעלה ספרדי, אז היה שאלה אם תימני מספיק טוב...

וכמה לא סבלו את כל ההתערבות של הנשים, ואחד צעק בחמימות ובכוונה שזה לא נשות הכותל פה...

נ נח נחמ נחמן מאומן

העיר של רבי שמעון בר יוחא הוא אומן

ב"ה

בריש הספר לקוטי מוהר"ן

לכו חזו – ודע שסוד רבי שמעון וכו' הוא בחינת (דניאל ד) עיר וקדיש מן שמיא נחית ראשי תבות שמעון וכו', עכ"ל. והנה רבינו גילה (לקוטי מוהר"ן תנינא א:ט) שבר"ת יכולים להחליף את אות ש' עם אות א', ולפי זה הראשי תיבות של וקדיש מן שמיא נחית הוא אומן! והמילה שלפניה: עיר, הרי עיר אומן!!!

נ נח נחמ נחמן מאומן

זכרונות של ז.ח. משנה אחרונה של חיי סבא

ב"ה

אתמול שמעתי מזלמן ח' שהיה בבית בדירה של סבא ישראל באומן 1994 השנה אחרונה של חייו, ואיך שהצרפתים היו לוחצים תמיד על סבא להוציא ממנו שלא צריכים להיות באומן, וסבא היה תמיד אומר להם שלא יוציאו ממנו פרוטה, ושכל הכסף בבנק, והיה עושה באצבעות של שני ידיו מרוכזים ביחד בתנועה ידוע לו. וסבא היה מבקש לישאר באומן עוד יום או יותר, ואמרו לו שאי אפשר שכבר יש כרטיס. ובאיזה יום הם עלו לציון עם גיטראות והוועד העולמי הוזיל עליהם גז מדמיע, והם היו שבורים מאד מזה, ומאד רצו להוציא מסבא שלא צריכים את אומן כנ"ל. והבית הזה אחר כך נהרס בשצף של גשם שהוריד עליה אבנים גדולים ונהרס.

עוד סיפר לי שהיה בהלויה של סבא, והיו שמועות שצריכים לשמור ולאחוז את המטה של סבא שלא יקחו אותו איזה אנשים (אולי מטעם המשפחה, לא ברור לו), והוא היה מסתכל ומחפש לראות את האנשים האלו, ולא ראה שום זכר מהענין. ובעת שהיו עוסקים בזריקת העפר של הקבר הכיסוי מעל פניו של סבא התגלה לאיזה רגע, והוא ראה פניו של סבא צוחקים.

נ נח נחמ נחמן מאומן

פרפראות על פרשת השבוע - ויחי ועוד נ נח נחמ נחמן מאומן

ב"ה

שפב. פרשת מקץ (בראשית מג:יא) ויאמר אלהם ישראל אביהם אם כן אפוא זאת עשו קחו מזמרת הארץ בכליכם והורידו לאיש מנחה מעט צרי ומעט דבש נכאת ולט בטנים ושקדים (ע' לעיל 670:ג). אפוא זאת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם התיבות. והנה בסידורי עדות המזרחים מביאים מהאריז"ל לכוון שמות היוצאים מפסוק זה: כן אפוא זאת עשו קחו מזמרת הארץ בכליכם והורידו לאיש מנחה (נעורירו"ן), והנה השם הזה מתחיל עם נ' ומסיים עם ן' כמו נחמן, ובפנים עוריר"ו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. צרי ומעט דבש נכאת (רוט"א) ולט בטנים ושקדים (צדנלב"ש). והנה השני שמות אלו, רוט"א צדנלב"ש ע"ה, הם בגמטריא רב נ נח נחמ נחמן מאומן.

תקמו: נס, מבואר בספר אדיר במרום (עמ' תסד) שהוא ענין שהס' סומכת את הנ' ע"ש. ארבעה פעמים נ"ס – לכל הצדדים (בגמטריא אמת, שהוא באמת נס ומופת, שהאמת מעיד על אמיתותו), ועוד ן' – שכבר עומדת לבד בלי סמיכה, ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

תקמז. מלך השמיני שלאחר הז' מלכים (סוף פרשת וישלח) שנשברו, שהוא התיקון הכללי (לשון הרמח"ל אדיר במרום עמ' תעז, הבאתי דבריו באני רן כט:ח) כידוע. מלך שמונה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן!

ושם אשתו מהיטבאל, שזה סוד המתקלא, בחי' מ"ה ב"ן, בגמטריא זמן, ובגמטריא אומן.

תקמח. פרשת ויחי (מח:ט) ויאמר קחם נא אלי ואברכם, חבר הראה לי ש'קחם' בגמטריא נחמן, 'נא אלי' עם האותיות בגמטריא אומן. וי"ל עוד 'ויאמר קחם נא אלי' בגמטריא רבי נחמן מאומן, ו'יאמר קחם נא אלי' בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

נ נח נחמ נחמן מאומן

רמח"ל - נ נח לגמרי!

ב"ה 

בשנת תצ"א כמנין נ נח נחמ נחמן מאומן, בכ"ג חשון, הרמח"ל עבר מלגור בפאדובה (בגמטריא אומן ע"ה) לאמסטרדם (בגמטריא נ נח נחמ נחמן - לא סתם שבהיותם חסרים מננח נפלו לסמים...), אז באמסטרדם הוא היה ממש בבחינת נ נח נחמ נחמן (-אמסטרדם) מאומן (מפאדוב"ה)!!!!

וסמוך להליכתו הוא חיבר תפילה להגיד על קברי צדיקים בערב ראש השנה!!!

ובאותו שנה של נ נח נחמ נחמן מאומן הוא חיבר את הספר הנפלא אדיר במרום (י'י) - ראשי תיבות ישראל בער אודסר!

נ נח!

פרשת ויצא -- מרמז על הנסיעות מארץ ישראל לאומן, ומאומן לארץ ישראל

ב"ה

בסוף הפרשה: ויאמר יעקב כאשר ראם מחנה אלהים זה, ויקרא שם המקום ההוא מחנים, ופרש"י ז"ל שתני מחנות של חוצה לארץ שבאו עמו עד כאן ושל ארץ ישראל שבאו לקראתו, ע"כ.

והנה ידוע ש'מחנים' בגמטריא נחמן.וזה רמז לשני המחנות של הנחמנים, שצריכים להיות גם באומן, בחוץ לארץ, גם בארץ ישראל. ועמש"כ על זה לעיל בפנים הספר בפרק בענין פועלת הנחמנים.

והנה הסופי תיבות של ויאמר יעקב כאשר ראם מחנה אלהים זה, רברמהמה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה!

רמזים לפרשת לך לך

ב"ה

לך לך יב:יז וינגע ה' את פרעה נגעים גדלים ואת ביתו על דבר שרי אשת אברם. אותיות היסוד של פרעה נגעים גדלים ואת ביתו, עייאת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וכן הסופי תיבות הממתו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן! וינגע י- בגמטריא נחמן ע"ה. וכן הראשי תיבות של וינגע י' את פרעה נגעים ע"ה בגמטריא נחמן. ע י-ה-ו-ה את פ בגמטריא התקע"א ע"ה שנה שנפטר רבינו. וינגע י' את פרעה, ראשי תיבות בגמטריא אומן. אותיות היסוד - גואע בגמטריא יסוד. ו"ה את פ - בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ה את פר ע"ה בגמטריא התרפ"ב. ת פרעה בגמטריא תשנ"ה שנת פטירת סבא ישראל. סופי תיבות ביתו על דבר שרי אשת אברם ע"ה בגמטריא התרפ"ב.

פסוק יט - לאש'ה ועתה ה'נה - הועתהה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.  הנה אשתך בגמטריא התשעו. קח - נ נח - ולך - נו!

נ נח נחמ נחמן מאומן

ב"ה לנסוע לאומן, ולהשתדל להביא את ציון רבינו לארץ ישראל

ב"ה - ח"י תשרי, חידוש שחנני בהילולא של רבינו!

בכוכבי אור, סיפורים נפלאים, כז"ל המשל ממלך שרץ אחר צבי ולא יכל להשיגו, והעמידו את עצמם השרי מלוכה ואמרו אדוננו המלך נחזר וכו', ענה המלך ואמר אני את הצבי מכרח לצוד, ומי שרוצה לחזר יחזר וכו', עכ"ל.

והנה צבי הוא בחי' ארץ ישראל כמו שאמרו רז"ל שצבי הוא לכל הארצות, וכן בלקוטי מוהר"ן (נה:ט). וצבי הוא גם כן בחינת משה רבינו, כי צבי בא"ת ב"ש מש"ה. והנה מאן מלכי רבנן, והאחרון הידוע לנו שנסמך מרבינו להיות תלמיד יקר שלו, הוא סבא ישראל. ולפי זה י"ל שסבא היה משתדל להשיג את הצבי, דהיינו להביא את ציון רבינו, בחי' משה, לארץ הצבי. ואנשים שהיו עמו טענו שנגמר, ולחזר לארץ ישראל ולשכח מהציון של רבינו ח"ו. וסבא לא עיכב בעדם, ואמר מי שרוצה לחזר יחזר, אבל אני מוכרח להמשיך לנסוע לאומן ולהשתדל להביא את הציון לארץ ישראל.

נ נח נחמ נחמן מאומן

עיקר קדושת ארץ ישראל הוא בציון רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן

ב"ה

דבר זה כבר מבואר להדיא בלקוטי מוהר"ן, שהצדיק הוא מצוקי ארץ וכו', ולא באתי רק להביא סיפור יפה על זה מהסבא של רבינו:

ראיתי מובא (ממבועי הנחל, חשון תשמ"ג עמ' פ) שכאשר ר' נחמן הורדנקה רצה לנסוע לארץ ישראל, הבעש"ט אמר לו שילך קודם למקוה. הוא הלך, ובטבילתו הא' ראה את ארץ ישראל, בטבילה הב' את ירושלים, בג' הר הבית, ובד' היה צריך לראות את ארון הברית אך לא ראה דבר. כאשר שב לבעש"ט ספר לו זאת והשתמום מכך שלא ראה את הארון. אז הבעש"ט אמר לו, 'כלום אפשר לראות את הארון, אם נמצא הוא במז'יבוז?!'

נ נח נחמ נחמן מאומן