פרשת תולדות - כי עתה הרחיב ה' לנו

ב"ה

כה:כב
ותאמר אם כן למה זה אנכי ותלך לדרש את ה'.

י"ל על פי המבואר בסוף מסכת מכות (כד.) בא עמוס והעמידן על את שנאמר (עמוס ה) כה אמר ה' לבית ישראל דרשוני וחיו, ועל אף שהגמרא דוחה את הראיה כי דילמא הפירוש לדרוש את כל התורה כולה, עם כל זה מבואר שבעצם יכולים להעמיד את התורה על עמוד זה. ומבואר שם בפירוש הקונטרס ענין שהעמידו את כל התורה על אחת כי בדורות האחרונים לא היו צדיקים כל כך ואם באו לשמור כולן אין לך אדם שזוכה עיין שם, ולפי זה אתי שפיר כי יעקב ועשו זה ממש השורש של תוקף אריכת הגלות לפני הקץ האחרון, ולכן אין עצה אלא להעמידן על אחת, ולכן קיימא בנפשה מיד, ותלך לדרש את ה', בחי' דרשוני וחיו!

אם כן למה זה אנכי. למה ז - בגמטריא אנכי ע"ה, גם למה זה אותיות המזל. כי אם כן המזל צריכים לעורר את אנכי למעלה מכל המזלות.

אנכי בא"ת ב"ש תטל"ם עם המילה זה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

תולדות כו:כב
כי עתה הרחיב ה' לנו תרגם אונקלוס ארי כען אפתי ה' לנא.
אפתי בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן
ארי כען עם האותיות והתיבות והכולל בגמטריא רבי נחמן.

פסוק כב
ויעל משם באר שבע: בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן!
והראשי תיבות - בשמו.
אותיות יעל משם באר: ר' מאיר בעל שם (נס)!

פסוק כה
ויכרו שם עבדי יצחק באר - בגמטריא הפתקא בנ נח נחמ נחמן מאומן.

פסוק כו
ואבימלך - בגמטריא נ נח עם הכולל, הלך - אליו מגרר עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

כו:כט
אתה עתה ברוך ה'. עתה ברוך בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן בגמטריא שבת ע"ה.

כז:א
ויהי כי זקן יצחק ותכהין - בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן

כז:יג קח לי בגמטריא נחמן וכו' כמו שכתבו החברים.

כז:טז
ערת גדיי העזים הלבישה על ידיו, סופי תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן

כז:יח
מי אתה בני - אותיות היסוד עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.
מי אתה בני בגמטריא הוי"ה נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

כז:לו
ויאמר הלא אצלת לי ברכה. הלא אצלת בגמטריא אני הנ נח נחמ נחמן מאומן.

כז:מד
וישבת עמו ימים אחדים עד אשר תשוב חמת אחיך. הסופי תיבות ממדרבת עם הכולל בגמטריא התרפ"ב השנה שסבא קיבל את הפתק הקדוש.
ש מתחלף עם ז באותיות השיניים - זסשרץ, וכן ע מתחלף ליחידה של ז. והרי ישבת עמו אותיות ביז תמוז!
הראשי תיבות יאעאתחא - בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן!
עד אשר תשוב חמת אחיך, תשובחמ בגמטריא תשנד השנה שסבא ישראל נפטר.

כח:ג
יברך אתך... וירבך והיית לקהל עמים, הסופי תיבות עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

כח:ד
ויתן לך. עם הכולל בגמטריא הוי"ה נ נח נחמ נחמן מאומן.
ורש"י פירש ז"ל ויתן לך, יתן ויחזור ויתן, ע"כ. ויחזור ויתן בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן (בגמטריא שבת ע"ה). ב"ה שנתן. נ נח!

בצר הרחבת לי

ב"ה

לקוטי מוהר"ן תורה קצה בצר הרחבת לי (תהלים ד), הינו שגם אפלו בהצרה בעצמה, השם יתברך מרחיב לנו ע"ש. וכבר ציינו להזמר של שבת רבון כל העולמים, “שתרחמני עוד בגלותי לגאלני" אף שיש לדחות. ובעיקר יש לציין למה שחז"ל אמרו (רש"י פרשת וישב, בראשית לז:כה) שכאשר מכרו את יוסף להישמעאלים אף על פי שהיה בשביה על כל פנים השם יתברך עשה שלא היה להם הריח רע של הסחורה הרגילה.

נ נח נחמ נחמן מאומן

בצר הרחבת לי

ב"ה

לקוטי מוהר"ן תורה קצה: בצר הרחבת לי (תהלים ד) - הינו שגם אפלו בהצרה בעצמה השם יתברך מרחיב לנו ע"ש כל דה"ק.

ע' בתקונים חדשים של הרמח"ל, תקון כט, שמדבר על הרגע באפו (תהלים ל:ו) של הש"י, ובשם אברהם סבא חסידא כז"ל תא חזי דאפלו האי רגעא כלה לא אשתלים ברוגזא. ורזא דמלה בערב ילין בכי ודא גלותא. אבל ער"ב בציר חד מרגע, ודא חד מרגע דבה אשתכח פרקנא. ולבקר רנה בגין דאפלו רגעא חדא כלה לא יעיבר בחשוכא. ורזא דמלה בעתה אחישנה (ישעיה ס:כב) דא חד דאתנטיל מההוא רגע. ורגע דא גרע, גרעונא דכלא. ובהאי רגע כתיב חבי כמעט רגע, כמעט ודאי דלא כלה אלא עד יעבר. ודא עב"ר מרגע, עד יעבר זעם, עכ"ל.