לעתיד לבוא כל אחד הזעיר מחברו בשנים יהיה יותר למעלה

 ב"ה

אמונה מא. לעתיד לבוא כל אחד הזעיר מחברו בשנים יהיה יותר למעלה, ע"כ. ע' סיפורי מעשיות משנים קדמוניות, מעשה מהשבעה קבצנים, במעשה של הקבצן הראשון, העור, והמבואר שם. ולכאורה שם היה ממש להיפוך כמבואר לקמן. רק הצד השוה שעיקר המעלה הוא להיות צעיר ויניק יותר.

במראה מקומות השלם כתב: ברכות נז: והיה אחרי כן וגו' (אשפוך את רוחי על כל בשר) ונבאו בניכם ובנתיכם וזקניכם חלמות יחלמון בחוריכם חזיונות יראו (יואל ג:א). וידוע מאמר רז"ל חלום הוא רק אחד מששים בנבואה (ברכות נז:). ודוק היטב לשון הכתוב, שחשב ג' בחינות: נבואה, חלום, וחזיון, ועיין בזוהר, בכמה מקומות בענין זה וכו' וכו' (-שחזיון הוא דרגה פחותה מנבואה, ועכ"פ למעלה מחלום), ממילא מבוארין דבריו ז"ל, שכל הזעיר בשנים יהיה במעלה יתרה. והכונה, נראה לי כפשוטו, ע"ד שאמרו רז"ל אינו דומה הלומד ילד להלומד זקן, הלומד ילד למה הוא דומה, לדיו כתובה  על ניר חדש, והלומד זקן למה הוא דומה, לדיו כתובה על ניר מחוק (אבות ד:כ), וכן ידוע הנהגת רבינו ז"ל בעצמו (חיי מוהר"ן תקמ"ג בסופו – וע"ש שהביא מספר המידות, תשובה ב:ד שהנערים בקל להשיב אותם להשם יתברך מן הזקנים) שעיקר עסקו היה עם בני הנעורים.                           (ועיין תשובה עג וז"ל שם: העבדות שאדם עובד את ד' בבחרותו כל יום ערכו יקר משנים רבות של עבודה לעת זקנותו. [ה"ע ועיין שיחות הר"ן נא. גם אין טוב להיות זקן, הן חסיד זקן והן צדיק זקן, זקן אין טוב. כי צריך רק להתחדש בכל יום להתחיל בכל עת מחדש, ע"כ. ועמש"כ שם]) כמו כן לעתיד, מי שיהיה בזמן שיגיעו לימות המשיח, בזמן ימי הנעורים, עדיין בודאי יהיה יכול לזכות למעלה וידיעה והשגה יתרה ממה שיזכו אותן שיהיו אז כבר בימי הזקנה, ע"כ.

ולפי זה הרי גם הבנות יהיו במעלה יתירה מהזקנים.

ויש לדייק מה שכתב רבינו, הזעיר מחברו בשנים, ולא כתב סתם הצעיר, הרי הדגיש שאינו מדבר על סתם צעירות וזקנות, שאלו יכולים לפרש כמו שהיה מפרש ר' שלמה קרלבך, שהוא ענין פתיחת המוח והזמנה לדברים חדשים, והיו יכולים לפרשו ככל הביאור הנ"ל של הלומד זקן למה הוא דומה, ומה שרבינו היה עוסק עם בני הנעורים, אלא רבינו דייק שזה תלוי בדוקא על שנות החיים ממש. ובסיפור של הקבצן העוור משמע שמעלתם – שכל מי שהיה יניק יותר היה זקן יותר – היינו זקן בשנים יותר (- כי אי אפשר לפרש שהוא ענין פתיחת המוח וכדומה כנ"ל, כי זה ענין מה שהוא היה באמת יניק יותר, וע"כ זקן יותר קאי על שנים ממש). אלא ששם הוא ממש הפוך, לפי הזקנה בשנים היו יותר במעלה.

וע"ע לקמן בערך דעת ב:ט ז"ל חכמי הדור הם כנפי הדור, לפי חכמתם כן התקרבות הדור והשגתם או להפך, הינו התרחקות חס ושלום מהשם יתברך. ולעתיד לא יצטרכו להשיג אלקותו על ידי חכמות, כי יקוים בנו: "ולא יכנף עוד מורך וכו'" עכ"ל, ועיין מה שדנתי בזה בס"ד בשיחות הר"ן אות עו.

נ נח נחמ נחמן מאומן

מהות סרטים נלמד ממהות החלום

 

ב"ה

כבר כמה שנים שקבעתי שענין הסרטים הוא בחינת עולם התוהו ר"ל.

ועוד נראה ללמוד לסרטים מענין החלום, זה מה שכתב בעל הרוקח בספר חכמת הנפש, פרק חכמת החלום:

דע ענין החלום וכו' אלא הממונה מראה לו דברים מופלאים, ברגע אחד יראה ראובן, ולשעה קלה יראה לו שמעון, וכן אגוזים לתפוחים. ואל תתמה שהרי שדים משתנים, וכ"ש מלאך הממונה על החלום, שכל דבר שאין לו גוף והוא רוח ישתנה, וכתיב בשליחותם (תהלים קד:ד) עושה מלאכיו רוחות, וכתיב (תהלים קמח:ח) רוח סערה עושה דברו. והמלאך הממונה על החלומות משתנה לכל דבר, ומדבר בלשון כל אדם, והאדם פעמים ידבר עם גוי פעמים עם אחר וכו' ע"ש.

ודו"ק.

נ נח נחמ נחמן מאומן

בשוב ה' - היינו כחולמים

ב"ה

שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים (תהלים קכו:א)

היינו כחלמים, נראה לפרש על פי מה שקרה לי היום, שישנתי וכאשר השעון מעורר צלצל הייתי כל כך עיף בחלומי תרצתי לעצמי את השעון (כמדמוני שחלמתי שזה היה בשבת והייתי בבית הכנסת רוצה לשמוע את התורה וקרה שהתחיל השעון וכולם הקפידו, אז שמתי את השעון רחוק, אבל אף על פי כן היה עדיין מפריע, אבל התחזקתי שמספיק ככה, כי לא רציתי להפסיד בלכתי), באופן שלא הייתי צריך להתעורר מהשינה. וכן י"ל בשוב ה' וכו' לא נתעורר כראוי להבין לאשורו שנגאלנו, ונתרץ הנסים באופן המתאים להגלות. ורק, אז ימלא שחוק פינו, בזכות השירה של א"ז והשמחה, נצא מהחלום להגאולה.

נ נח נחמ נחמן מאומן

החלום של רבינו להיות בארץ ישראל

ב"ה 

בספר חיי מוהר"ן אות צג. יום שני כ"ד איר תק"ע באומין, ספר לי חלום שחלם לו באותו הלילה. וראה בחלום שהיתה חתנה והלך גם כן אל החתנה והיה יודע שם החתן. והסתכל וראה שם אדם מעולם הבא הינו אדם מת. ויתפלא מאד ואמר בדעתו הלא אם יראו אותו העולם יהיה רעש גדול מאד. והיה יודע שם זה המת גם כן, ואמר שהשמות אלו של החתן ושל המת אינם שמות העצם רק הם שמות ממש שמרמזים למה שמרמזים כמו כל שמות הקדושים. אחר כך ראו גם העולם את המת הנ"ל ודברתי עמהם הלא זהו מת, ואמרו אף על פי כן, ולא היה אצלם שום חדוש כלל.                        אחר כך הוטב בעיני לילך שם לאיזה בית הכנסת באשר שמשם יהיה טוב יותר להסתכל על החתנה, וסבבתי שם (כזה) והיה מורה בעצבע איך היה מסבב, ובאתי אל הבית הכנסת והיו מזמרים שם (הינו במקום החפה) להחתן בזו הלשון: "איין בחור איז דער. איין חתן איז דער" בחור אחד הוא זה, חתן אחד הוא זה. וגם ידעתי את הנגון והיה נגון יפה, נגון של שמחה. והייתי מסתכל שם מן הבית הכנסת הנ"ל, אחר כך גם שם לא הוטב בעיני והלכתי לביתי. ובאתי לביתי ומצאתי שהחתן הוא שוכב על הארץ ונערתי אותו, הלא מזמרים לך כל כך וכו' כנ"ל ואתה שוכב כאן.             (והדברים סתומים מאד, ואחר כך אמר רבנו ז"ל בעצמו שהוא פלא ששם היו מזמרים ל וכל כך וכאן הוא שוכב. והדבר סתום ונעלם מאד) ואמר שבחלום נראה לו שהמקום ששם בית הכנסת יש לו שם אחר והמקום שהלך שם לביתו יש לו שם אחר (ואמר שידע ושכח, ואני מספק אם על הנגון אמר שידע ושכח אם על אלו השמות של המקומות אמר שידע ושכח, אבל שמות הנ"ל של החתן והמת אמר שהוא יודע אותם עדיין) ואמר שיש עוד בזה דברים שראה בחלום הנ"ל, עכ"ל.

והנה לקמן באות קצז, רבי נתן מביא שיחה ארוכה של רבינו שממנו נמשך לספר מהחלום הנ"ל, כי קודם רבינו דיבר על איך שיש לו רצון להשליך את העולם ולא לעסוק לקרבם, ונמשך לגלות שעיקר העבודה הוא הבחירה, לדעת במה לבחור, ועל זה היה לו יסורון איך לבחור, אם לעסוק בעיקר בעזרת החיים או המתים, ומזה רבינו המשיך לגלות בחירתו להיות באומן ולהיות קבור שם, ואחר כך סיפר החלום הנ"ל.

הרי שיש סמיכות גדול לפרש שהחלום קשור מאד למקום קבורתו ולענינים הנ"ל. ואולי נוכל לפרש שבית הכנסת  זה בחינת ארץ ישראל, ושם בארץ ישראל רבינו נתגלה בשם החדש שלו, נ נח נחמ נחמן מאומן, והוא שם ממש המרמז למה שמרמז לא סתם שם העצם. ולאחר פטירת תלמידו היקר, וגם הוא בעיקר בחתונה באומן, אבל קמו אנשים שטענו, ששניהם אחד, חתן אחד הוא זה, והיה נדמה שיותר טוב לראות את החתונה משם בארץ ישראל, אבל בסוף לא הוטב בעיניו, והרי רבינו עוד נשאר שוכב באומן. ועוד לא נגמר, כי יש עוד דברים בחלום, כי עיקר החלום של רבינו ושל כולנו להביא את הציון לארץ ישראל בב"א.

ועוד צריך הרבה עיון בכל זה, וכתבתי רק לפתוח את הרעיון.

נ נח נחמ נחמן מאומן

מה רבי נחמן מדבר בסעודה שלישית

ב"ה

חבר שלי יעקב ישראל סודאי פרסם את זה עכשיו בפייסבוק:

היה בחור אחד שזכה לחזור בתשובה ולהתקרב לרבנו נחמן, והוא היה לו אבא מרוקאי שכל התשובה תמך בו ועזר לו בכל נפשו ובכל מאודו, כל שנה נתן לו כסף לנסוע לרבנו הוצאות ה-כ-ל, שנה אחת הבן בא לאבא ואמר לו אבא השנה אתה בא איתי, האבא אמר לו יא ווילדי אני מבוגר איך אני אסתדר שמה, זה המוני בני אדם איפה נישן איפה נאכל? הילד אמר לאבא שלו אבא עלי הכל אני מבחינתי לא תפילה לא כלום אני כל הראש השנה רק משמש אותך כל מה שתצטרך אני שלך, נסע איתו אביו והיה איתו בראש השנה באומן עיר הגעגועים.

בחשוון באותה השנה האבא הלך לבית עולמו.

בתוך השנה של אביו אותו חסיד הלך לישון בשבת בין הערביים, פתאום בחלומו הוא רואה את אבא שלו כולו אומר כבוד, לבן זך טהור, הוא אמר לו בן שלי אתה לא יודע מה אני זכיתי בשכר מה שעזרתי ותמכתי בך כל אותן שנים לנסוע לרבי נחמן, והנסיעה שהיינו בשנה האחרונה, בכלל, אין מקום שלא מכניסים אותי! הבן המשיך ושאל את אביו שאלות אבל אביו קיצר ואמר בן יקר שלי אני חייב ללכת, עכשיו סעודה שלישית ורבי נחמן אומר תורה, אני חייב ללכת אצלו, שאל הבן, רק אבא תגיד לי מה רבי נחמן מדבר בסעודה שלישית? הוא מלמד ליקוטי מוהר"ן? הוא שר ניגונים? הוא אומר תורה? מה אומר? לא בן שלי הרבי נחמן בסעודה שלישית מדבר מכל מה שהאנשים שלו עוברים בעולם הזה, זו התורה שלו.

נ נח נחמ נחמן מאומן

עד כאן החבר פרסם.

והנה עיין בחיי מוהר"ן אות קכו שכז"ל לא היה יושב עמנו על הסעדה שלישית כלל. רק באלו השבתים הנ"ל. אבל בכל השנה היה יושב תמיד בסעדה שלישית בחדרו לבדו, עכ"ל.

ולפי החלום הנ"ל הרי דוקא אז בסעדה שלישית רבינו מדבר על אנשיו. וזה עוד סמך למה שרואים הרבה אצל רבינו (ע' לקוטי נ נח ערך מסורה בברלסב אות ו ושם נאמר) כמה הוא רצה שכל אחד יהיה אחראי על עצמו, עצמאי, ואפילו כאשר רבינו צוה על דברים הוא לא רצה שסתם יקבלו את זה, על אף שהעיקר זה תמימות ופשיטות, ולזרוק את כל החכמות וכל מה שרבינו אומר בודאי לקפוץ לעשות ולקיים בלי שום חכמות, אבל עם כל זה האדם צריך להשלים את האמונה עם דעת, ושוב להעלות את האמונה שלו עוד יותר גבוה, וזה עבודת החיים שכל אחד צריך לעשות בעצמו לבד ואף אחד יכול לעזור לו בזה, ולכן אפילו מה שרבינו מצוה האדם צריך לקבל את זה בדרך שירים האמונה והדעת שלו, ולכן כאשר רבינו אמר לרבי נתן להיות רב, רבי נתן העז לשאול את רבינו אם זה האמת, ושוב להעז ביותר לשאול אם זה האמת לאמיתו, ואז רבינו שמח והזהיר אותו להתרחק ממנו. רבינו לא רוצה לעשות ממנו חס ושלום קופים ורובוטים. ולכן בשלש סעדות הזמן הכי מעולה הוא נתן לכל אחד את המקום שלו, ובגן עדן מתפאר דייקא בזה הזמן על אנשיו.

נ נח נחמ נחמן מאומן

שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון - תהלים קכו

ב"ה

שיר המעלות - תהלים קכו

קכו:א שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחלמים. כחלמים בגמטריא נחמן.

קכו:ב אז ימלא שחוק פינו. מלא שחוק עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

קכו:ג הגדיל ה' לעשות עמנו היינו שמחים. הסופי תיבות בגמטריא תפ"ז, ועם סוף התיבה שלפניה – אלה' אי נמי סוף התיבה שלאחריה – שובה', הרי תצ"ב בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

לקוטי מוהר"ן תנינא תורה ה' מרומז בשם של ע"ב!

ב"ה

לקוטי מוהר"ן תנינא תורה ה'

לא יאומן כי יסופר, כי עכשיו למדתי קצת מתורה זו שבו רבינו גילה שבחודש ניסן מתחזקים כח המלאכים ועל ידי זה יש תיקון להחלומות שיהיו על ידי מלאך. ואחר כך אמרתי תפילה שבו מזכיר זכות שם ע"ב ובהסתכלי בהעברה על השם הזה – שהיה מסודר בשש שורות, כל שורה י"ב שמות – ראיתי שהשם כא: נל"ך, ולמטה ממנו שם לג: יח"ו, ולמטה ממנו שם מה: סא"ל, ולמטה ממנו שם נז: נמ"מ – אלו השמות הראשי תיבות שלהם הם: ניסן, ושאר האותיות שלהם יכולים לצרפם: מלאך חלום!

הז"י

נל"ך

יח"ו

סא"ל

נמ"מ

רא"ה

 והנה השם שלמטה מהם: רא"ה, הוא גם כן מקושר לתורה שם ענין מאור עינים וענין הריאה. 

והנה השם בשורה הראשונה מעל כל אלו, השם הט':  הז"י, יש לפרש מרמז לז' י"ה, התגלות המח מן הדיבור, היינו להמבואר שם באות ח' בענין השבעה משיבי טעם, ושבע יפול צדיק, ושבעה אקלמים, והשבעה רועים, ואמרות ה' אמרות טהורות מזקק שבעתים, ע"ש. עוד י"ל שהוא בחי' "'זה י'עצור בעמי" בחי' שמיני עצרת כמבואר שם לפני אות טו, ע"ש. 

וכמובן יש פה הרבה עוד רמזים ואין כאן מקום להאריך.

והוא פלא. נ נח!

חלום של סבא שנפל לבור - רמז שיעשו ממנו משיח של שקר ובסוף יביאו רבינו הקדוש לירושלים

ב"ה

סבא סיפר חלום שהיה לו שנפל לבור, בספר שיחות סבא הוא שיחה ה'. והנה השיחה התחיל בדיבור איך שכמה טעו לחשוב שהם משיח, ורק אצל רבינו הקדוש אין טעות, ואז סבא המשיך לספר איך שאותו הלילה היה לו חלום שהיה בור גדול בירושלים.

והנה איני עוסק כל כך בביאורים סתם בלי ההוכחות, אבל כאשר קראתי עכשיו את הנ"ל מיד בא על דעתי ביאור, ולכן ראיתי לשתף אותו בין חברים בבחינת שיחת חברים. כי בודאי החלומות של סבא אינם דבר קטן כלל ח"ו, וראוי להתבונן עליהם, אבל מי כמוני יכול לעמוד על סודם, ועם כל זה אינני בן חורים להתרפות מלהציע חידוד להמסר שטמון בו.

ענין בור הוא מכשול, וכאן הבור גדול בירושלים, מדובר על מכשול גדול בירושלים וסבא כנראה נתפס במכשול הזה, והבין שהמכשול הזה הוא בענין משיח של שקר, אז מסתברא מאד שסבא מרמז על זה שיעשו ממנו, מהבור – הקבר שירד לתוכו, משיח. והרי הוא נתפס בהמכשול הגדול הזה. והוא פחד גדול להצדיק הזה שאנשים יכשלו על ידו.

אבל בסוף, יתגלה המים של רבינו, דהינו שיביאו את ציון רבינו הקדוש גם כן לירושלים, וממילא יהיה ברור שרבינו הוא הרבי וסבא הוא התלמיד היקר ששותה מימי רבינו הקדוש. ואז אדרבה יהיה חשש שלא ישימו לב כלל לסבא ישראל – עיין שם בחלום, אבל בזה בטוח שיבינו שסבא עיקר וחלק בתורת רבינו הקדוש.

ועיין שם בחלום שסבא תמה מאד איך בא לכאן מים?! והרי שזה לא פשוט בכלל, וכמעט לאחר יאוש, אבל בסוף יהיה, בעזרת השם יתברך במהרה בימינו אמן.

נ נח נחמ נחמן מאומן

תורה ח - לשבור הצינור של הרשע

ב"ה

לפני כשנה מי שהוא חלם עלי שלי משימה לחלק ולשבור את הרגע.

ואז הייתי לומד תורה ח' בלקוטי מוהרן והבנתי שזה הענין שהצדיק יורד לתוך הצינור של הרשע, כי כל כח הרשע זה בבחי' רגע, בסוד כי רגע באפו, ורגע ראשי תיבות ראשית גוים עמלק כמובא, וכן איתא בגמרא ובמדרש שבלעם הרשע היה יודע החלק של הרגע בו לקלל, ולכן הירידה לתוך הצינור של הרשע זה ענין של שבירת הרגע.

נ נח נחמ נחמן מאומן

פרשת וישב והפטרה - רמזים נוספים

ב"ה

ריש פרשת וישב פסוק והנה קמה אלמתי, אותיות היסוד ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, קמה אלמתי עם האותיות בגמטריא קמ"ה נ נח נחמ נחמן מאומן – בחי' השם הק"ם שבו ממליכים מלכים כמו שגילה רבינו בלקוטי מוהר"ן. וזה בחי' לפתוח פה של האלם בשירה. קמ"ה עם האותיות בגמטריא נחמן, וכן "וגם נצבה" נצבה עם הכולל בגמטריא נחמן, ותרגומו ואף אזדקפת, אזד-זה, קפת-פתק, זה הפתק, בחינת ניצב מלך.

פסוק ט: ויחלם חלום עוד אחר ויספר אותו – הסופי תיבות עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ויספר אותו לאחיו, אותיות היסוד עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ויאמר הנה חלמתי, אותיות היסוד עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

פסוק י: ויאמר – לו מה החלום הזה אשר חלמת הבוא נבוא אני ואמך, הסופי תיבות בגמטריא התרפ"ב ע"ה, השנה שסבא קיבל את הפתק. חלמת הבוא – בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. וע' ברש"י הבוא נבוא, הלוא אמך כבר מתה אלא שהדברים מגיעים לבלהה, וי"ל לבלהה בחי' בלי בול, שכך גילה סבא ישראל שהוא סוד הפתק שהוא קיבל אותו (לאחר מיתת רבינו שהוא בחי' אמא כמבואר בלקוטי מוהר"ן תורה ד) בלי בול.

פסוח יח ויתנכלו אתו (אותו) להמיתו, להמיתו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, ויש כאן רש"י מפרסם שכז"ל אתו: כמו אתו עמו כלומר אליו, עכ"ל. ואחד גילה שיש כאן הסוד של מט"ט וכמעט נתחייב כליה על זה רחמנא ליצלן. אותיות היסוד של אתו עמו כלומר אליו ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

פסוק כח, לא נכנו נפש. נך נונפש עם ה' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

הפטרה לפרשת וישב, עמוס ב:יב ותשקו את הנזירים יין, ס"ת עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ועל הנביאים צויתם לא תנבאו, לא תנבאו עם הכולל נ נח נחמ נחמן מאומן.

פסוק יג – כאשר תעיק העגלה – תעיק בגמטריא פתק, עגלה בגמטריא נ נח.

ג:ג הילכו שנים יחדו בלתי אם – בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. נועדו ע"ה מאומן.

ג:ז כי לא יעשה אדנ"י אלקים דבר כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים. "כי אם גלה [אדנ"י] סודו אלא עבדיו הנביאים" בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים

ב"ה
ידוע שנ נח הוא בחינת קול השופר, בחינת הרם כשפ"ר קולך, שיר פשוט כפול משולש מרובע. ועי' בלקוטי הלכות (נדרים ה:ד) שעיקר הגאולה זה לעורר מהשנה ולבוא לארץ ישראל ולבנות בית המקדש. וזה בשוב ה' שיבת ציון, שוב שיבת זה מה שחוזרים כל פעם אחורה, נ, שוב נח, שוב נחמ וכו'. נ נח נחמ נחמן ע"ה בגמטריא שנה. עד שמגיעים למאומן, בחי' ואמונתך בלילה וכידוע שזה תפקיד השנה להתחדש האמונה.
אז מתכלית השינה והתרדמה בוקע ויוצא קול השופר של רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן לעורר ולגאולה, יש ענין (ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן) שמהפך הכל לטובה. אז צריכים כבר לזכות לשיבת ציון, להשיב את הציון לדבי"ר ביתו, לירושלים. ואז היינו כחולמים - מאומן.
ולכן סופו של דבר, סופי תיבות שיבת ציון היינו כחולמים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם ד' כוללים, ד' אמות של ארץ ישראל.
נ נח נחמ נחמן מאומן

Matrix - מטריצה - עולם השקר והדמיון - - תראה הוספה נפלאה נ נח!!!

ב"ה

הרמח"ל בחיבורו הנפלא יחוד היראה (נדפס כעת ספר קיצור הכוונות עמ' שיג):

“וכלא קמיה כלא חשיבי (זוהר פרשת בראשית יא:)” - הוא מה שנתפרש בסוד הידיעה והבחירה, שכל מציאות העולמות אינם אלא כמי שחולם חלום ויראה דבר בדמיון, כך הכח השלם של אין סוף ב"ה שאין בו זמן – נראה לפי דר הזמן, וכשרוצים להסיר מזה הדמיון – הרי אין המציאות כלום, וסוד זה (תהלים עג:כ), “כחלום מהקיץ אדני בעיר צלמם תבזה,” כי אין מעשה הס"א כלום, כי כבר עובר דמיון זה ואינו כך, וזהו "כלא חשיבי". והוא סוד: “כל הגוים כאין נגדו", כי אינם נמצאים אלא בבחינת "לא" זה. ובאמת ישראל אינם כך, כי הם לפי שורש הטוב, שהוא טובו יתברך שמו הנמצא בפועל ממש. כלל הענין הזה – כמו מי שיסתום חלון חדר אחד בזכוכית בעל גוונים, והשמש מכה בו לפי עצמו בלי שינוי – ונראים בחדר עמה מיני גוונים וריקומים יוצאים מניצוצי השמש עצמו כאלו הוא מרוקם כך. ומי שהוא בחדר לא יוכל לראות אלא כך, ואי אפשר להבין הניצוץ ההוא בדרך אחר. כן האין סוף ב"ה פועל בדרך שלמותו, ושם לפניו מסך הצמצום, שבו תלויים כל הגוונים האלה, והם כל חוקות הטבע מראש ועד סוף. וכל הדברים האלה הם לפי האין סוף ב"ה בדרך אחר ממש, שאי אפשר לנו להבין אותם איך הם, אלא זה ידענו, שכל אלו הדברים הנראים לנו במציאות שהם כך – אין זו ענין הדברים ההם כלל, כי אם ענין נעלה מזה הרבה. אלא לפי הזכוכית הסותם השמש – הוא נראה לנו כך. כך ענין הזמן איננו כלל אלא מה שאנו מדמים הטבע כמו שנראה לנו לפי הצמצום. הלא נראה – בחלום עצמו יראה לנו שעברו ימים ושנים בתוך חלום אחד, והחולם נראה לו שהוא כך ממש. כך אנחנו בהקיץ בעניני הטבע אנו משערים מה שאנו רואים, וקרואים לזו השיעור – זמן, כאלו יכול להיות שעה אחת או רגע אחד, כשני החלום שהם באמ רגע אחד, והבן היטב. עכ"ל.

וראה זה פלא, הלילה אחר שכתבתי את זה ביום, נזדמן לי לעיין במסכת סנהדרין (לג.) וראיתי רש"י שם ד"ה האם שלה שכז"ל בית הריון ונקראת טרפחת ושלפוחית ובלעז מטריצ"ה, עכ"ל. והשתוממתי כי רק עכשיו כתבתי על המילה הזו "מטריצה"- שהיום הוא התרגום של matrix (שבאמת פירושו הסביבה וכדומה, ולכן שפיר יש להבין שענינו בית הריון - וכמו הבדיחה על המכחישים מעשה בראשית, על שני עוברים במעי האימא ואחד טוען להשני שזהו זה, והשני מבטיח שיש עולם מלא מחוץ, והשני צוחק עליו). ורק אז שמתי לב שהמילה הזו "מטריצה" הוא בדיוק בגמטריא נ נח נחמ נחמן!! (שהוא השיר של הצדיק שמתקן אפילו בתוך החלל הפנוי כמבואר בלקוטי מוהר"ן תורה סד)!! מאומן!

סיפרתי את זה לחברים, והם אמרו לי שעוד לפני שיצא הסרט the matrix, אהרן פץ ז"ל פגש עם מוצאי הסרט וסיפר להם על נס הפתק ועל הזוהר שמספר על שני אנשים שקבלו פתק. אז יכול להיות שכל הסרט הזה היה מעשה ידי הפתק הקדוש.

נ נח נחמ נחמן מאומן!

עצה לקיים חלום

ב"ה

בספר המדות ערך חלום ח"ב כתוב: מי שרוצה שיתקימו חלומותיו, יכתב אותם בפנקסו ואת היום ואת השעה ואת המקום, ע"כ (ע' בראשית רבא (פג-יב) ע"פ (בראשית לז-יא) ויקנאו בו אחיו, ואביו שמר את הדבר. אמר ר' לוי נטל קולמוס וכתב באיזה יום ובאיזה שעה ובאיזה מקום, ע”כ). ונראה לעניות דעתי בביאור הענין, על פי מה שגילה הרמח"ל ביחוד היראה ז"ל וגם יש בכאן סוד החלום, שהוא חיבור ע"ב וב"ן, זווג א"א בנוק', וזה עושה סוד החלום וסוד החולם. וזה היה מה שהיה מחכים את ישראל במדבר, אעפ"י שהיו חוטאים, ונשארו אעפ"כ דור דעה, והוא סוד המדבר שהיו הולכים שם לעבור הס"א במקומה. ותבין כי החלום מתפשט אפילו לגויים, כי הוא עומד ביחוד, ואין מורא. ואח"כ חוזר ז"א ומזדווג עמה, מה שהיה רק בסוד התלבשות בדמיון, שאין התמונה בצורתה, אלא מתדמית כדרך החלום, חזר להיות מראה ממש בסוד הנבואה. והנה ישראל היו מקבלים רק בסוד חיבור א"א ונוק', יען היו ערום ועריה, אך אחר כך היו הדברים מתבררים להם על זו"ן, מפני כחו של משה, וזה שאמרו: “היש ה' בקרבנו" עכ"ל.

והרי מבואר שצריכים להביא את החלום – ולממש את החלום – ולעשות את החלום כנבואה על ידי שז"א חוזר ומזדווג עמה, ולכן היה נראה שזה הענין שגילה רבינו כאן, לכתוב את החלום וכו' כי זה בחי' זיווג ז"א עמה.

נ נח נחמ נחמן מאומן

נקמה -- מנהג לשים סכין בתוך קבר יהודי הנרצח - The custom to burya murdered Jew with a knife

ב"ה

סיפור שאינה לא ידוע, ונשכח בהיסח הדעת, אבל יש לנו ללמוד מהר ממנה למעשה, ובעזה"י נראה נקם מאויבינו, בזכות הפתק הקדוש של נ נח נחמ נחמן מאומן:

In the writings of the great Breslover Hasid, R' Shmuel Horowitz ob"m (a best friend of Saba Yisroel, receiver of the holy Petek of Na Nach Nachma Nachman MeUman), he records the following story:

There was once a very successful Jewish merchant, and the gentiles were jealous of him and they ambushed him and killed him R"L, HYD. He was buried with a knife in his grave, as that was the custom to so bury a murdered Jew. Afterwards the gentiles began to see this Jew chasing after them with a knife, and he would kill them one by one. They had no idea what was going on, but there was an apostate Jew amongst them who revealed to them the custom, and they decided to dig up the grave and if they would find it to be true that there was a knife there, they would G"F wipe out the Jewish community. That night the Rabbi of the city, the holy Ba"Ch was studying the whole night and before sunrise he dosed off and in a dream he was warned to quickly remove the knife from the grave, he didn't pay much attention to the dream, until it occurred again and again. So he immediately ordered for it to be done, they went to the grave and dug it up and they found this Jew clutching the knife in his hand and they were unable to release it from his iron grasp. They informed the Ba"Ch. The Ba"Ch told them to tell the Jew that they would accept upon themselves various virtuous rectifications of Torah learning, prayer, and good deeds if he would release the knife, but it was to no avail. They were running out of time, so the Ba"Ch himself went over and whispered something into his ear, and with that the murdered Jew gave up the knife, and they quickly resealed his grave. No one knew what the Ba"Ch had whispered, until it came time for the holy Ba"Ch to pass away, and he commanded that he be buried next to this Jew....... 

זה הסיפור פתחתי עכשיו, מתוך הרבה הרבה חומר, שכמעט התייאשתי לעיין בה בכלל, כי תפסת מרובה לא תפסת, ואז החלטתי לפתוח למשהו, ופתחתי לזה הסיפור, שהיה בימי הב"ח - הבית חדש (פירוש מכובד נדפס על צד הטור שולחן ערוך) חותנו של הט"ז (טורי זהב - פירוש נכבד נדפס על צד השולחן ערוך), שהערלים נתקאנו בסוחר יהודי מצליח, ורצחו אותו, והיהודים קיימו את המנהג לשים סכין קטן בתוך קבר הנרצח, ואז הגוים ראו את היהודי הנרצח רודף אחריהם עם הסכין, והוא הרג מהם אחד אחד, ולא היה מפסיק עיין שם כל הסיפור... כן יאבדו כל אויבך השם.

נ נח נחמ נחמן מאומן

נ נח נחמ נחמן מאומן

סיפור צדיקים על הגאולה

ב"ה

חבר פה באומן מספר שבשבת לפני פורים (תשע"ד) קיבל על עצמו בלי נדר ללמוד כל יום מהספרים הקדושים שחיבר סבא ישראל, לקוטי אמונה ואבי הנחל.

ואז ביום רביעי של אותו שבוע ברבע לארבע הוא התעורר בצער גדול ולא רצה לקום מהמטה ונשאר נים ולא נים עד ארבעה בבקר, ואז התעורר -- ער לחלוטין -- ועצם עיניו, ומיד סבא ישראל התגלה מול פניו ואמר לו:

"משיח יבוא במהרה בימינו"

ומיד פקח עיניו, וקם.

נ נח נחמ נחמן מאומן!