חשבון הנפש למצוא המדה כנגד מדה

 ב"ה

 

תורה קפז

ולך ה' חסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו (תהלים סב), הינו שהוא חסד גדול מאת השם יתברך שהוא משלם לאדם מדה כנגד מדה שעל ידי זה הוא מבין לפשפש במעשיו ולידע החטא שפגם בו ולשוב בתשובה וכו' עיין שם.

עיין בספר דעת תבונות אות קע, שיש שני הנהגות, הנהגת המזל שהוא הנהגת היחוד שהוא הנהגת התיקון הכללי שיתגלה יחוד השם וטובו מכל הבריאה, והנהגת שכר ועונש, שהוא הנהגה כפי פרטיות המעשים. אכן מבאר שם ד"ה ואמנם, שאפילו מה שצריך לבוא לפי המזל – יגיע מתוך דרכי הנגת השכר ועונש. וכענין זה מצאנו יסורין של רבי, שאמרו ז"ל (ב"מ פה.) על ידי מעשה באו ועל ידי מעשה הלכו, ובאמת לא היו היסורין ההם אלא מיסורי הצדיקים, אבל כך היא המידה, שהקב"ה מרכיב שתי ההנהגות אלה ביחד, ואף גזירות המזל לא יבואו אלא על ידי ענין מה המתיחס אל השכר ועונש שיוכלו ליתלות בו, שהרי אגביו יתגלגל כל הצריך להתגלגל, אף על פי שבעצמו לא יהיה אלא דבר קטון, ע"ש.

ועיין בשיחות הר"ן אות רחץ ז"ל ואמר לפני רבנו ז"ל שחולאתו (-של איש אחר שסיפר חולשתו לרבנו) הכבידה עליו בשביל שהלך היום למקוה לטבל. ענה רבנו ז"ל ואמר: למה אתם תולים הכבדת החולאת במצוות, טוב וראוי יותר שתתלו בעברו. וזה היה בערב יום כפור האחרון וכו' ע"כ.

משמע מזה כאשר האדם דן את עצמו ומעשיו, ובודאי השם יתברך עשה עמו מדה כנגד מדה כדי שיוכל להבין מקריו ומאורעותיו, יש לו הכח להחליט ולקבוע ולתלות על מה בא לו ככה, בשביל זה, וככה בשביל זה. ואולי אפילו אם לא כיוון ממש נכון. וכמו שהעולם זהיר לא לקרוא שם לחולאת מסוכנת לחולה, כדי לאפשר שזה לא יהיה אותו חולאת.

ועמש"כ בשיחות הר"ן שם.

נ נח נחמ נחמן מאומן

למי יש עשירות בימים האלו?

ב"ה

שיחות הר"ן ד

עכשיו בעתים הללו קשה מאד מאד שיהיה מעות לאיש כשר וכו' ע"ש.

לכאורה דבר זה מבואר בספר דעת תבונות לרמח"ל, שביאר שיש להש"י שני דרכי הנהגה, אחד זה שכר ועונש, שמעשה צדיקים מביא שכר טוב, ומעשה רשע להיפוך. והאחד זה הנהגת היחוד, שהש"י מסבב את העולם כדי שיתגלה מלכותו, והדרך שהוא יתברך מראה יחודו, הוא זה שהוא נותן רשות למה שנראה רע להשתלט בכל כוחו, ואז הוא מראה איך שכל הרע הזה אדרבה רק אמצעיות לתכלית הטוב, להראות ולהשיג עוצם יחודו, שזה תכלית השלמות. והרמח"ל מבאר שם שלפי הנהגה זו של היחוד, היה מגיע לצדיקים כל הרע ולרשעים כל הטוב, וכל אחד היה בוחר לעצמו את הרע כדי שיזכה לתכלית הטוב הנצחי שצומח מזה. הרי שלפי הנהגה הראשון הצדיק יהיה לו רק טוב, ולפי הנהגת היחוד כמעט להיפוך. אכן הש"י מערבב את שני ההנהגות, ולפעמים נוהג ככה ולפעמים ככה. ואי אפשר אפילו לשום נביא לדעת בדיוק באיזה הנהגה השם יתברך מנהיג באותו זמן – וזה מתאים למה שרבי נתן כתב שבעולם הזה בכלל אי אפשר לדעת כל עיקר איפה אתה עומד [וזה נקרא בקבלה הספקות שיש ברישא דלא אתידע. ע' כל זה שם בכללים ראשונים אות לד]. ועל כל פנים הרמח"ל כותב ז"ל ובאחרית הגלות הקב"ה משתמש הרוב מזאת, כי הכוונה אז לתת תיקון כללי לכל העולם, ועל כן צריך שיתנהג בהנהגת היחוד, שמן ההעלם הגדול יולד הגילוי הגדול ויהיה שלימות ניתן לעולם, ע"כ. הרי מבואר שעכשיו בעתים הללו, שאנו בסוף הגלות ורבינו כבר גילה את התיקון הכללי שהוא עוסק לתקן אותנו, על פי רוב הש"י משתמש בהנהגת היחוד, ולכן קשה מאד מאד שיהיה מעות לאיש כשר.

נ נח נחמ נחמן מאומן